הקיץ כאן ואיתו הגיע גם החופש הגדול. נכון, מצד אחד ברור כי החופש הוא הפוגה הכרחית ומהנה, ומצד שני האם יכול להיות שהוא פוגע בהתפתחות התקינה של הילדים והנוער? התשובה היא - כן. מחקרים הראו שאי הגעה לבית הספר באופן סדיר פוגעת בהתפתחות הילדים ובני הנוער, ולכן החופשה מבתי הספר בחודשי הקיץ, לצד יתרונותיה, יכולה להיות גורם סיכון למגוון בעיות, להחריף בעיות קיימות או ליצור חדשות.

לא מעט ילדים ונוער מעבירים את חודשי החופש הגדול עם מעט מאוד אינטראקציות עם בני גילם, חווים בדידות גבוהה, דיכאון וחרדה. שעות המסך בתקופת החופש יכולות גם הן לגרום לבעיה עבורם, משום שהמסך ממכר ועלול לחשוף אותם לתכנים אלימים ופורנוגרפיים ברשת.

גם להפסקה הזמנית בשגרה הקבועה יש השלכות. כך למשל, צפויה פגיעה בשימוש במיומנויות בין-אישיות, במיומנויות יומיומיות של למידה, ביכולת לשמור על סדר יום קבוע ועוד. בנוסף, הילדים נמצאים חלק גדול מהזמן ללא השגחה של מבוגרים, וכתוצאה מכך מחפשים יותר אחר ריגושים, מה שעלול להוביל לשימוש באלכוהול וסמים, נסיעה במהירות גבוהה באופניים חשמליים, חוסר מוגנות מינית ועוד.

סיכון מרכזי נוסף הוא הפיכת השעות שלהם בקיץ כך שהם ערים יותר בלילה וישנים במהלך היום, דבר שעלול לפגוע במנגנוני חילוף חומרים ובתהליכי הגדילה ומגביר את ההתמכרות למסכים. גם התזונה שלהם נפגעת לאורך החופש הגדול ובאה לידי ביטוי באכילת יתר או אכילת חסר.

לאחרונה פגשתי את נער בן 13 מירושלים, שבחופש הגדול רואה בקושי את חבריו כיוון שהם גרים רחוק. הם קם כל יום בסביבות אחת בצהריים והולך לישון בארבע לפנות בוקר, ובשעות הערות שלו משחק בעיקר משחקי רשת עם חברים, ואוכל מה שהוא מוצא במקרר או חטיפים. הדבר מראה כי תקופת החופש הגדול עלולה להיות גורם סיכון של ממש לירידה ב"כושר" החברתי שלו, לפגיעה בגדילה. היא אף הובילה להתקפי זעם בכל פעם שביקשו ממנו להתנתק מהמסך, לירידה במצב הרוח ורצון להסתגר.

החופש הגדול הנוכחי הוא ייחודי בגלל מצב המלחמה המתמשך בישראל. יש לא מעט ילדים ובני ובנות נוער שמפונים מביתם למשך חודשים ארוכים. כל אלו החריפו את תחושות החרדה, הדיכאון וחוסר השגרה שלהם לאורך השנה, במיוחד ללא המסגרת שאליה הם רגילים, או הצוות שליווה אותם ועזר להם לשאת את המתח ואי הוודאות. כך הילדים מחפשים בחופש פורקן לתחושות השליליות שהצטברו אצלם לאורך השנה הקשה, ופורקן זה עלול להיות בעל השלכות שליליות. מובן שתחושות המתח והחרדה ממשיכות כי מצב המלחמה ממשיך. עבור ילדים אלה, הזמן ללא השגחה עלול לגרום לחשיפת יתר למידע ולחדשות, וחשוב כי אנחנו ההורים נשים לב לכך בחופש הנוכחי.

אז מה עלינו ההורים לעשות כדי לעזור לבני הנוער והילדים בחופשת הקיץ?

לבדוק ולדאוג לשלומם של ילדנו, הבריאותי והנפשי, גם במהלך החופש: חשוב שנדאג למסגרת ולשגרה כלשהי, בהתאם לגילם. ילדים צעירים זקוקים להבניה גדולה יותר והמשך פעילות במסגרות כדי שיוכלו להמשיך להפעיל את ה"שרירים" החברתיים, המנטליים והרגשיים שלהם.

משא ומתן: חשוב לתאם איתם ציפיות לקראת החופש לגבי מה הם יעשו בחודשים הללו (עבודה, מפגשים קבועים עם חברים ועוד). בנוסף, החופש הוא אפשרות טובה לתת לילדים תחומי אחריות בתוך הבית.

פעילות ספורטיבית ועל אקטיביוּת: גינות ציבוריות וגני שעשועים, בילוי בבריכה, הליכה בערב ובילוי משפחתי עם ההורים. חשוב להקפיד על כך שהילדים ייצאו מהבית לאוויר הצח לפחות פעם ביום.

מסכים: כדאי לערוך תיאום ציפיות לגבי השימוש במסכים במהלך החופש ולהקפיד לשמור על הסיכום שנקבע בין ההורים לילדים. מספר השעות בשימוש במסכים הוא לא הגורם היחיד שחשוב לשים אליו לב, אלא גם מה עוד הילדים רואים במהלך היום במסך. רצוי לצמצם שעות של גלישה פסיבית. מעורבות ההורים במה הילדים רואים בשעות המסך שלהם יכולה להיות מאוד אפקטיבית, למשל כדאי להתעניין במה שיחקו/צפו, לראות יחד פרק בסדרה או לשחק יחד איתם משחק רשת שהם אוהבים.

הפיכת היום והלילה: גם פה הם זקוקים לכם ההורים. אחריות ומעורבות בשעות השינה גם בתקופת החופש הגדול היא קריטית.

אם כן, הילדים ובני הנוער זקוקים לתשומת לב הורית והשגחה גם בימי החופשה, מעורבות ובילוי משותף יאפשרו לחופש להיות תקופה נעימה ומצמיחה ויסייעו להם לעבור אותו בלי הרבה מסכים ושמירה על הבריאות הנפשית שלהם.

הכותבת היא פסיכולוגית קלינית ומדריכה בקופת חולים מאוחדת במחוז ירושלים