עברו כמה שנים מאז מגפת הקורונה שבה הילדים היו בבית, והנה עכשיו הגיעה מלחמה שבה לא מעט ילדים לא הולכים למסגרות החינוכיות ונמצאים עם ההורים – מה שגורם שוב לבידוד חברתי, ובואו נודה, לא מעט זמן מול המסכים. המצב הזה גורם להרבה הורים, באופן מובן, לשחיקה. דוח שפורסם על ידי חוקרים מאוניברסיטת אוהיו מגדיר זאת כ"שחיקה הורית", מצב שבו הורים מרגישים תשושים פיזית, נפשית ורגשית – ואפילו מנותקים לעתים קרובות מהילדים. אז מה אפשר לעשות כדי לעזור לעצמנו ולילדים?.

בסקר שנערך אצל 722 הורים עובדים שנערך ביוני וביולי 2023, 57 אחוזים דיווחו על תסמינים המעידים על התחושות האלו. זהו שיפור קטן מהחודשים הראשונים בשנת 2021 אז 66 אחוזים דיווחו על התופעות הללו.

לדברי החוקרים שהובילו את המחקר, קייט גאוליק וברנדט מלניק, אנשים שחווים שחיקה הורית מנסים ככל יכולתם לעמוד בציפיות לא מציאותיות, הם מרגישים שהם נשפטים על ידי בני משפחה וחברים אם הם לא רושמים את ילדיהם לחוגים, יוצאים יחד לחופשה משפחתית ושומרים על ביתם מסודר. "המטרות האלו הן שגויות", אומרים החוקרים, "על פי הסקר ככל שהילד מעורב בפעילות מחוץ למסגרת הלימודית כך גדל הסיכוי לבעיות ריכוז, לריבים עם ילדים אחרים ולהערכה עצמית נמוכה. עם זאת, כאשר לילדים היה יותר זמן איכות עם ההורים ולמשחק עם חברים, הסיכויים לכך פחתו. ה'עבודה' של הילדים היא לשחק, ויותר מדי חוגים לוקחים מהם את ההזדמנויות האלו".

אז מה גורם לאותה תחושת שחיקה? על פי גאוליק היא החלה עם פרוץ המגיפה, "לי היו ארבעה ילדים בבית כשהגדול היה בכיתה ב', במקביל הייתי צריכה לעבוד. הייתי צריכה לעשות הכל מהכל כל הזמן". ככשמעה את המושג שחיקה הורית היא הבינה שעל זה מדובר. "אנשים חשבו שברגע שמגיפה תסתיים גם התחושות האלו יעברו", מוסיף מלניק, "המחקר מראה שזה ממש לא כך ולכן רצינו להבין מהם גורמי הלחץ של ההורים".

התחושה של ההורים, לדברי גאוליק, היא שהם צריכים לפצות את הילדים על כל מה שהם עוברים: "אם הילדים שלהם לא מצטיינים אז הם מרגישים שהם חייבים להדריך אותם. זה מעגל של עוד ועוד דברים. אז איך אפשר לא להרגיש שחוק?". עם זאת, אומרים החוקרים, אם ההורים מרגישים שהם הורים טובים תחושת השחיקה נחלשת: "שיפוט עצמי תקין הוא המפתח".

לדבריהם גם הרשתות החברתיות הן גורמים שחשוב לקחת בחשבון: "הורה מסתכל במדיה ונראה כאילו כולם עושים הכל ונהנים, ואז הוא חושב לעצמו מה לא בסדר איתו. כל התדמית של 'ההורה המושלם' שכל כך הרבה הורים שואפים אליה – אין דבר כזה".

דבר נוסף שאותו החוקרים מצאו היא כי שחיקה בעבודה מוסיפה לתחושת השחיקה מול הילדים: "כשאתה עם הילדים אתה כל הזמן חושב על הדברים שאתה צריך לעשות בעבודה, ואז כשאתה בעבודה אתה חושב על מה לעשות עם הילדים. אם אתה הורה עובד, ובמיוחד אם יש לך ילדים עם צרכים מיוחדים, אתה צריך לקחת בחשבון שלא תמצא איזון בין ההורות לעבודה, זו עוד ציפייה לא מציאותית".

במחקר מציינים החוקרים מושג בשם "הורות חיובית": המטרה של הורות חיובית היא בניית מערכת יחסים עם הילדים. "הרבה פעמים אנחנו רוצים את זה, רק שאנחנו שמים את זה במקום שני בגלל הציפיות של החברה מסביבנו. למשל, העובדה שחלק גדול עובד מהבית ועושה פגישות זום כשהילדים בבית מראה לילד שהוא בעצם 'מקום שני' אחרי העבודה. צריך לחשוב איך זה גורם לילד להרגיש".

הפתרון, לדבריהם, הוא זמן משחק איכותי עם הילדים: "זה כל כך חשוב, לא רק להיות איתם ולהקשיב באוזן אחת ולעבוד על משהו אחר בו זמנית. זה לא חייב להיות שעות, אפילו אם זה 20 דקות זה חשוב ונותן. כמו כן חשוב שהורים ידעו גם לדאוג לעצמם, זה ייתן להם את הכוח להיות הורים טובים. זה לא חשוב אם הבית מסודר או לא, כל עוד אתם עם הילדים ומרגישים טוב עם עצמכם".

החוקרים נותנים כמה טיפים שיכולים לעזור: "אמרו והראו לילדים כמה אתם אוהבים אותם, תבנו להם שגרה, למשל אכלו ארוחות ילד וקיימו שגרת שינה, למדו אותם משמעת בדרך חיובית, ועם זאת הציב גבולות כשצריך. למדו את ילדיכם לקבל החלטות שייטיבו איתם והגדירו להם ציפיות ריאליות לגילם". והכי חשוב, הם אומרים: "שמשו דוגמא אישית להתנהגות טובה לעצמכם".