ילדים בזמן מלחמה: נטע בת ה-11 כבר למעלה משבוע לא מסוגלת להירדם בלילות במיטתה, היא מוכנה לישון רק בממ"ד ואינה יוצאת מהבית, והיא גם לא מוכנה להתקלח - פן תהיה אזעקה בזמן המקלחת. היא מבלה את מרבית שעותיה בצפייה בטלוויזיה, שדולקת בסלון, וגם באינסטגרם ובטיקטוק היא נחשפת לסרטונים, ומרבה לשאול את הוריה שאלות בנוגע למלחמה.

לתחושותיה של נטע שותפים ילדים רבים בימים אלה בישראל, אשר נמצאים בתקופה זו במצוקה נפשית וזקוקים לעזרה. מומחי מרפאת החרדה בשניידר בשיתוף היחידה לריפוי לעיסוק, מציעים להורים מספר כלים ראשוניים שיכולים לסייע למתן עזרה לילדים, להפחתת תחושות החרדה:

לכבות מסכים

מדובר בטלוויזיה ובפלאפון, וגם ברדיו אם ישנו. עדיף שמכשירים אלו יהיו כבויים, ולא רק בלי סאונד. מה שמוקרן ללא הרף על המסכים, מייצר הרבה מאוד מתח, ויכול להיות טראומטי כשלעצמו. גם אם אנחנו חושבים שהילד "לא רואה" – הוא רואה, והוא בוודאי שומע. אנחנו לא מסתירים את מה שקרה, אבל חשוב מאוד שלא להציף את הילדים בתכני מדיה ללא הרף. בגילאים שבהם הילדים כבר גולשים לבד ברשתות החברתיות, חשוב להיות בפיקוח על התכנים שהם צורכים, על מנת להגן עליהם מפני הצפה לא מבוקרת של תכנים קשים. 

שמירה על שגרה נותנת ביטחון לילדים (ולמבוגרים)

הדבר מאפשר לצפות את מהלך היום, ולכן מרגיע ונותן תחושת שליטה. גם ללא מסגרות חינוכיות וסדר יום מאורגן, מומלץ לשמור על עוגנים קבועים במהלך היום, כגון ארוחות משותפות, שגרת ערב ושעות שינה, שעות משחק משותף ועוד. מומלץ לבחור משחקים קצרים, עם שלבים שבהם ניתן להפסיק ולהמשיך מבלי לפגוע בחוויית המשחק. לפני שינה ניתן לספר סיפור קצר יותר מהרגיל או לבחור ספרי קומיקס תואמי גיל, או ספרים עם פרקים קצרים. חשוב מאוד לא לאפשר הימנעות ממקלחת, ולהיפגש עם חברים במקומות בטוחים. הימנעות מגבירה חרדה, בעוד שביצוע פעולות שגרתיות בטוחות תפחית אותה.

לדבר עם הילדים בגובה העיניים

כדאי לאפשר להם לשאול שאלות שמטרידות אותם, וכשעונים להם, לעשות זאת בטון רגוע ככל הניתן. לא להסתיר מהם את האמת, אבל גם לא להציף במידע שלא יידעו כיצד להתמודד או להכיל אותו. ילדים חווים את התחושות בבית, ורגישים מאוד לסביבתם. לרוב גם אם הם לא נחשפים בצורה ישירה לחדשות או לדיווחים, הם עשויים להבין חצאי משפטים ו"לספוג" את המתח והדאגה שסביבם. חשוב לתווך להם את המצב באופן שמותאם לגיל ולהבנה שלהם, ולהעביר תחושה של מוגנות וביטחון ככל האפשר. מומלץ לא לדבר על ידם בשפה אחרת. עצם השימוש בשפה אחרת מכניסה אותם למצב של חוסר ודאות, חוסר הבנה, היכולים להגביר מצוקה. כשמדברים בנוכחות הילד בשפה אחרת מהרוטינה, הוא יודע שאתם מדברים על משהו שהוא אמור לא לדעת.

בתקופה מורכבת זו ייתכן שחלק מהילדים יציגו ביטויי מצוקה, אי שקט, התפרצויות זעם ועקשנות שלא מאפיינים את הילד או לעיתים אף רגרסיה התפתחותית. בימים לא פשוטים אלו, כדאי לשים בראש סדר העדיפויות את תחושת הביטחון האישית והקרבה, ניתן להתגמש במעט עם הצבת הגבולות כפי שהם בשגרה. בהתמודדויות חריגות ניתן ואף מומלץ לפנות לייעוץ עם אנשי טיפול.

בעת אזעקות

יש להכין את הילדים לאפשרות שאזעקות עשויות להופיע, וניתן לערב אותם או לחשוב יחד על משחק אחד שמראש שמים בממ"ד, להגברת תחושת השליטה האישית. אפשר לדבר איתם על צלילים וקולות בעוצמות שונות. מה מבהיל ולמה? מה נעים? ניתן אף לבחור אילו נעימות או שירים אפשר להשמיע בעת רגיעה, ובעת שהייה במרחב המוגן. כדאי לאפשר לילד בחירה.

בכניסה לממ"ד

ניתן לחשוב מראש ובשיתוף עם הילדים על מספר פעילויות שיהיו בממ"ד. מומלץ לא להציף בצעצועים וגירויים. בזמן השהייה, נסו להשרות רוגע ושליטה, מגע פיזי, חיבוקים ונשימות עמוקות שעשויים לתרום לתחושת הביטחון של הילד. מומלץ לתכנן ולארגן "פינות" ייעודיות בממ"ד: פינת חיבוק וליטוף, פינת סיפור, פינת משחק/יצירה וכדומה.

לעזור לגוף להירגע

חרדה גורמת לתחושות של מתח וכיווץ שרירים, וכאשר השרירים שלנו רפויים אנחנו מרגישים רגועים יותר. אחת הדרכים להירגע היא באמצעות נשימה איטית (למשל לנפח בועות סבון גדולות מאוד או לנסות להניע שבשבת עם נשיפה ארוכה), או באמצעות הרפיית כיווץ שרירים (מכווצים כל קבוצת שרירים בגוף ומשחררים בהדרגה). ניתן להתרשם מקבצי הרפיה שנמצאים באתר של מרפאת חרדה שניידר. 

להורים החשים צורך בסיוע נוסף, ניתן לפנות ליחידת החירום לסיוע נפשי לילדים ומתבגרים שנפתחה במרכז שניידר לרפואת ילדים. ניתן ליצור קשר עם היחידה במייל: hosen@clalit.org.il או בטלפון: 03-9253633 בימים ראשון עד חמישי בין השעות 8:00-15:00. בנוסף ניתן להצטרף לקבוצת הפייסבוק "דואגים לילדים- קבוצת תמיכה להורים בזמן מלחמה בניהול מומחי המערך הפסיכולוגי".