אחרי שנמנעה ברגע האחרון שביתה של ארגון המורים, 2,535,000 תלמידים פותחים את שנת הלימודים ב-5,560 בתי ספר וב-22,400 גני ילדים. אלה מהם שלומדים בימי שישי, לפחות. 181 אלף תלמידים יחלו את כיתה א', 142 אלף תלמידים יתחילו שנת הלימודים האחרונים שלהם בכיתה י"ב. 295 אלף תלמידים ילמדו בחינוך המיוחד.
למרות השמחה על פתיחת השנה מדובר באחת התקופות הקשות שידעה מערכת החינוך בישראל. עם מחסור של מאות מורים בכל הארץ והוויכוח הנמשך על מעמד המורה, ההורים והמורים מודאגים מקריסה של מערכת החינוך.
"בשנים האחרונות אנחנו חווים ממש על בשרנו את ההתדרדרות של מערכת החינוך הממלכתית. אין לי תלונות לצוות בבתי הספר ואני מכירה המון אנשי ונשות מקצוע מסורים שעושים את העבודה הכי טוב שאפשר, אבל התנאים פשוט בלתי אפשריים", אומרת עדי ולצר, מנהלת התוכן של אוניברסיטת תל אביב, ואמא למאיה שעולה לכיתה ח' ולמיכל שעולה לכיתה ו׳, "אין לי מילה אחרת לתאר את מה שקורה במערכת החינוך חוץ מקריסה".
בבית הספר היסודי של בתה הקטנה בצפון תל אביב, היא מספרת על מצב חמור במיוחד. "כבר בסוף השנה שעברה הודיעו לנו שאין מספיק מורות כדי ללמד את הילדים בכיתה ו'. בית הספר התכוון לאחד שלוש כיתות ו' לשתי כיתות, כדי להתמודד עם המצוקה הזאת, אבל ההורים התנגדו וחבל, כי מה שקרה זה שהכיתות נשארו כמו שהן, אבל התנאים הורעו מאוד. שעות הלימוד, שמלכתחילה הן מעטות, התמעטו עוד יותר. במקום ללמד יום רגיל ביום שישי, הלימודים עברו לזום. בנוסף, לכיתות לא יהיו מחנכות, אלא רכזת שכבה אחת שמצופה ממנה להכיר אישית של כל שלוש הכיתות, לדעת לזהות בזמן בעיות אישיות ולתת מענה – תפקיד שמאתגר אפילו למורה עם כיתה אחת".
בלית ברירה החליטו בבית הספר על פתרון יצירתי נוסף - לגייס את ההורים לעבודה. "זה לא הספיק כדי להתמודד עם מצוקת המורים הנעלמים ובית הספר הכניס למערכת שעה אחת בשבוע שבה הורים צריכים להגיע וללמד משהו. כמובן שאין פיקוח על התכנים האלו או דרך לדעת מה יקרה בשיעורי ההורים. כמובן שאני מעריכה את כל ההורים בכיתה אבל הסיטואציה לדעתי הזויה. בית הספר הרים ידיים ובעצם מזמין את כל מי שמוכן להעסיק את הילדים".
ההורים, מספרת ולצר, מלאים בתחושות של חרדה ודאגה בעקבות הסיטואציה הזו. האצבעות המאשימות מופנות אל הממשלה. "אנחנו רואים בעיניים כלות איך מיליארדים עוברים לאברכים, להתנחלויות, לפרויקטים סקטוריאליים ודווקא לדבר הכי חשוב – החינוך, שהוא העתיד של המדינה הזאת, אין תקציבים. זה לא עניין של ימין או שמאל, אלא של חשיבה על העתיד של כולנו".
המורים מותקפים
נכון להיום, על פי דיווחי מנהלי המחוזות ומנהלי בית הספר, חסרים 944 מורים וגננות. עיקר המחסור הוא בחינוך היסודי במחוזות תל אביב והמרכז, שם גם הצפיפות בכיתות היא הגבוהה ביותר. עם זה, הנתון הזה אינו כולל את המקרים בהם מורים ממלאים את מקומם של מורים מקצועיים, וכן את המקרים בהם מורה מחנך שתי כיתות במקביל.
לפי נתוני המשרד, בבתי הספר בישראל מועסקים יותר מ–181 אלף מורים (לא כולל גננות) ולומדים 1.9 מיליון תלמידים, כך שהמשרד יכול להקצות מורה אחת לכל 11 תלמידים. אלא שלא מעט מורים לא יכולים לשמש כמחנכים, והמשרד מקצה בפועל מורים רבים לחינוך הממלכתי-דתי והחרדי, כדי לקיים הפרדה מגזרית.
