אחרי קיץ של עימותים מלא במידע שגוי ובהשמצות הדדיות, הסתדרות המורים, משרד האוצר ומשרד החינוך סיכמו את עקרונות ההסכם הקיבוצי החדש של עובדי ההוראה. מי מההורים שיחפש השנה שינוי בלוח החופשות צפוי להתאכזב. על פי גורמים במשרד בחינוך ובהסתדרות המורים השינויים יחולו אך ורק בשנת הלימודים הבאה, תשפ"ד.
הממונה על השכר קובי בר נתן התייחס לנושא במסיבת העיתונאים שנערכה הערב (ד'): "צריכים לראות אם אפשר לעשות את השינוי בחופשים כבר השנה. אם לא, אז זה יעשה בצורת מסודרת בשנה הבאה".
ובכל זאת, מדובר בשינוי גדול עבור תלמידים, מורים והורים רבים. על פי ההסכם החדש, מוסדות החינוך יעבדו בימי אסרו חג, ל"ג בעומר ותענית אסתר. ימי אסרו חג יועברו לגשר בין יום כיפור לסוכות ולמורים יינתנו שני ימי חופשה לבחירה. בית הספר של החופש הגדול יימשך עד סוף חודש יולי, ויכלול את תלמידי כיתות א' עד ד'.
הגשר בין יום כיפור לסוכות אינו רעיון חדש. לפני תשע שנים, בשנת הלימודים תשע"ד, קוצצו חמישה ימי חופשה מהחופש הגדול. הילדים קיבלו חופש נוסף של שלושה ימים בין כיפור לסוכות, וימי חופשה נוספים בשבועות ובחנוכה. אולם שנה לאחר מכן חזרה המערכת ללוח החופשות הרגיל.
בזמן שבאוצר חוגגים את "סנכרון החופשות", המורים עצמם לא בהכרח מרוצים מההסכם החדש. "אני קוראת את מתווה השכר עליו חתמו בחגיגיות גדולה כל הגורמים המעורבים בדבר. בזמן שמשיקים את כוסות השמפניה אני מוצאת את עצמי משפשפת עיניים אל מול פרטי ההסכם. ימי אסרו חג, ל"ג בעומר, תענית אסתר- יעברו לגשר בין יום כיפור לסוכות וליומיים חופשה לבחירת המורים לאורך השנה. או-קיי. ובעצם, מה אכפת לי? זה אמיתי?!" אומרת בכעס אורית שור, מחנכת ומורה בבית הספר הדמוקרטי משלב קשת בזיכרון יעקב למעלה מ-20 שנה.
"המערכת נמקה וגוססת ומה שחשוב לציין במתווה זה כמה ימי חופשה להזיז ממקום למקום? הנתק המוחלט בין צרכי השטח לבין האחראים על מתווה השכר ניכר בכל שורה בו - והדיון על החופשות זו אולי הדוגמה הטובה ביותר. מתעסקים רק במה שמפריע למשק בלי אף חשיבה על התלמידים והחינוך. לא סתם 'איגוד התעשיינים' הזדעק לדרוש צווי מניעה. כשמערכת החינוך כולה על סף קריסה וצוותי החינוך והייעוץ במצב הישרדותי זה בלתי נסבל בעיני. בואו נדבר על שיקום ההריסות. שמישהו יביא מנוף ימי ענק וימשה את הספינה הזאת מיד לחוף מבטחים. ואז, אחרי שנדבר על ערכים ועל פדגוגיה ועל רווחה- רק אז- דברו איתי על ימי החופשה".
"ימי הבחירה בעייתיים מכיוון שכאשר מורה תרצה יום בחירה, יתכן והיא לא תוכל לממש אותו כי זה תלוי ברצונה הטוב של המנהלת. אם המורה חביבה עליה, תיתן לה ואם לא, אז תדחה אותה"
"להבנתי, לוקחים חמישה ימים ומאפשרים לנו שני ימי בחירה ושלושה ימי שישי כגשר", אומרת סמדר דוד, מורת שילוב בחינוך המיוחד. "ימי שישי הם ימי עבודה קצרים בהשוואה ליום רגיל שבו עובדים בין 6-7 שעות ביום. לא מקובל עלינו מכיוון שאין פיצוי על השעות שנעבוד באסרו חג. אם אסרו חג נופל על יום רגיל צריך לפצות אותנו בשעתיים עבודה לפחות. לגבי ימי הבחירה, זה בעייתי, מכיוון שכאשר מורה תרצה יום בחירה, יתכן ולא תוכל לממש אותו כי זה תלוי ברצונה הטוב של המנהלת. אם המורה חביבה עליה, תיתן לה ואם לא, אז תדחה אותה. בנוסף, המנהלת יכולה להגיד שאין מורה מחליפה. ידוע לכולם שיש מחסור במורים וכך המורות והגננות, מסיבות שונות, לא יוכלו לממש את יום הבחירה. האם האוצר נתן מענה למקרים כאלה, במידה ומורה לא יכול לממש את ימי הבחירה, האם יקבל פיצוי? הכל לוט בערפל".
טוב יותר מימי חופשה רנדומליים
גם מצידם של ההורים התגובות מעורבות. אורי איילון מירושלים, אב לשלושה ששניים מהם במערכת החינוך, טוען שאת ההתאמה של לוח החופשות צריך היה לבצע לפני שנים. "אין סיבה לחופשה באסרו חג. יחד עם זה עניין לוח החופשות הוא העניין הזוטר. יש להיכנס לשיח חינוכי מעמיק בו יהיו שותפים כולם - המורות והמורים, ההורים, משרד החינוך ומשרד האוצר. שיח זה יעצב את עומק החינוך , מעמד מקצוע החינוך וההוראה ותעצב את החברה הישראלית לעתיד של חינוך משמעותי שבו המורות והמורים זוכים למקומם הראוי כחוט השדרה הערכי של ישראל ,מתוגמל כראוי וילדי ישראל מקבלים את החינוך הטוב ביותר".
טליה קליין פרז אמא לשלושה מחדרה מציינת שאין בשינוי לוח החופשות בשורה גדולה מדי. למעסיקים, לדבריה, יהיה קל יותר לקבל ימי חופשה רציפים בזמן החגים מאשר ימים במהלך השנה בהם כולם עובדים, כמו אסרו חג ול"ג בעומר. "בכל מקרה, חצי מהמדינה עושה גשר בין החגים וטסים לחו"ל, אז ככה הילדים לא יפספסו לימודים. בנוסף, המון מקומות עבודה עושים בעצמם גשר בין החגים ויש הדממה בחברות עצמן. בעיניי, הרבה יותר קל להתארגן על חופשה אחת ארוכה (שמאפשרת קייטנות, למשל) מאשר כל פעם יום רנדומלי באמצע השנה".