ילד בן שבע שלא מצליח להתעורר ומתעקש לישון עם ההורים, ילדה בת ארבע שכבר גמולה שנה וחצי וחזרה להרטיב בלילה. נדמה שבכל מקום אנחנו שומעים על ילדים עם התנהגויות ברגרסיה. בין שאלה קשיי התנהגות, טנטרומים או חזרה לשלבים התפתחותיים שכבר עברנו, אלה התנהגויות הגיוניות במצבי לחץ וחרדה. חשוב להיות קשובים לילדים שלנו, לא להילחץ אבל גם לשים לב ולדעת להיעזר באנשי מקצוע במידת הצורך.
בעיות בשינה
כשהלילה יורד, המציאות החיצונית נהיית עוד יותר לא ברורה ולא מוגדרת. פתאום אנחנו מתמודדים יותר עם העולם הפנימי שלנו ופנויים יותר להתעסק עם מה שבפנים. גם בשגרה, ילדים נוטים לפחד מהלילה. ברגעים כאלה כל הפחדים והחששות עולים, מה שעלול לעכב את השינה. כדאי לאפשר לילדים מלא מגע, למשל חיבוק של מעל 20 שניות, שמפריש אוקסיטוצין ("הורמון האהבה") ויכול לעזור להירגע ולהירדם. נוסף לכך, חשוב להיות קשובים לילד הספציפי שלכם. יש ילדים שממש צריכים עכשיו את ההתגמשות של ההורים ואת הקרבה, ויש ילדים שזה שיעודדו אותם לישון לבד יחזק אותם וייתן להם תחושת מסוגלות.
קשיים בגמילה ורגרסיה
במצבי משבר ולחץ כולנו חוזרים לבסיס, לדפוסים המוכרים שלנו. האנרגיות הנפשיות מושקעות עכשיו בלשרוד את המתח. בגלל זה האנרגיה הנפשית מושאלת למקומות אחרים. ממש כמונו, גם לילדים קשה להתאמץ ברגעים כאלה והם מושקעים פחות ביכולות ההתפתחויות החדשות שרכשו. אנחנו יודעים שהרטבות בגילים צעירים קשורות במצבי מתח, לכן, אלה בתגובות נורמליות למצב לא נורמלי. ברוב מוחלט של המקרים, הרגרסיה תירגע כשמצב המתח יעבור. למרות זאת, אם אנחנו מרגישים שדברים לא משתפרים, ושהמצוקה של הילד מאוד גדולה, חשוב להתייעץ עם איש מקצוע מוסמך.
בעיות התנהגות וטנטרומים
אי שקט, עצבות וחרדה מתבטאים אצל ילדים במקרים רבים בצורה של כעס, עצבים וניסיון לשלוט בסיטואציה. פעמים רבות רואים את העלייה של הטנטרומים והתקפי זעם. חשוב לזכור שהטנטרומים הם ביטוי של חרדה גבוהה וניסיון לייצר שליטה במציאות. בימים כאלה, כשהמציאות התערערה לכולנו ותחושת המוגנות שלנו נפגעה, זה מהדהד לילדים, גם לקטנים שבהם. הורים מדווחים על מקרים שילדים שומעים חצאי דברים מילדים בגן, ופתאום ילד בן 6 מפחד שיחטפו אותו. לכן כמבוגרים, גם במצב מורכב כזה חשוב לעשות עבודה מאומצת כדי לתת לילדים תחושה שאפשר להחזיק את התקווה והביטחון. לדבר איתם על הפחדים ולתת להם כמה שאפשר כלים להתמודדות.
>> הילדים איבדו את זה? כך תתמודדו
מה אפשר לעשות כדי להקל על הילדים?
שמירת שגרה
חשוב לשמור על השגרה ככל האפשר. ללכת למסגרות, לחוגים ולשמור על שגרת הבית והיומיום. שגרה עוזרת לתחושת הוודאות והשליטה שתורמות לתחושת הביטחון.
בשביל ילדים שלא נמצאים כרגע בבית, כמו מפונים, מומלץ להשיג חפצים ודברים שמזכירים את הבית, למשל ספר אהוב, ולקיים טקסים שמייצרים עוגנים של ביטחון.
לתת לילדים תפקיד
כמו אצלנו המבוגרים, אחריות ותחושת משמעות נותנות כוחות. כשאנחנו נותנים לילדים תפקיד בבית אנחנו עוזרים להפוך מפסיביים לאקטיביים ולהחזיר את תחושת השליטה. נסו שאלות כמו "אתה בא לעזור לי להכין ארוחת ערב?" או "תוכלי להאכיל את חיית המחמד?"
להיות משחקיים עם הילדים
מחקרים שנערכו בתקופת הקורונה הוכיחו שלהיות משחקיים עם ילדים זה אחד הדברים שהכי מפחיתים חרדה. כשהילד רואה שההורה מסוגל לצחוק, לשחק ולשיר זה מרגיע אותו ומכניס המון אופטימיות ותקווה.
התפקיד שלנו כהורים כרגע לא פשוט. אנחנו צריכים להחזיק את התקווה והביטחון בזמן שאנחנו נמצאים במצב רגשי קשה. לכן הדבר החשוב ביותר הוא שאנחנו כהורים גם נעטוף את עצמנו בתמיכה ככל האפשר ונתבונן עלינו ועל ילדינו בחמלה.
טל בן-דוד סלע היא פסיכולוגית קלינית במכבי שירותי בריאות