"'ספטמבר השחור' בפתח. עוד חודש והוא מגיע אלינו. תוצר שנים של הזנחה, של פתרונות פלסטר למצב שהתרענו לגביו שוב ושוב", אומרת מור דקל, יו"ר העמותה למען הילד בגיל הרך.
"היכן שרת החינוך והיכן שר האוצר בנושא?" שואלת דקל בכעס, "כיצד הם מממשים את אחריותם? מה תרומתם לפתרון הבעיה? עוד חודש ימצאו עצמם עשרות אלפי ילדים והורים ללא מסגרת, ותגובת הנושאים באחריות אינה נשמעת. מדי יום מתבשרים הורים שהגן של ילדיהם נסגר בשל חוסר בכוח אדם. יוקר המחיה, העול הכלכלי והיעדר המסגרות לפעוטות הם מתכון ברור למרד אזרחי. הורים לא יוכלו לצאת לעבודה ולא יהיה מי שיממן את חייהם. המדינה צריכה ליזום פתרונות מגוונים לחינוך במסגרות הפרטיות והציבוריות כאחד. יש לנו חודש לפתיחת שנת הלימודים ואנחנו לא יכולים לחכות לנבחרי הציבור עד לחודש נובמבר, לאחר הבחירות. לילדים ולהוריהם אין זמן, אין יכולת, והם זכאים למסגרות איכותיות, ראויות ובטוחות".
ארגוני המעונות המפוקחים לגיל הרך התריעו השבוע שעוד ועוד מעונות ייסגרו לקראת פתיחת שנת הלימודים עקב המחסור בכוח אדם. כבר היום ידוע לנו על 60 מעונות שלא ייפתחו בראשית השנה, שזה אומר 10,000 פעוטות ללא מסגרת ואותו מספר של הורים, בדרך כלל אימהות, שלא יוכלו לצאת לעבודה. לפי דוח מבקר המדינה שפורסם בתחילת החודש, 27 אחוז מהפעוטות בישראל שוהים במעונות היום המפוקחים – כ-147,400. חלק גדול מהם מגיעים ממשפחות קשות יום, משפחות חד-הוריות ומשפחות שמתמודדות עם קשיים כלכליים, ועל כן זכאיות מהמדינה למחיר מפוקח. עבורם, העלאת מחיר המסגרות היא מכה קשה, בטח בתקופה של העלאת מחירים.
"גם אם הייתי מחפשת גן לפני הלידה – זה לא יהיה עוזר"
לירז טננבוים, בת 33, אם לארבעה מפתח תקווה, החלה לחפש מסגרת לבתה כשהייתה בת חודש, אך לא מצאה מקום בשום גן בשנת הלימודים הקרובה. "כנראה שגם אם הייתי מחפשת הרבה לפני הלידה זה לא היה עוזר", היא אומרת, "בפועל המצב מזעזע – הרבה מסגרות נסגרו ואין איפה לשים את הילד. אין לנו פריבילגיה של לחפש מקום מומלץ כי אין אף מקום. אנחנו כהורים וכהורים לעתיד חייבים להתעורר ומיד!"
אודיה סגל, מנהלת מעון אמונה, מספרת שגם היא חשה תסכול ומרגישה שהיא נמצאת בין הפטיש לסדן. "השנה הייתה קשה מנשוא", היא אומרת, "נאלצתי להעביר את המעון לפעילות של חמישה ימים בשבוע במקום שישה. הצוות הוותיק שאצלי מסור עד אין קץ, אך לצערי לא מצאתי כוח אדם ראוי שיוכל לטפל באוצר שלנו. כל המועמדות שמגיעות או שממש לא ראויות לעבוד עם ילדים או בורחות לאחר שבוע במקרה הטוב. התסכול של ההורים גובר משבוע לשבוע בעקבות סגירות קבועות או פתאומיות, דבר שפוגם בכל התנהלות המעון, ואנחנו מבינים ללבם ונמצאים באותה סירה כמוהם."
