הכל התחיל בשנת 2020, כשמתן מלכא ויוני אבני, החליטו להביא את הניסיון שכל אחד צבר בעולם ניהול עסקים משפחתיים לעולם החינוך. "מצד אחד ראינו שיש המון בתחום אנשים מדהימים שעובדים בתחום, ומצד שני ראינו שמה שהיה בעבר כבר לא בהכרח מתאים למציאות כיום. ראינו בעיות מבחינת המוניטין הציבורי, בעיית כוח אדם שרק החריפה, רגולציה חדשה של פיקוח בתחום ובעיית תשתיות. הרגשנו שיש צורך בשינוי והאמנו שהשינוי הוא בדמות של רשת חינוך פרטית", מסביר מלכא.
למה דווקא במודל הזה?
"ראינו פתרון דומה שקורה במדינות רבות ברחבי העולם - רשתות פרטיות עם מטה ניהולי שנותן תמיכה לכל אנשי החינוך בשטח. לא מדובר ב- One man show, כלומר בגננת שהיא גם במטבח, גם בכיתה, גם בספקים וגם בכספים, אלא ממש ברשת וגוף מסודר ומאורגן עם סטנדרטים ועקרונות ניהול ברורים".
קודם כל להוקיר את העובדים
החזון מאחורי "ניוטון" הוא למעשה לטפל ברמת הארגון בכל היבט ניהולי, ולהשאיר לגננות ולסייעות את מלאכת החינוך בלבד. "החלטנו ליישם ולחולל את השינוי שלדעתנו הגיע הזמן לעשות בארץ - להקים רשת פרטית שתתמקד בשלושה דברים מרכזיים. הראשון זה שילוב של ניהול עם אנשי מקצוע שמתבטא בהקמת מטה שתומך אופרטיבית ודואג שאנשי החינוך יתעסקו במה שהוא יודעים, בחינוך. מדובר בתמיכה ברמה התפעולית, בכספים וגיוס כוח אדם שדורש המון משאבים. בין היתר גם טיפול בנושאים משפטיים, תחזוקה הקמת אירועים קהילתיים. בצד השני גם תמיכה מקצועית בעזרת יועצת פדגוגית ופסיכולוגית התפתחותית שמלווה כל מנהלת של גן ונותנת מענה מקצועי בתדירות מאוד גבוהה".
הדגש המרכזי שהם שמים הוא על כוח אדם. "אנחנו משקיעים משאבים רבים, גם כספיים וגם ברמת תשומת הלב. צריך קודם כל להוקיר את העובדים ולתת את המעמד שמגיע להם, לראות כל אדם בזכות עצמו. אנחנו דואגים לספק גם תנאים כמו קרן השתלמות וביטוח פרטי ואף מממנים מלגות לכל מי שרוצה להעמיק וללמוד למשל בתארים בתחום החינוך או בקורסים, הדרכות וימי פיתוח", מתאר מלכא.
ברשת נותנים למשפחות אף שירותים נוספים, מעבר לגן עצמו: "אנחנו מציעים למשל ייעוץ אחר הצוהריים כמו ייעוץ שינה, גם לאחים גדולים. אנחנו שמים דגש על התפיסה של מערכת היחסים בין הגן להורים כמערכת יחסים של שותפות, שקיפות ואמון. אנחנו מאמינים במדיניות של דלת פתוחה, וכולם מוזמנים לראות מה קורה בגן כשאנחנו לא מסתירים כלום. בסוף לכולם יש אינטרס משותף וזה הילד במרכז".
המטרה: לשנות את התפיסה של מערכת החינוך בחיי המשפחה
ניוטון התחילו בשנת 2021 עם רכישת עסק גנים משפחתי בעל שני סניפים, ולאורך הדרך פתחו עוד 3 סניפים לאחר שזכו במכרזים בכפר שמריהו, בתל אביב ובגני תקווה. לכל אלו התווסף סניף שישי ומיוחד המכונה ״City Kids״, במסגרתו ילדי הגן מגיעים לגן דובר אנגלית לחלוטין. "החזון זה שבעוד 5 שנים מהיום ניתן מענה לאלפיים ילדים שיתחנכו בניוטון, ולשנות את התפיסה של מערכת החינוך בחיי המשפחה", הם מצהירים.
