הורים רבים בישראל עברו מבצעים צבאיים לא מעטים בשנים האחרונות. במלחמה הזו שהינה קשה מנשוא, נכנסו למעגל הורים לחיילים נוספים וגם אנשי מילואים. כהורים, הדאגה, נדודי השינה והחרדה הקיומית מתקיימות בעוצמות מאוד גדולות ומשמעותיות.
לצד זאת, צריך לדעת לקיים קשר ושיחות הוריות מיטיבות עם החייל או החיילת בחזית, שכן שיחות אלו הן הדרך היחידה שלנו להיות בקשר מיטיב ומצמיח עם ילדינו. יש לזכור שבשיחות אלו עלינו ההורים, להעמיד את צרכיהם במרכז, ולא את הצרכים ההוריים. ולכן יש לנהל את השיחות הללו מתוך חשיבה, מה יעשה להם טוב, מה יצמיח אותם ויגרום להם להרגשה טובה שאנו בבית עומדים מאחוריהם ומחזקים אותם.
אז מה אנו כהורים לחיילים נוכל לעשות על מנת לתמוך בהם בעת הזו?
- ביטויי אהבה
חיילים בשטח צריכים לשמוע ולזכור שאוהבים אותם ומצפים לחזרתם הבייתה. לכן את מה שאולי נראה כמובן מאליו יש לומר שוב ושוב. אני אוהב.ת אותך אני מתגעגע.ת אליך ומצפה לשובך! - אמפטיה
חשוב שנאפשר לילדינו לשתף ולספר (במידת המותר לפי הנהלים של הצבא) תוך שאילת שאלות פתוחות, והאזנה פעילה ואמפטית לדבריו ולקשייו. יש לשדר הכלה ותמיכה גם לחוויות קשות. - להרגיע שבבית הכול בסדר
אחד מהתפקידים שלנו כהורים הוא להפחית את החרדה של ילדינו. הדבר נכון בייחוד עבור חיילים.
לכן, חשוב להעביר שדר שאנחנו בסדר בעורף ושאנו סומכים עליהם. אין צורך לשתף בחרדות, דאגות ופחדים. דבר זה יכביד עליהם ולא ייתן תוצאה אופרטיבית מועילה בכל מקרה. - מבט לעתיד
חשוב לשוחח על העתיד, ועל דברים שמחכים להם בבית כשיחזרו. זה יכול לנוע על גבי מנעד רחב, כמו אוכל שהם אוהבים ושתדאגו להכין עבורם ועד נסיעה לחופשה משותפת. הרעיון הוא לשדר את העתיד האופטימי והקונקרטי שמחכה להם בעורף עם שובם. דבר זה נועד לשדר מסר של אמונה אופטימית לשובם ולשובה של השגרה הברוכה בבוא העת.
והנה רשימה נוספת של כמה דברים שפחות כדאי לעשות:
- אין צורך לשתף בדברים לא טובים שקורים בבית - יש לזכור שכדאי להפחית דאגות מיותרות, שכן חייל.ת בחזית נמצאים במצב מדאיג לכשעצמו.
- אין צורך להרבות בשאלות אשר בודקות לפרטי פרטים מידע מדויק - זה לא דבר שמשרת את שלומו.ה של החייל.ת ועלול להעמיס באופן מיותר ואף מרגיז
- אין צורך להגיב בצורה של רחמנות מוגזמת - זה דבר שיוצר אוירה של מסכנות, לא מחזק, לא מצמיח ולא מגדל
- אין צורך להפעיל לחץ ליצירת קשר - זה מיותר ונותן תחושה של הזדקקות שלכם.ן כשמה שמעניין אלו הצרכים של החייל.ת
במקביל עלינו להזכיר לעצמנו שכדי להיות הורה לחייל או חיילת בחזית, עלינו גם לדאוג לעצמנו כהורים. הרבה הורים חושבים לעצמם שלא נעים להם ליהנות בזמן שהילדים שלהם נמצאים בחזית. לא נעים להם מעצמם ומילדיהם. זוהי תחושה שמאוד דומה ל"אשמת הניצול". כלומר, איך אני נהנה פה מפריבילגיית ה"נוחות" של העורף בזמן שילדי בתנאים כה מאתגרים ומסכנים בחזית. אולם האמת היא שדווקא ההורה שידאג לעצמו ויטפל בעצמו נפשית ופיזית הוא גם זהי שיהיה מיטיב ומצמיח בצורה אותנטית עבור ילדו בחזית.
כיצד נשמור על עצמנו כהורים בזמן שילדינו בצבא?
- בשביל להיות הורה מיטיב ומסייע עלינו ההורים גם לטפח את עצמנו פיזית, עלינו לשמור על שעות שינה, במידת האפשר, על תזונה נאותה ופעילות גופנית.
- נפשית עלינו לשמור על עצמנו וגם לאפשר לעצמנו "ליהנות" מארוחה טעימה, מפגש עם חברים קרובים ושמיעת מוסיקה מנחמת.
- עלינו לשמור על שגרה של סדר יום, גם אם השגרה מעט השתנתה עלינו לבנות לעצמנו את המקצב החדש שיתאים לנו, בצורה מאוזנת ומקדמת.
- עלינו למצוא לעצמנו גם פעילות למען אחרים, ההרגשה של נתינה בכל מיני דרכים שיתאימו לנו כהורים, תיתן לנו עוד משמעות ועשיה, מעבר ללהיות הורה לחייל.ת בחזית.
- בסופו של יום הורה שדואג לעצמו ולכל אלו יהיה מסוגל לעטוף ולתמוך בילדו החייל.ת ממקום חזק יותר, מעצים יותר ועם כוחות לטווח ארוך, כי הילדים החיילים שלנו זקוקים להורים חזקים שעוטפים אותם מעמדה מחוזקת.
הכותבת היא פסיכולוגית חינוכית, סגנית התוכנית לפסיכולוגיה חינוכית במכללה האקדמית אחוה.