"השנה הייתה קשה מנשוא. כל המועמדות שמגיעות או שממש לא ראויות לעבוד עם ילדים או בורחות לאחר שבוע במקרה הטוב. אנחנו מבינים ללב הורים ונמצאים באותה סירה"
אודיה סגל, מנהלת מעון אמונה
ליאור גבאי, מנכ"ל עמותת נאות מרגלית (ארגון מלכ"ר המייצג כ-200 גנים) ויו"ר המעונות המפוקחים, מסביר כי "במעונות היום המפוקחים יש 120 אלף ילדים. המדינה מאשרת אותם ברישוי ובסמל ומאפשרת להורים לקבל סבסוד. הענף הזה נמצא במשבר חמור, בעיקר בשני נושאי הליבה – השכר ומעמד המטפלות והעבודה השוחקת. נדרש שהתקינה תשתנה – הדרישה על פי המלצות ועדת רוזנטל היא הוספת מטפלת לכל כיתה".
לדבריו, "מדינת ישראל נמצאת בפער עצום ממדינות אחרות בתחום, ההשקעה בגיל הרך בישראל נמצאת בתחתית הרשימה. דוח פרופ' עמנואל טרכטברג עסק בשדרוג גני הילדים ושכר המטפלות, מה שהשאיר את מעונות היום הרחק מאחור. הפער עומד על 28 אחוזים ונובע מכמה אלמנטים: שכר, שעות העבודה וחופשות הקיץ – חודשיים לסייעות לעומת שלושה שבועות למטפלות. בנוסף, יש משבר חמור בנושא כוח אדם בגיל הרך. אין עובדות. המחיר הוא בפיקוח, אז אין לנו יכולת להעלות את השכר. אנחנו חושבים שבלי שום קשר היה צריך לעלות את שכרן כי זו עבודה שוחקת, קשה וללא תגמול ראוי. מדינת ישראל מורחת אותנו שנים. אני מצפה מהמדינה לדאוג לגיל הרך, להכניס את היד לכיס ולעזור לשמור על כוח האדם הקיים. צריך להשוות את שכר המטפלות לסייעות – העלאה של 1,500 שקלים בחודש, ובינתיים שר האוצר מסרב לשבת איתנו למשא ומתן. המפתחות והפתרון אצלו".
גבאי מספר כי בחודש מאי התכנסה ועדת המחירים וכי סוכם שיתבצע חישוב מחדש של כל ההוצאות שקשורות למעון. "אספו חומרים והציגו את הנייר, ומה מתברר?" הוא אומר, "שהוא לא מתייחס להעלאת שכר המטפלות ולא לשינויים החדשים ביוקר המחיה. ככל שתתקרב פתיחת שנת הלימודים מספר הילדים שיישארו בבית רק יגדל. המטפלות מחכות לבשורה וכרגע אין בשורה.
"הסיפור הזה פשוט מבייש: במונחים של תקציב מדינה, הבקשות שלנו לא מגיעות למיליארד שקל, ואין לזה מענה. מדובר על דור העתיד של מדינת ישראל, על החינוך של הגיל הכי חשוב, השקעה שמניבה תוצאות. לעלות שכר של מטפלות ב-1,500 שקל כדי לקרב את מעמדן לזה של סייעות הילדים עולה 480 מיליון שקל בשנה. ישנה בריחה המונית של עובדות מענף החינוך לגיל הרך, ואם רוצים להציל אותו יש לערוך רפורמה יסודית בשכר, בתנאים ובמעמד העובדות, כי עליהן הכול יקום או ייפול".
במשרד החינוך טוענים כי אמנם האחריות לגיל הרך עברה אליהם, אך השנה הנוכחית היא שנת מעבר, וכי סוגיית הרישום למסגרות וסבסוד שכר הלימוד מצויות באחריות זרוע העבודה במשרד הכלכלה והתעשייה. עם זאת, כן יינתן מענק התמדה בסך 2,500 שקל למי שתתמיד בעבודתה ותשלים את ההכשרה בתום שנה.