אם תגיעו לבקר באחד מגני הרשת, תתפלאו לגלות שבמקום גננת אחת שמנצחת על הכול – יש רשת שלמה שנותנת לה גב. "כולם מבינים היום שגננות כבר לא יכולות לעשות הכול. כדי להקים גן שהוא מעבר למשפחתון אחד צריך משאבים ניהוליים", מספר מלכוא ומדגים, "עובדת אצלנו שהייתה בעבר בעלת גן לא מפסיקה לדבר על הערך המוסף של התמיכה הניהולית. היא מספרת שפעם היא הייתה בלחץ ב-9 לחודש להוציא משכורות, לדבר עם הורים, כשהיא כל יום נכנסת לכיתות, מבשלת ועובדת 24/7 ובסוף מגיעה למצב שהיא סוגרת את הגן בכאב לב. היום יש סביבה אופרציה מנוהלת. אשכול גנים שיש בו כמעט 100 ילדים ו-30 אנשי צוות זה ׳מיני חברה׳ לכל דבר".
איך הפתרון שלהם יפתור את המשבר בגיל הרך?
"בסופו של דבר הכול מתכנס למספר גורמים: הקריסה של המודל בו הגננת עושה הכול, השינויים הרגולטורים שהגיעו מהשטח, המחסור בכוח אדם כתוצאה של האינפלציה ושל עליית המחירים וחוסר אמון בין ההורים למערכת והצוותים. כל הגורמים הללו הובילו למשבר. הפתרון שאנחנו מביאים הוא יישום של מודל שעובד בחו״ל ופותר את רוב הבעיות. המודל פותר את המצב בו הגננת עושה הכל כי יש הנהלה, כל נושא הפיקוח והשינוי הרגולטורי מקבל מעטפת כרשת והשינויים מוטמעים, כל זאת כתוצאה מכך שיש לנו מטה וגוף שמנהל את האופרציה. גם מבחינת המשבר בכוח האדם – אנחנו משקיעים מאות שעות חשיבה על איך אפשר לפתור ולהקצות משאבים נכונים ולייצר לכל עבודת מציאות יותר טובה מגנים אחרים", מסביר אבני ומלכא מוסיף, ״הנטישה של העובדים אצלנו משמעותית דרמטית–17 אחוז נטישה אל מול 30 אחוז ויותר בשוק".
ועדיין, לדבריהם המדינה צריכה להשתתף במאמץ כדי שהמשבר ייפתר בכל הארץ. "מבחינת משבר המוניטין והתשתיות, אני חד וחלק מבין היום שחינוך איכותי עולה כסף. השאיפה היא שהנטל לא ייפול על ההורים ועלויות הגנים היום מרקיעות ועולות בקצב מסחרר, כי עלויות כוח האדם עולות והדרישות של הרגולציה עולות. ברור שצריך לתת מענה ופתרון, ואנחנו כגוף מאוד נשמח אם המדינה תיקח בזה חלק או ימצא פתרון שיקל על התחום הזה ויתאפשר לכולם לתת איכות חינוכית גבוהה יותר ולשקם את המוניטין", אומר מלכא ומחדד, "מבחינת ההשקעה בגיל הרך מדינת ישראל נמצאת בתחתית הגרף מול מדינות ה-OECD וההוצאה הפרטית על חינוך היא בין הגבוהות. זה אבסורד כי זו השקעה שבסוף תחסוך כסף למדינה לטווח הרחוק".
ואיך ההורים מגיבים למודל?
"לוקח זמן עד שעושים את השינוי בתפיסה, גם להורים. ההורים היו בהתחלה רגילים לכך שאותה גננת עושה הכל ופתאום כשיש מטה זה יכול להיתפס כמשהו שהוא טיפה יותר מרוחק ופחות אישי", אומר מלכא ומסביר, "מצד שני אם מסתכלים שנה וחצי אחר כך, לגמרי התמודדנו עם האתגר בצורה טובה. בפני כל גן עומדים עשרות הורים ברשימות המתנה ויש היום מערכת איכותית עם ההורים. כשהם פוגשים ורואים עובדות שמחות ומאושרות הם בסוף מתחברים לחזון".