בין אלפי האנשים שיצאו להפגין היום ברחבי הארץ היו גם כ-200 איש, תושבי צורן, שהתאספו מול תיכון "עודד" בעיר.
את ההפגנה ארגנו חמש בנות נוער: רוני פרידמן, קרן כהן, מיקה סגל, נטע יניב וניר סולומון. בנות הנוער גובו על ידי הוריהן וחבריהם אך סלומון מודה שאף שהיו התנגדויות "הרוב הכולל מאוד חיזק, עודד, חיבק ותמך בנו. לבית הספר לא היה יד בנושא".
היוזמה להפגין החלה בגלל פחד, אומרת סולומון בת ה-17. "התחלתי לפחד מכל מה שאני שומעת בכל פינה והבנתי שהמצב חייב להשתנות. הבנתי שאני לא יכולה לעמוד מהצד ושאני חייבת לעשות משהו, משהו בשמי ובשם הנוער כולו. הבנתי שלנו כנוער יש כוח ואסור לנו להתעלם מזה. זו הסיבה שבחרנו בהפגנת נוער, רצינו לגייס עוד ועוד בני נוער למאבק, ובמיוחד את הבני התיכון שלנו, רצינו לגרום ליותר בני נוער להתעורר ולהבין את המציאות שאנחנו חיים בה, רצינו לעודד את בני הנוער לנפץ את הבועה הנעימה שאנחנו אוהבים להיות בה ולראות את המציאות בעיניים ביקורתיות".
את עדיין צעירה - מה למעשה החשש שלך?
"המחאה הכי קשורה אלי! דווקא בגלל שאני צעירה, הנושא הכי קשור אלינו. אנחנו מדברים פה על העתיד של המדינה שלנו! מדינה שבשנה הבאה אני הולכת לשמור ולהגן עליה, מדינה שבה אני רוצה להקים משפחה, אני לא רוצה לחיות במציאות חיים שבה אני צריכה לחשוש מאיזה חוק פוגע ומפחיד יציעו עכשיו?".
מה היית רוצה לומר לראש הממשלה או ליריב לוין?
"אני הייתי רוצה לומר להם שהם מייצגים עם שלם, הם מייצגים יהודים, ערבים, ימנים, שמאלנים, מזרחיים, אשכנזיים וכן והגיע הזמן שיסכלו עליהם, על כולם, על המיעוט ועל הרוב. הייתי רוצה שיצאו מהמקום ומהחשיבה שלהם ויקשיבו למה שאנחנו אומרים כבר במשך חודשיים. מאות אלפי אנשים יוצאים לרחובות, למה להתעלם מזה? למה לא להבין שיש פה בעיה?
"זאת האחריות שלהם לדאוג לרווחת האזרחים, ואנחנו פונים אליהם ומראים להם שההחלטות שלהם פוגעות בנו ובזכויות שלנו. תפסיקו עם המשחקי כוחות הללו, כי בשבילכם זה משחק של מי יותר חזק ובשבילי ובשביל הנוער זה העתיד. אני פונה אל הממשלה שלנו, בבקשה תצאו רגע מההסתכלות הפנימית, תראו מעבר לאינטרסים האישיים, תפסיקו עם המלחמות כוח ותתחילו לחשוב עלינו".
"הימים האלו הם ביטוי לדרך שבה אפשר לפעול למען מימוש אותם הדברים שאני כנערה מאמינה בהם. לצאת לרחוב, להביע דעה, כל אלו חזקים יותר מכל שיעור אזרחות או פעולה בתנועת הנוער. אני מאמינה שזו חובתנו לחקור, לשמוע, להתערב ולא לשבת מהצד כשהאדמה רועדת ככה במדינה שלנו", מוסיפה מיקה סגל, בת 17 גם היא.
את מרגישה שהמהפכה של השר לוין, תפגע בך אישית?
"השינויים הצפויים הכלולים בהפיכה יגבילו כל אחד ואחת מאיתנו. הבחירה בלחיות את חיי כרצוני מצטמצמת, הכוח שמגן עליי ועל זכויות האדם הבסיסיות שלי ילך ויקטן ואני לא יכולה לתת לזה לקרות. המחאה קשורה אליי, אני נערה במדינת ישראל שצפויה לעשות שנת שירות ולאחר מכן להתגייס לצבא. כל החוקים, השינויים בהרכב ועדת השופטים, המהלך שיוביל לכך שבגץ לא יוכל לשמור על אובייקטיביות משפטית כגוף שאמור להגן על האזרח הקטן ולא להיות מוטה פוליטית. הכל ישפיע עליי כאזרחית במדינה. אני כפרט אהיה מושפעת מכל צעד שהם מתכננים בהפיכה הזו.
"אני חוששת לזכות שלי להביע את דעתי, לחיות את חיי בדרך שאני בוחרת, אני חוששת להגנה עליי ועל זכויותיי כאזרחית במדינה".
"אני מרגישה שהבסיס של המדינה הזו נקרע לגמרי ושאנחנו מתדרדרים מיום ליום", מסכמת נטע יניב. "אני מפחדת ממה שהולך לקרות, אני מפחדת לאבד זכויות כאן אני מפחדת שהדבר הכי חשוב כאן, הדמוקרטיה תעלם. זה יכול לקרות בשניות. אם לא נמשיך להילחם תקרה כאן מהפכה משטרית בלי שנשים לב".
בנימוס ובנחמדות היא אומרת: "הייתי מבקשת מראש הממשלה ומיריב לוין שרק ינסו להקשיב. לפני שהם פועלים, שייצרו שיחות, שיקדמו הדברות. התחושה היא שכלום לא מעניין אותם ולא ככה מנהיגים מתנהגים. אני בעד שיהיה ריבוי דעות וכמו שדמוקרטיה עובדת הנציגים נבחרים על פי רוב אבל הם שוכחים שצריכה להיות גם התחשבות במיעוטים".