מחקר בינלאומי חדש, שמתקיים מדי ארבע שנים ב-44 מדינות, חושף תמונת מצב מדאיגה במערכת החינוך הישראלית. בחינת הישגי תלמידי כיתות ח' במתמטיקה ומדעים מגלה ירידה חסרת תקדים של 32 נקודות בשני המקצועות בין השנים 2019 ל-2023. ישראל דורגה במתמטיקה יחד עם צרפת, אזרבייג'ן ופורטוגל, ובמדעים יחד עם קטאר, זאת לאחר שהידרדרה מהמקום ה-9 במתמטיקה והמקום ה-16 במדעים למיקום בסביבות האמצע בדירוג הבינלאומי (23 במתמטיקה ו-25 במדעים).
הציונים הממוצעים של התלמידים בישראל בשני המקצועות הם הנמוכים ביותר מאז 2007. הירידה שנרשמה בארבע השנים האחרונות בהישגי התלמידים היא החדה ביותר בקרב מדינות ה-OECD שהשתתפו במחקר – 32 נקודות בכל אחד משני תחומי הלימוד. שינוי זה חריג גם בהשוואה למדינות שאינן חברות ב-OECD. מתוך 35 המדינות שהשתתפו בשני המחזורים האחרונים של המחקר, רק בארבע מדינות נרשמו ירידות דומות או חדות יותר, והן: בחריין, ירדן, קזחסטן ומלזיה.
המחקר הבין-לאומי טימס (TIMSS) שנערך בישראל במאי 2023.מצביע על השפעות משמעותיות של מגפת הקורונה והמציאות הביטחונית, שכללה שני מבצעים בעזה ומלחמה שעדיין לא נסתיימה, על מערכת החינוך. תקופת סגירת בתי הספר הממושכת בישראל, שעמדה על 130 ימים, לעומת מדינות אחרות כמו שבדיה עם 49 ימי סגירה בלבד, צפויה להיות אחד הגורמים המרכזיים לירידה החדה בהישגים. עם זאת, בארצות הברית ובצ'ילה הוטלו סגרים ארוכים יותר מאשר בישראל, אך הירידה בהישגים בשתי המדינות היתה מתונה יותר.
במחקר נחשפו פערים חברתיים שהולכים ומעמיקים. תלמידים דוברי ערבית נפגעו באופן משמעותי יותר, עם הכפלת שיעור התלמידים המתקשים לכ-40-45%. בקרב דוברי העברית, שיעור התלמידים המתקשים עלה בכ-5%.
נרשם זינוק חד בשיעור התלמידים המתקשים במתמטיקה ובמדעים: אחד מכל 5 תלמידים סווג לרמה שמתחת לסף, לעומת אחד מכל 8 ב-2019. רק אחד מכל 13 תלמידים בישראל הצטיין ב-2023, לעומת אחד מכל 7 תלמידים במחזור הקודם.
במחזור המחקר המדובר השתתפו כ-300,000 תלמידים מכ-9,000 בתי ספר ברחבי העולם. בישראל נערך המחקר בקרב מדגם ארצי מייצג המונה כ-5,200 תלמידים מ-195 בתי ספר. הציבור החרדי ותושבי מזרח ירושלים לא השתתפו במחקר.
מחקר TIMSS מגלה ממד נוסף המעיד על חשיבות האקלים הלימודי: נמצא קשר ישיר בין תפיסות התלמידים את חוויית הלמידה להישגיהם האקדמיים. ביטחון עצמי, גישה חיובית למקצועות המדעיים והרגשת מסוגלות נמצאו כגורמים מרכזיים המשפיעים על הישגי התלמידים. הממצא מדגיש את החשיבות של טיפוח סביבה לימודית תומכת ומעצימה.
במסיבת עיתונאים שנערכה לרגל הפרסום החפוז של הדוח, האשים שר החינוך את חוסר היציבות במערכת, וניסה לחמוק מאחריות: "נכנסתי לתפקידי ב-2023. בסוף מרץ עשיתי ישיבת אסטרטגיה והצגתי את המילה יציבות. בארבע השנים האלה הייתה חוסר יציבות: קורונה, בחירות ואתגרים בטחוניים. המבחן מייצג את התקופה הזו".
לטענתו, משרד החינוך הגיב באמצעות תכנית מקיפה הכוללת התאמת תכניות הלימודים לסטנדרטים בינלאומיים, הגדלת שעות ההוראה בחטיבות הביניים - 15 שעות שבועיות במתמטיקה ו-14 שעות במדעים. שר החינוך יואב קיש אף הצהיר על כוונה לדרוש תקציב של מיליארד שקלים לטיפול באתגרים החינוכיים החדשים, אך לא ברור אם יש לכך סיכוי כאשר תקציבי המשרדים החשובים מקוצצים.