מאז פרוץ המלחמה, כולנו נאלצים לג'נגל בין עבודה, בית, התמודדות נפשית עם המצב, חרדות, ובמשפחות רבות גם אובדנים קשים. בתוך כל זה אנחנו צריכים גם להיות הורים, וזה לא פשוט: לא תמיד אנחנו זוכרים לטפל בעצמנו ובצרכים שלנו, וכשהקושי הולך ומצטבר – התסכול עלול לבוא לידי ביטוי באובדן שליטה והרמת קול על הילדים.

איך נמנעים מההתפרצות?

  1. כדי למנוע "התפרצות הר געש", צריך לשים לב לרעידות האדמה הקטנות שמתרחשות לפני כן. להיות ערניים לתחושת הבטן, להקשיב לעצמנו ולא לצבור כעסים: אם משהו הכעיס אותנו בעבודה, למשל, להגיד את זה באותו הרגע ולנסות לשחרר, ולא לקחת את זה הביתה ולאגור עוד ועוד כעסים.
  2. לדאוג להפוגות יזומות במהלך היום: להתחיל ולסיים את היום במשהו מרגיע כמו מדיטציה או האזנה למוזיקה רגועה, לשים לב שאנחנו לא אוכלים מול המחשב אלא נותנים לעצמנו הפסקות אמיתיות לראש ולגוף, לתת לגוף לנוח ברגעי המנוחה (כמה פעמים ביום, לא רק כשהולכים לישון), ולהימנע מצפייה או האזנה לחדשות לפני השינה.
  3. למצוא קבוצת שווים: אם הבן שלי חייל ונמצא עכשיו בעזה, למצוא עוד הורים שהבן שלהם בעזה, כי הם היחידים שיכולים להבין אותי. הם היחידים שמבינים למה אני לא מצליחה ליהנות מלאכול או להתרכז בעבודה. לבחור בפינצטה את האנשים שיכולים להיות איתנו בעומק של הסיטואציה, ולצמצם למינימום מפגשים עם אנשים שלא עושים לנו טוב בתקופה הזו, ועם אנשים ששופטים אותנו כשאנחנו מראים רגש.
  4. רגע לפני שאנחנו מתפרצים בבית, לנסות להבין מה בן/בת הזוג או הילד שלנו מנסים להגיד לנו בין השורות. אם, למשל, הבן הקטן מתעקש לשתות דווקא מהבקבוק הכחול ולא מהבקבוק הירוק, חשוב שננסה להבין למה הוא מתעקש על משהו שנראה לנו לא הגיוני להתעקש עליו. אולי הוא מנסה להגיד לנו שהוא צריך איזושהי שגרה, איזשהו עוגן, והבחירה בבקבוק הכחול מסמלת עבורו שליטה בחיים שלו. הוא בוחר במשהו שהוא רגיל אליו ואוהב אותו, ונלחם להיאחז בו בתקופה כל כך מבלבלת.
  5. לחשוב מחדש על החזון החינוכי, על מה אנחנו בוחרים להתעקש ומתי אנחנו יכולים להתגמש, ולהציב כל הזמן סימני שאלה. אם, למשל, הילד מגיע לישון במיטה שלנו כי היה לו חלום רע, האם אנחנו בתקופה הזו מתגמשים ומאפשרים לו להישאר? בכל סיטואציה כזו צריך להחליט על מה מתעקשים ועל מה לא. אין אמת אחת, האמת משתנה מרגע לרגע, וזה דורש הרבה יצירתיות ושחרור של נוקשות, בתוך הגבולות שהחלטנו שבאמת חשובים לנו.

כבר צעקנו. מה עושים עכשיו?

  1. מומלץ לקחת כמה דקות כדי שכל הצדדים יירגעו, לגשת לילד, לחבק ולהגיד – אני מצטערת שהתפרצתי ככה, זה לא מה שהתכוונתי לעשות. באופן כללי, ובוודאי במצב הנוכחי, זה בסדר להיות כנים ולהגיד לילד – גם אנחנו אנושיים, גם לנו קשה, ולפעמים אנחנו כועסים. חשוב גם לומר שאם כעסתי זה לא אומר שהפסקתי לאהוב.

  2. אל תלקו את עצמכם ואל תשפטו את עצמכם. גם אם ויתרתם על גבול שנראה לכם חשוב כי אתם כבר מותשים או התפרצתם בכעס, נסו להשלים עם מה שקרה. אין צורך להוסיף עוד נדבך של הלקאה עצמית לסל הקשיים וההתמודדויות שזימנה לנו התקופה.

  3. נסו להסתכל על הדברים "מבחוץ": דמיינו שסיפרתם על הסיטואציה לחבר או חברה טובה, ומה היא הייתה אומרת על זה. ככל הנראה היא הייתה אומרת – הייתי מתפוצצת בדיוק כמוך. נסו לדבר לעצמכם באופן רך יותר ושיפוטי פחות, כמו החברה הטובה ולא כמו הקול הביקורתי. דברו לעצמכם באופן חיובי גם כשאתם בטוחים שטעיתם: עשיתי טעות, אני מודה בזה, אבל עשיתי את הכי טוב שלי באותו הרגע.

  4. טיפול נפשי עשוי לסייע לכם. כמעט כולנו זקוקים לטיפול כרגע, לעיבוד של האירועים ולחמלה עצמית. להבין איפה אני בתוך מה שקרה, אלו אירועים או פחדים מהעבר שלי זה הציף בי, מה עובר עלי בתקופה הזאת. טיפול הוא הזדמנות לתת זמן לא שיפוטי לעצמי, מול איש מקצוע שיכול לנרמל את התחושות ולהקל.

  5. כדי לדעת איזה טיפול נכון עבורנו, צריך לחשוב מהי המטרה הקריטית ביותר שלנו כרגע. אם, למשל, הכי מפריע לי שאני לא מצליחה לתקשר עם הבן המתבגר, יתכן שהדרכת הורים היא הכיוון הנכון. אם החרדות שלי פוגעות לי בתפקוד, אולי אני צריכה טיפול קצר טווח שמתמקד בחרדות. אם המשפחה כולה חוותה לאחרונה משבר כמו אובדן, פינוי מהבית, גירושין וכדומה, כדאי לשקול טיפול משפחתי.

חשוב לזכור שבתקופה זו כולנו מתמודדים עם מציאות מורכבת וקשה, וההשפעה של האירועים על מצב הרוח שלנו ואופן ההתנהגות שלנו היא נורמלית.

נסו לגייס סבלנות וחמלה עצמית ככל שמתאפשר, והזכירו לילדים (וגם לעצמכם) שמותר לכם להיות אנושיים, ולטעות לפעמים. טעויות תמיד ייעשו, אבל לסלוח לעצמכם זה המודלינג הכי חשוב שתוכלו להדגים להם, כדי שהם ילמדו להיות מבוגרים בריאים ושמחים יותר.
 
הכותבת היא מטפלת בפסיכודרמה MA, מטפלת פרטנית ומנחת קבוצות, עמותת מרכז אלה – המעניקה סיוע נפשי במקרים של משברים, טראומה ואובדן. בכל שאלה, הכוונה או יעוץ, ניתן לפנות לעמותת מרכז אלה המתמחה בכך באתר או להתאמת טיפול בוואטסאפ: 050-6644000