המורים והמנהלים מרגישים את המשבר החמור בכוח האדם המסכן את עתידה של מערכת החינוך. "המשבר אינו נקודתי, או במקצועות בודדים, אלא מקיף ועמוק בכלל המקצועות במערכת. גיוס כוח אדם מאוד השתנה בעשור האחרון. עד לפני עשור הייתה אפשרות לבחור ולברור את אנשי החינוך שהיו מגיעים אלינו ובשנים האחרונות זה התהפך, והפכנו להיות המרואיינים. המועמדים מגיעים לראיון עם תנאים ובקשות, כי הם יודעים שאין היצע והביקוש מאוד גדול", מספרת מיכל גורן, מורה מחנכת וסגנית מנהל בבתי ספר בגבעתיים ופתח תקווה, שעשתה השנה הסבה להדרכת הורים אחרי 31 שנה במערכת.
לדברי גורן, ב-6 השנים האחרונות החמיר המצב. כך אקדמאים מקבלים תעודת הוראה בהליך מזורז, כאשר בפועל אין להם שום ניסיון פדגוגי בתום הכשרת הבזק שלהם. "זה בעצם פוגע בכל מערך החינוך בהיבטי הלמידה, הקניית ערכים, מתודיקה ופדגוגיה. כל הפתרונות שמשרד החינוך והרשויות מנסים למצוא כמו סטודנטים או מתנדבות שירות לאומי הם סוג של פלסטר, שגורם נזק גדול לילדינו. השאלה הגדולה היא איפה אנחנו ממקמים את מערכת החינוך בסדר העדיפויות הלאומי שלנו. אנחנו מדברים בסוף על הדור הבא, הקטר של מדינת ישראל בעשרות השנים הקרובות. חסר להם כל כך הרבה מבחינת מטריה, כישורים חברתיים וערכים. הכל נגמר בלסתום חורים ובורות כדי שתהיה מערכת שתעבוד, אבל המערכת לא מתפקדת כמו שצריך".
"עד לפני עשור הייתה אפשרות לבחור ולברור את אנשי החינוך שהיו מגיעים אלינו. עכשיו המרואיינים מגיעים עם תנאים ובקשות, כי הם יודעים שאין היצע"
מיכל גורן
אחת הסיבות למצוקת כוח האדם, לדברי גורן, הוא התנאים והמשכורות: "הכל קם ונופל על תקציבים. המשכורות הנמוכות מרחיקות הון אנושי איכותי מהמערכת. הסכם שכר משמעותי עם המורים הוא מעל הכל אינטרס של המדינה. גם התנאים מסביב מאוד קשים, וקיימת שחיקה במקצוע. רק מי שנמצא בתוך המערכת מבין מהי העבודה החינוכית במסגרת בית הספר. מורה עובד סביב השעון, כולל שישי שבת וחגים. הוא לא רק נכנס לכיתה, אלא עורך ובודק עבודות ומבחנים, מכין מערכי שיעור, עבודה סיזיפית של הזנת נתונים לדוחות אקסל עם תוצאות והישגים, ועדות, ישיבות, השתלמויות, שיחות עם הורים וילדים, מסיבות כיתה, כנסים ועוד. העבודה לא נגמרת בבית הספר עצמו. יש הרבה עבודה מאחורי הקלעים אבל אין הערכה".
אבל לא רק השכר עומד במוקד המשבר. מיכאל פינטו, סגן המזכ"לית ויו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות המורים, מצביע דווקא על ההורים כגורם המרכזי שמוציא אנשים אל מחוץ למערכת.
"בשנתיים האחרונות קיימת תופעה שמורים עוזבים באמצע שנה כי הם מותשים ולא מוכנים לעבוד בסביבת עבודה שבה הם סופגים ביקורת מכל כיוון ומאשימים אותם בכל תחלואי המערכת. ההורים בישראל צריכים להבין שהמאבק על מערכת חינוך ציבורית איתנה ואיכותית היא שלהם ואם הם ימשיכו לחפש מי ישמור על ילדיהם, יאלצו לייבא עובדי הוראה".
"מחנכת מצליחה בקושי להגיע לילדים בכיתה אחת, אז בשתיים?"
