ע' מכפר יונה, מורה בתיכון ואימא לילד בבית ספר יסודי, מספרת שמתחילת המלחמה הושמעה אזעקה אחת בלבד באזור מגוריהם. לאחר מספר שבועות בהם הלמידה התקיימה בזום, והחזרה הייתה הדרגתית, בתחילת השבוע הנוכחי חזרו בכפר יונה לשגרת לימודים מלאה. כמעט. ימי שישי הם עדיין ימים ללא לימודים.
"התשובה שניתנה לנו הייתה מהנהגת ההורים שאין מספיק מורים בבית הספר, ויש לצמצם את שעות ההוראה כדי לכסות על אלה שחסרים", היא אומרת.
עבור ע' ההסבר הזה אינו מניח את הדעת. "בתיכון בו אני מלמדת, אפשר לספור את מספר המורים שגוייסו בצו 8 על כף יד אחת. כולנו מחפים עליהם והכול מסתדר (בתיכון לא לומדים בימי שישי). אני לא מבינה למה ביסודי זה לא יכול להסתדר? אין שקיפות לגבי מספר המורים שגוייסו בצו 8, אם בכלל גוייסו, או מורות שהבעלים שלהן מגוייסים והן לא יכולות להגיע כי אין להן סידור לילדים. מצד שני, אם הן היו עובדות בשוק הפרטי, הן גם היו נשארות בבית? למורה של הבן שלי יש יום חופשי באמצע השבוע, כך שלא מדובר כאן בהקצאת יום חופשי למורים, אין לזה שום הסבר מוצדק".
ע' מספרת שמורה באחד מבתי הספר היסודיים בעיר אמרה לה שלהרבה מורות יש קושי ריגשי להיכנס לכיתות, ובגלל שמדובר בילדים צעירים, אולי לא כדאי שיכנסו לכיתות במצבן. בנוסף, יש מורות מהמגזר הערבי, שנמנעות מלהגיע לבית הספר לכן רוב המורות נאלצו לוותר על היום החופשי שלהן. "נראה לי שהאמת נמצאת איפשהו באמצע", אומרת ע'.
כבר בשבוע הראשון של המלחמה היה ברור שלפנינו מערכה ארוכה, והמלחמה לא תסתיים תוך זמן קצר, הציפייה של לא מעט הורים הייתה שמשרד החינוך ייערך לכך. "למה אי אפשר לייצר שגרת מלחמה? זה לא הולך להיות קצר ואי אפשר להמשיך ככה. לי כאימא אין בעיה לשלוח את הילד שלי לבית הספר, אנחנו כפר יונה ולא כפר עזה או קרית שמונה. בנוסף, אני עוקבת אחרי מה שהבן שלי לומד, וגם במערכי השיעור נעשו שינויים ללא כל סיבה, כמו שעתיים משחקי מחשב, וכל מיני שיעורים של שיח ריגשי, שבטוח נחוצים, השאלה היא המינון והאיזון. יש כאן עירייה שלא רוצה לקחת אחריות, וגם מדינה שלא לוקחת אחריות".
כבר חזרנו לשגרה, אז למה החלקיות הזו?
זה השבוע השני שבכפר סבא מתקיימת שגרת לימודים כמעט מלאה. בשבוע הראשון לא הופעלו צהרונים, ובשבוע הנוכחי מתקיים צהרון לסירוגין: בימים ראשון, שלישי וחמישי באזורים מסויימים בעיר. באיזורים אחרים הצהרונים נפתחים בשני ורביעי, ובשבוע הבא הם מתחלפים.
"לפי הבנתי, הם רוצים לתגבר גנים באנשי אבטחה ומשום שאין מספיק אבטחה לכל העיר, חצי מכמות הגנים עובדת באופן מלא. בכפר סבא רוב הסייעות בגן הן ערביות אולי זו סיבה נוספת, ואולי אין מספיק כוח אדם", אומרת מ', תושבת כפר סבא ואימא לשני ילדים בגני חובה. "את ימי שישי ביטלו, אף אחד לא טרח להסביר לנו מדוע, ההודעה הייתה שימי הלימוד יהיו א'-ה' בין השעות 08:00-13:30 (ולא 07:30 כפי שאמור היה להיות) ללא ימי שישי".
מ' מספרת כי בקבוצת הוואטסאפ של ההורים עולות תחושות של מרמור כלפי השינויים הלא מוסברים שנעשו בשעות הלימוד. "אם כבר חזרנו לשגרה למה החלקיות הזו? יש ממ"ד לכל גן, יש שומרת, צוותי החינוך נמצאים, לא ברור למה הוחלט כך".
יחד עם זאת, היא מודה כי אם הדבר היה תלוי בה, כלל לא הייתה שולחת את ילדיה לגנים. "אני בחרדות נוראיות, לא מהאזעקות כי לכל גן יש ממ"ד, אלא מחדירה של מחבלים כי האבטחה אצלנו לא מספקת. יש שומרת קבועה מעל גיל 50 עם נשק, ועומד לצידה בשעת ההגעה בבוקר ובשעת האיסוף אחר הצהריים אבא מתנדב או מילואימניק עם נשק. אני הייתי מעדיפה להשאיר את הילדים בבית גם עוד חודשיים בלי גן בלי צהרון בלי כלום, אבל אני שולחת כי בן זוגי חולק עליי בעניין".
