סמ"ר איתמר בן יהודה

המורה רויטל ברג ברייטר, חינכה את איתמר בן יהודה בתיכון אמית רון ארד ברחובות. "כשאיתמר נכנס לחדר", היא מספרת, "החדר היה מואר, אפשר היה לראות את העיניים הטובות שלו. כשרכזת השכבה הודיעה לי שאיתמר נהרג התפרקתי. מבעד לדמעות הצלחתי להספיד אותו ולחלוק לו כבוד אחרון. כשבוגר בא אלי ורוצה לפגוש אותי אני מפנה לו את כל הלוז - עם איתמר לא הספקתי. לחיים הקצרים שלו, של ילד בן 21, תהיה משמעות אם אני אדע איך לקחת את כל מה שלמדתי ממנו, להמשיך את זה ולראות לאן זה מלווה אותי."

סמ"ר איתמר בן יהודה, היה חובש קרבי וסמל מחלקת מרגמות בחטיבת גולני. זו היתה אמורה להיות השבת האחרונה שלו בצה"ל לפני השחרור. הוא נפצע קשה בקרב במוצב "פגה" והמשיך בגבורה לטפל בפצועים בשטח כשהוא מתעדף טיפול באחרים ולא טיפול בעצמו עד שנפטר מפצעיו ונפל בקרב לצד חייליו וחבריו. איתמר שחשב ותכנן את העתיד השאיר לעצמו רשימה של משימות שהאחרונה שבהן "לחשוב טוב - יהיה טוב".

 

סמ"ר עמית בונצל

הרב ניצן ברגר היה מחנכו ומנהלו של עמית בונצל ז"ל בישיבת אמית כפר גנים בפתח תקווה. הוא מספר שעמית היה נער מתוק ושובב. "מתוק בשובבות ושובב במתיקות, נער מיוחד מאוד, מוביל ומנהיג עם הרבה נחישות. כל השיח איתו היה סביב זה שהוא לא מוותר כשהוא רואה עוולה בסביבה שלו. מול כל עוולה שקשורה לאוכלוסיות מוחלשות, לחברה של חינוך מיוחד, הוא לא עמד מנגד. הוא לא ויתר ולא התפשר", הרב ברגר מספר כי בכיתה י' החליט עמית שהוא יהיה לוחם בסיירת מטכ"ל. "הוא לא ויתר לעצמו. התאמן ובסופו של דבר סיים גיבוש של מטכ"ל, שובץ בסיירת צנחנים והבין שזה המקום שלו. כשהבנתי שמשהו לא טוב קרה, הבשורה היתה קשה ומאוד כואבת והיא הציפה המון זכרונות. אם אני רוצה להזכיר את המורשת של עמית ולחנך לאורה היא זו: 'אין יאוש בעולם כלל'. אין מקום ואין לגיטימציה למושג של ויתור עצמי, אם נצליח לחנך עוד תלמידים לתובנות האלו - זכינו".

סמ"ר עמית בונצל משוהם, לוחם סמל מחלקה בסיירת צנחנים נפל בקרב במרכז רצועת עזה. הוא הוקפץ עם הצוות שלו בשבת השחורה ב-7.10, נלחם ביישובי העוטף, וסיפר לאביו: "מה שראיתי שם, אפילו ביד ושם לא ראיתי. אני מחכה להיכנס לעזה ולגמול לחיות האדם האלה".

סרן דור שדה

שירלי מור, המחנכת של דור שדה (אלון) בשלוש השנים האחרונות בתיכון האזורי אמית בבאר טוביה נזכרת בתלמיד בעל רגישות מיוחדת לאחר. היא מספרת על אירוע שנחרט בה כשדור ניגש אליה ואמר ששם לב לתלמידה שלא היתה כל כך מקובלת בכיתה ואיש מהבנים מעולם לא קנה לה פרח ביום האהבה. "'לא יכול להיות ששלוש שנים שכל הבנות מקבלות פרח ורק היא לא', הוא אמר, וכך", מספרת מור, "הוא קנה לה פרח ועשה לה את היום. דור היה נער שובב 'בקטע טוב', מנהיג עם חיוך, שביקש שהחיים שלו יהיו 'מעניינים ומצחיקים' וזה גם הלקח שאני לוקחת ממנו"

סרן דור שדה תושב ערוגות, היה מפקד מחלקה בגדוד צבר של חטיבת גבעתי. ביום ראשון מיד לאחר פרוץ המלחמה, הוא וחייליו התבקשו להגיע לכפר עזה ולטהר את המקום ממחבלים, הם עברו בית בית טיהרו אותם ופגעו במחבלים רבים. בבית האחרון בקיבוץ, בממ"ד שהיה החדר האחרון בבית, הסתתרו שני מחבלים מאחורי מיטה שאותה העמידו כחומת מגן. בשל החשש שיש אזרחים המסתתרים עדיין בבית, לא זרקו החיילים רימונים לפני הכניסה לחדר, דור נכנס ראשון ונהרג. בן 22 היה במותו. חבריו סיפרו עליו כי נכון לעזור בכל מצב. כשסיים את קורס החובשים תלה על המראה במכונית חוסם עורקים, טוש שחור וערכת עזרה ראשונה.

סגן יעקב אליאן

יעקב שאשו היה מחנכו של יעקב אליאן ז"ל בבית הספר אמית בר אילן ברמת גן בכיתה י"א וי"ב. "התמונה שעולה לי לראש זה חיוך מבויש, חיוך תמים. הוא היה הרבה יותר מתלמיד. היתה לו אישיות שיש הרבה מה ללמוד ממנה. הוא ראה בעצמו בורג קטן במערכת שתפקידו לשרת את המדינה. באופן בלתי נתפס הוא התנדב במשטרה בזמן שהוא היה בצבא, קשה להאמין". ביום בו נפל, היתה פגיעה בכוח שנכנס למבנה, רוב הלוחמים היו בבלבול איך להגיב אבל יעקב פשוט חתר למגע ושם נהרג. המחנך קולט את האובדן לאט "העצבות מאוד גדולה. ועד היום, אני מעכל את הדברים. אני מאמין כשאנחנו נלמד ממנו על נתינה ועל ראיית האחר נרוויח גם כחברה וגם באופן אישי וזו תהיה ההנצחה הגדולה ביותר לזכרו."

סגן יעקב אליאן מרמת גן היה צוער בגדוד גפן בבית הספר לקצינים ושירת כמפקד כיתה בבא"ח גבעתי, בהיותו בן 20 נפל בקרב בצפון רצועת עזה ב-20.12.23 תוך ביצוע מעשי גבורה כשהסתער לתוך האש כדי להציל חבר שנפגע מאש מחבלים.