חוקר המוח והפסיכיאטר פרופסור יורם יובל ביקש לחקור "מהו הסוד לחיים מאושרים?" הוא הגיע למסקנה ש"אושר זה להרגיש משמעותי", והסביר: "כדי שמישהו ירגיש משמעותי הוא בהכרח צריך להרגיש שהוא חשוב ושהוא תורם בעולם. משמעות מגיעה כשאנחנו מתאמצים למען מישהו שאנחנו אוהבים, כשאנחנו עושים מעשים שאנחנו מאמינים בהם".
תקופת הקורונה פגעה קשות בחיים החברתיים ובתחושת הערך העצמי של הדור הצעיר שלנו. אלפי ילדים ובני נוער מדווחים בשנה וחצי האחרונות על תחושת בדידות וריחוק חברתי, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בילדים עם מוגבלויות, ועם חסך חברתי יום-יומי. מסוגרים בבתים, מתרחקים מהמעגלים החברתיים אליהם היו שייכים טרם המגפה. כל מה שהם רוצים זה לחזור ולהרגיש שייכים, רצויים, אהובים ומשמעותיים.
כשאתה מבין את זה, פתאום הדברים של פרופ' יובל מקבלים משנה תוקף וזה לא מפתיע לשמוע טקסטים כמו אלה שאומרת יעל, 19, מיבנה, בוגרת התנועה ושנת השרות שלה: "מיכל היא אחותי התאומה, ויש לה אפילפסיה ושיתוק מוחין. כמה שזה לא נתפס, שנים שקינאתי בה. הייתי בטוחה שהיא יותר מאושרת ממני, כי מטבע הדברים כל תשומת הלב בבית הייתה מופנית אליה. אני זוכרת שתמיד חיפשתי את עצמי, רציתי להרגיש כמוה, שמחה ומאושרת. מיכל ואני לא היינו ממש קרובות, ואז במקרה הגעתי לאחת הפעולות שלה ב'כנפיים של קרמבו'. עמדתי מהצד והתבוננתי בה ובחבריה לסניף והעיניים שלי התמלאו בדמעות של התרגשות ואושר. גיליתי מיכל עם כוחות נפשיים וחוזק נפשי. נערה שמחה ודומיננטית שדעתה הייתה חשובה לכולם. מישהי שמצאה את עצמה די בקלות, כאחת מהמובילות בסניף. מאוד מהר הרגשתי שאני נמצאת בין חברים. כולם חיבקו אותי, והתעניינו בי ובעיקר רצו להכיר את האחות של מיכלי שלהם. זה היה הרגע ששינה את חיי. מנערה שחיפשה את עצמה, מצאתי מקום שנתן לי משמעות. הייתי ממש מחכה מפעולה לפעולה, ולא רק שהכרתי את אחותי התאומה מחדש, יצרתי לי מעגל חברים עוטף משלי שקיבל אותי כמו שאני. במהלך תקופת הקורונה שאלתי את מיכל מה עוזר לה לעבור את היומיום? והיא, כמו שהיא יודעת להיות חדה ומדויקת, חייכה אלי ואמרה לי שלהיות ב'כנפיים של קרמבו' זה אומר לא להרגיש אף פעם לבד. ושכל עוד היא מוקפת בכל כך הרבה חברים טובים, שמאפשרים לה להמשיך להאמין ביכולות שלה ולהישאר היא עצמה, היא מאושרת".
'כנפיים של קרמבו', תנועת נוער ישראלית לצעירים עם ובלי צרכים מיוחדים, קלטה לתוכה מתחילת מגפת הקורונה מאות בני הנוער מכל רבדי החברה הישראלית, צעירים שחיפשו אינטראקציה חברתית ומקום בו ירגישו שייכים, שווים, מקום שבו הם יכולים להיות הם עצמם. פועלים בה ביחד ילדים ובני נוער בגילאי 7-22 עם צרכים מיוחדים, עם מגבלות מורכבות פיזיות, קוגניטיביות, מרחביות, חושיות ותקשורתיות, שלרוב אינם עצמאיים בתפקודם, וכן בני נוער בגילאי 10-18 מהחינוך הכללי. כ-7500 פעילים ב-83 סניפי התנועה יוצרים ביחד מציאות אחרת, מציאות שבה כל שבוע הם לובשים חולצת תנועה ועם המון גאווה בלב מגיעים לפעולה נגישה ומיוחדת, עם חברים. לאף אחד לא באמת אכפת אם יש או אין לך צרכים מיוחדים.
במעגל חברתי אחד יושבים יחד בני נוער מכל הקשת הישראלית: חילונים ודתיים, מוסלמים, נוצרים, בדואים ודרוזים, עם ובלי צרכים מיוחדים. כשעושים זום אאוט מהמעגל, מתגלים במלא תפארתם גווני החברה הישראלית כולה. לכל אחד סביב המעגל יש מקום. כל אחד מוזמן בתנאי אחד - שהוא יהיה הוא עצמו. מעגל שכזה מצמיח חברויות ייחודיות. את הדעות הקדומות הם משאירים מחוץ לסניף, מתכנסים כולם סביב החזון: "יוצרים יחד מקום ומשמעות לכל אדם".
השינוי הפנימי האמיתי מגיע מתוך תחושה של משמעות שנוצרת אצל כל נער ונערה שמאמצים את האמונה במסוגלות של כל אדם וביכולתו להוביל. כל הדעות הקדומות וההגדרות מפנות את מקומן לתפיסות חדשות. תחושת הבדידות פוחתת ומפנה את מקומה לתחושת שייכות.
טליה הראל בז'רנו היא מנכ"לית 'כנפיים של קרמבו', תנועת נוער לצעירים עם ובלי צרכים מיוחדים