יש לנו הרבה ציפיות מהמתבגרים שלנו. היינו רוצים שהם יקומו בשבע בבוקר כדי להתחיל לעבוד ולסייע בבית, כשבפועל, הם קמים ב-12, אוכלים סיר קציצות וחוזרים לישון. בנוסף, כמובן, היינו שמחים שהם יהיו ממושמעים, מנומסים, ישמרו על האחים, ילמדו וכו. אבל כדאי שנדע שכשאנחנו נכנסים איתם למלחמת "הדור של היום דפוק" אנחנו בעצם מעצימים את הפער. חשוב שנבין שאנחנו חיים במציאות מסוימת, ואנחנו חייבים לעבוד עם הילדים ולא נגדם, ועם זאת עדיין להיות אלה שמנהלים את האירוע.
כדאי שנזכור שלהיות מתבגר זה קשה. לקום לבית הספר מוקדם זה קשה, וגם נוגד את הפיזיולוגיה של המתבגרים שאמורים לישון בשעות האלה. מעבר לזה, הם צריכים ללמוד, להקשיב, להצליח בלימודים, ולהתנהל בחברה של בני גילם. לא פשוט בכלל. על גבול הבלתי אפשרי. אז אולי זה השלב שבו רגע נעצור, וננסה להבין מה הם באמת רוצים מאיתנו, ומה ממש לא.
הם לא רוצים לעבוד
עבודה היא ערך שכדאי ללמד אותם לפני החופש הגדול – ולהסביר להם שהוא חלק מהחיים. אי אפשר לצפות מהילדים שביום שיתחיל החופש שהם חיכו לו כל כך הם יחליטו לעבוד. חשוב לכם שהילדים יעבדו בכל זאת? תהיו יצירתיים ותמצאו, יחד איתם, עבודה שתתאים להם. לאו דווקא עבודה שחשוב בשבילה לקום מוקדם. זה יכול להיות משהו במשמרות (מלצרות/קופה), או בתור דוגי סיטר או בייביסיטר בערבים. כדי שילד יעבוד הוא לא חייב לקום בשבע בבוקר.
הם קמים מאוחר
בואו נתחיל מלא להיבהל כשהם רוצים לקום מאוחר. אפשר לתת להם לישון ועדיין לגרום להם להיות חלק מהבית ומהמטלות. הם עובדים קשה כל השנה וחולמים על החופש שייתן להם לגיטימציה ךלישון עד איזו שעה שהם רוצים. בנוסף, הם גם הופכים את היום שלהם וכך יוצא שהם באמת מבלים עד מאוחר וקמים מאוחר.
ההתנהלות צריכה להיות תלוית גיל. חשוב שנגדיר ציפיות עם הילדים עוד לפני שמגיע החופש הגדול, שנגיד במה אנחנו צריכים עזרה בבית ומה הגבול שלנו מבחינת שעות הגעה הביתה ושינה, כאשר הוא יהיה שונה אם מדובר בגיל 12 או 17 .
הם לא רוצים לעזור וכל דבר צריך לבקש מיליון פעם
זה כבר עניין של תקשורת. אין הבדל בין לבקש משהו עשר פעמים, שלושים או מיליון. אם אנחנו מגיעים למצב שצריך לבקש מיליון פעם כנראה משהו בניסוח שלנו היה לא מדויק. זה אומר שיש קצר בתקשורת ועל זה צריך לעבוד. חשוב ללמוד איך לקיים שיחה של תיאום ציפיות עם המתבגרים, ולכן פשוט תגידו להם מה אתם צריכים בחופש. לדוגמא: שהם יהיו אחראים על המדיח, ושבשלושה תאריכים בערב הם בייביסיטר לאחים הקטנים. מעבר לזה יש עוד בקשה אחת ביום. כמו כן התאימו את הבקשה לילד. נסו לא לבקש ממנו את המטלה שהוא הכי שונא ואל תבקשו ממנו לעשות בייביסיטר בתאריך שיש לו אירוע חברתי ממש חשוב.
הם כל היום במסכים
נכון. היום המסכים פשוט משלבים בתוכם המון מכשירים. פעם לילדים היה טלפון, מצלמה, טלוויזיה, טייפ, פטיפון, גיימבוי, מגה דרייב, ספרים ועוד - והיום הכל בתוך הטלפון. כמובן שחשוב שתהיה הגבלה על תכנים וכמות זמן (שמותאמת לגיל ולבית) ועם זאת, לפעמים ההורים הם אלה שצריכים להתאים את עצמם. הכי חשוב שנדאג שהילדים שלנו לא ייפגעו פיזית או רגשית. וגם פה, חשוב שיהיו תיאום ציפיות וגבולות. הם עומדים בזמן ובתכנים שקבעתם? תנו להם לראות בכיף.
ניסיתם הכל וכלום לא עובד? פנו לייעוץ. כמה שיותר מהר תצמצמו את הפער שנוצר ביניכם לבין הילדים, ככה תרוויחו אותם ואת הקשר איתם.