מאז המלחמה: החמרה במצב הרגשי של הילדים

יום הילד הבינלאומי, שחל החודש, הוא הזדמנות לעצור לרגע ולהביט על הילדים שלנו, שנמצאים כבר יותר משנה במציאות רגשית מורכבת ומאתגרת. עבור חלד גדול מהם, זהו זמן של אי ודאות, שבו מסגרות החינוך נסגרות ונפתחות לסירוגין, הבית אינו תמיד מקום יציב ובטוח, וחדרם האישי הפך לעתים לאזור מפונה ומרוחק. לא מעט ילדים נאלצו להתרחק מביתם, מהמיטה החמה, לא לראות את חבריהם ואת הסביבה האהובה עליהם במשך שבועות ארוכים, ללא צפי מבוסס לחזרה לשגרה המוכרת והאהובה עליהם.

דווקא היום אנו נדרשים לשאול את עצמנו – איך הילדים חווים את כל התקופה הזו? איך הם מתמודדים עם השגרה שהתערערה? והאם אנחנו כהורים יכולים לזהות סימני מצוקה או כאב שהם חשים על רקע התקופה המטלטלת? מנתוני סקר שפרסמה מכבי שירותי בריאות בחודש שעבר, הבוחן את ההשפעות הבריאותיות והנפשיות לאחר שנה למלחמה, עולה תמונה מדאיגה לגבי מצבם הרגשי של הילדים.

הסקר מצביע על כך שכ-20% מההורים מדווחים על שינויים משמעותיים בהתנהגות ובמצב הרגשי של ילדיהם מאז תחילת המצב המורכב, עם עלייה בתחושות חרדה, מתח ודאגות מוגברות. כ-43% מההורים מביעים חשש מההשפעות ארוכות הטווח של המצב על ילדיהם, והחשש מפני פגיעה רגשית מתמשכת הולך וגובר. תחושת חוסר היציבות יצרה עבור הילדים תגובות חרדה משמעותיות, עד כדי כך ש-30% מההורים פנו לסיוע נפשי מקצועי עבור ילדיהם או עבור עצמם.

חשוב להיות ערניים לסימנים שונים שיכולים להעיד על מצוקה נפשית בקרב ילדים. סימנים אלו יכולים לכלול שינויים בהתנהגות ובדפוסי היומיום, ולעתים הם עדות לקושי שהילד מתקשה לבטא במילים. מומלץ לשים לב לכל שינוי חריג בשינה, בתיאבון, בגישה החברתית או בלמידה, שכן סימנים אלו עשויים לשקף מתח נפשי מתמשך או רגשות שהילד אינו מצליח לעבד ולהתמודד עמם בכוחות עצמו. בהם:

שינוי בדפוסי השינה: בעיות שינה, כמו נדודי שינה, קושי בהירדמות או שינה לא רציפה.

ירידה בתיאבון: ירידה משמעותית בתיאבון או, לחלופין, אכילה מופרזת שעשויות להעיד על מתח נפשי.

תוקפנות יתר או הסתגרות: תוקפנות חריגה או הסתגרות חברתית, שמצביעות על רגשות קשים שהילד מתקשה לעבד.

פחדים מוגברים: פחדים חדשים או מוגזמים, כמו פחד להיפרד מההורים או פחד מחושך.

ירידה בתפקוד לימודי: קושי להתרכז, ירידה בציונים או חוסר עניין בלמידה שעשויים להעיד על מצוקה מתמשכת.

איך אנחנו ההורים יכולים לעזור?

ההורים הם מקור התמיכה העיקרי עבור ילדיהם בזמנים קשים, ולמרות התקופה הקשה והאתגרים, על פי הסקר, 64% מההורים מנסים לשמור על אופטימיות גבוהה בבית. אחת הדרכים המשמעותיות לסייע לילדים היא באמצעות שיחה פתוחה וכנה – חשוב לאפשר לילדים לבטא את תחושותיהם ולהקשיב להם ללא שיפוטיות. יצירת תחושת ביטחון היא גם קריטית; ילדים זקוקים להרגיש שהם בטוחים ומוגנים, ואפשר לעזור בכך באמצעות הסבר מותאם גיל למצב. אנחנו נוטים לחשוב שלשוחח עם הילדים על המצב יכול להדאיג אותם אבל האמת היא ששיח מותאם המלווה בהסבר תואם גיל יפחית את המצוקה של הילדים וייתן להם חוויה של פשר, ודאות ושליטה.

בנוסף, החזרת השגרה מעניקה לילדים תחושת יציבות – הם צריכים לדעת מתי קמים, מתי הולכים לישון ומה צפוי במהלך היום, דבר המקל על התמודדותם עם השינויים. עידוד הילדים ושימת דגש על תחושת המסוגלות שלהם, כשהם מפגינים יכולת התמודדות חיובית, מסייעים להם לשמר תחושת ביטחון ואמונה בכוחותיהם.

אם אתם מבחינים שהילד מראה סימני מצוקה שאינם נעלמים לאורך זמן, ייתכן שהגיע הזמן לפנות לעזרה מקצועית. מצבים שבהם כדאי לשקול פנייה כזו כוללים חרדות קשות המובילות להימנעות ומשפיעות על התפקוד היומיומי, סימני דיכאון כמו חוסר עניין בפעילויות שבעבר הסבו לו הנאה, ומחשבות שליליות המתבטאות כלפי עצמו או חייו. כמו כן, חשש מפני פגיעה עצמית מצריך התייחסות מיוחדת. פנייה לאיש מקצוע המתמחה בטיפול בילדים יכולה לעזור לילד לעבד את תחושותיו ולהקל עליו בהתמודדות עם אתגרים רגשיים. במקרה הצורך, קיימים כלים וטיפולים רבים שיכולים לסייע לילדים להתמודד עם מצוקות נפשיות ולהחזיר את תחושת השגרה והרוגע.