בצל משבר כוח האדם אנו עדים לפתרונות יצירתיים של משרד החינוך, כמו מחנכת אחת לשתי כיתות במקביל. הרעיון הזה לדברי גורן, הוא נוראי. "זה קרה בשנתיים האחרונות אחרי הקורונה, ולא היה לפני כן. מחנכת בקושי מצליחה להגיע לכל ילד בכיתת האם הצפופה ממילא שלה, אז לחשוב שמוסיפים לה עוד כיתה?".
בכלל, נדמה שהפתרון של חינוך שתי כיתות ילך ויהפוך לפופולרי יותר ככל שעובר הזמן. באחרונה פורסם ב"הארץ" כי במשרד בוחנים להתחיל בשנה הבאה בפיילוט להתמודדות עם המחסור במורים, שבמסגרתו מחנכת תוכל לחנך שתי כיתות במקביל — ותיעזר לשם כך בסייעות או בסטודנטים, וכן בלמידה מרחוק. מדובר במתכונת דומה לזאת שהונהגה בקורונה, אלא שאז פעלה מערכת החינוך תחת ממשלות מעבר ובעיצומו של מצב חירום רפואי, ואילו כעת, תחת ממשלה יציבה שהייתה אמורה לספק פתרונות, המשבר מעמיק.
"בשנתיים האחרונות מורים עוזבים באמצע השנה כי הם מותשים ולא מוכנים לעבוד בסביבת עבודה שבה הם סופגים ביקורת מכל כיוון"
מיכאל פינטו, הסתדרות המורים
אילנית, מורה מזה עשרים שנה בצפון, נאלצה כבר השנה ללמד מתמטיקה שתי כיתות במקביל. "סחבנו ככה תקופה ארוכה כשאני מלמדת במקביל שתי כיתות. מה זה אומר? לקפץ בין שתי כיתות, ממש לעבור מכיתה אחת לכיתה שנייה. לעשות תרגול בכיתה אחת, ושיעור בכיתה אחרת כדי שאפשר יהיה להתפצל", היא מספרת. "זה לא אידיאלי. בסוף התלמידים מרגישים ומודעים לכך, אבל זה עדיף על לבטל שיעורים. ברור שזה פוגע בלמידה. אתה לא אמור ללמד 80 ילדים באותו זמן וזה ממש לא פתרון. זה שוחק ולא כל מורה יכול לעשות את זה".
בתוך המשבר, גם המנהלים מוצאים את עצמם אובדי עצות. כך למשל בנותיה של לירון רוזין מתל אביב נקלעו לבתי ספר בהם השנה תפתח עם מחסור במורים. "בשבוע השני של אוגוסט המנהלת בבית הספר של בתי הבכורה סיפרה שחסרים לה עדיין חמישה מחנכים, ורק בשבועיים האחרונים היא הצליחה לגייס מורים. למורים האלה להבנתי אפילו אין תעודת הוראה וזו לא דרישה בסיסית".
הגיוס לא היה סוף פסוק. אחת המחנכות שנשכרו החליטה לוותר על העבודה שבוע לפני תחילת הלימודים. מנהלת בית הספר מצאה את עצמה מחפשת מורים וגם כאן נמצא הפתרון של מחנכת אחת שאחראית על שתי כיתות החל מכיתה ג'. "אנחנו לא יכולים לבוא בטענות או דרישות כי המנהלת עושה ככל שביכולתה כדי לגייס מורים, אבל אנשים פשוט לא רוצים לבוא לתחום הזה".
משרד החינוך: "כפתרון לחוסר במורים יזם המשרד את התוכנית להרחבת ההון האנושי, ובמסגרתה הוא פותח את השערים לפני קהלים חדשים ומעניק הטבות ותמריצים שיעודדו כניסת כוחות חדשים ונמרצים למערכת החינוך: העסקה גמישה שתאפשר למורים לעבוד בכמה עבודות, הרחבת היקף המשרה, הרחבה והכרה בוותק, גיוס מועמדים מההייטק ומצה"ל באמצעות תכניות ייעודיות ועוד. במסגרת התכנית, המשרד יצר מנגנון השמה מתקדם ומשוכלל שמבצע פניות יזומות לבעלי תעודת הוראה שטרם השתלבו במערכת החינוך.
"הודות לתוכנית שהמשרד מקדם , המחסור במורים הולך ומצטמצם בהדרגה כמתוכנן, כך שנכון להיום חסרים כ-944 מורים וגננות בכלל מערכת החינוך (ללא חינוך מיוחד). עיקר המחסור הוא בחינוך היסודי במחוזות ת"א והמרכז. המקצועות המובילים בהם קיים מחסור: החינוך המיוחד, מתמטיקה, אנגלית, עברית והוראה כוללת".