בונים מרחבים מוגנים שאינם מספיקים לכל תלמידי בית הספר
עדי מן ממודיעין, אימא לשלושה ילדים, שניים מהם בבית הספר היסודי ואחד בחטיבה, ומי שהייתה בעברה יו"ר וועד הורי הגנים הארצי, מסבירה שהחשש העיקרי של ההורים כיום הוא מחדירת מחבלים למוסדות החינוך כשאין אבטחה מספקת. "בחלק מהרשויות אין מאבטחים בגני הילדים, היום רואים יותר סיירת אבטחה של יוצאי צבא קרביים ולא עוד מבוגרים שיושבים בשער ולא יכולים לתת מענה. אני יכולה להניח שהסיבה שבגינה לא פותחים את גני הילדים בימי שישי היא שאין מספיק כוח אדם ואין תקציב להעסיק גם בימי שישי, אבל עבר מספיק זמן כדי שהרשויות יידעו איך להפעיל את מוסדות החינוך בנוהל חירום בהתאם למצב של העיר".
מן מספרת כי במודיעין היו מתחילת המלחמה שתי אזעקות בלבד, ועם זאת הלימודים בחלק מבתי הספר התקיימו במתכונת מצומצמת משום שלא כל הילדים יכולים להיכנס למרחבים מוגנים. "הבן שלי בכיתה ח' לומד בבית ספר שנבנה בשנת 1997, הוא מגיע פעמיים בשבוע לבית הספר ובשאר הימים לומד בזום. הציפייה שלנו אלמנטרית - בניתם בית ספר שיכול להכיל מספר תלמידים מסוים, איך יכול להיות שבונים מרחבים מוגנים שלא מספיקים למספר התלמידים בבית הספר? וכשהם אומרים שלא חשבו שיקרה דבר כזה חמור. מספיק שיש אזעקות וטילים שיורים עלינו, זו סיטואציה שנקלענו אליה כל כך הרבה פעמים. מה אתם מצפים שהילדים ישכבו על הרצפה וישימו ידיים על הראש?".
הבעיה של חסר במרחבים מוגנים במוסדות החינוך פוגע גם בילדים עם צרכים מיוחדים שמשולבים בלא מעט בתי ספר. "לבן שלי יש צרכים מיוחדים והוא לא רץ מהר כמו כל הילדים או יורד מהר במדרגות, אם היו יותר מרחבים מוגנים, בסמיכות לכיתות, אז ההגעה הייתה סבירה מבחינת לוחות הזמנים, מה הוא אמור לעשות עכשיו? אני לא היסטרית ולא רוצה להראות חרדה, לכן אני שולחת אותו וסומכת על זה שיהיה בסדר, אבל הם מציבים את הצוותים החינוכיים במצבים בלתי אפשריים".
עד השבוע הנוכחי מתכונת הלימודים בגנים ובחלק מבתי הספר היסודיים במודיעין הייתה חמישה ימי לימודים ללא ימי שישי, מהשבוע הבא מחזירים גם את ימי שישי בבתי ספר יסודיים ובגני הילדים. אז מה בדיוק השתנה? "אנחנו מדינה שחיה ממלחמה למבצע צבאי, לצערי הרב זו לא תהיה הפעם האחרונה אבל אני תוהה האם למישהו ברשויות המקומיות או למשרדי הממשלה יש תוכנית או שרק מכבים כאן שריפות? בראייה שלי, זה המחסור בתפקידי ניהול שמאויישים על ידי נשים. חייב להיות נוהל עבודה מסודר שבמצב חירום עובדים לפיו. נכון, זו טראומה בכל קנה מידה אפשרי, אבל כמה זמן לוקח להתעורר? אנחנו יותר מ-30 יום לאחר האירוע. אם למערכת היה נוהל מסודר מראש של התנהלות בשעת חירום היה ניתן להפעיל אותו תוך זמן קצר".
ממשרד החינוך נמסר: "החזרה לשגרה מתבצעת בהתאם להנחיות פיקוד העורף אשר מפרסם את מפת הלימודים הפיזית. לכן, החזרה נעשית בהדרגתיות ובגמישות עפ"י קריטריונים אלו בכל רשות.
באשר לגני הילדים, ככל שקיים קושי בפתיחה פיזית של גני הילדים שישה ימים בשבוע כבשגרה, בהחלטת ראש הרשות ובתיאום עם מנהל המחוז יתאפשר מעבר ל-5 ימים משעה 08:00-13:30.
גני ילדים בחינוך המיוחד פועלים 6 ימים בשבוע ובהיקף השעות הקבוע.
לעניין הצהרונים, המשרד הוציא הנחיה לפיה אין מניעה להפעיל צהרונים באזורים בהם הפעילות החינוכית מותרת. גם כאן לרשויות המקומיות יש גמישות בעניין זה".