לצד הסיקור התקשורתי הגרפי לאורך המלחמה, במסגרת העסקה לשחרור חטופים ביום שבת והעובדה שלראשונה ישוחררו גם ארבעה חללים מחר (חמישי), ילדים עלולים לחוות בלבול, פחד, עצב או חרדה. כשמתפרסמות חדשות על החזרת חטופים או חללים, כהורים, חשוב שננגיש להם את המידע בצורה מותאמת לגילם, נתמוך ברגשות שלהם ונשדר להם תחושת ביטחון. הפסיכיאטרית ד"ר נורית אל-בר, מנהלת תחום בריאות הנפש לילדים ונוער במכבי שירותי בריאות, מציעה להורים כמה המלצות מעשיות.
איך לדבר עם ילדים בגילי 6-3?
- הסבירו בפשטות ובבהירות. "יש אנשים שחזרו הביתה, ויש כאלה שלא יכלו לחזור. אנחנו עצובים, אבל אני כאן לשמור עליך".
- הימנעו מתיאורים קשים. אין צורך לפרט על מה שעברו חטופים או על מוות.
- תנו מקום לרגשות. אם הם מתעניינים, ענו בקצרה ותשאלו איך הם מרגישים.
- שמרו על שגרה. ילדים קטנים זקוקים לכך כדי להרגיש בטוחים.
- הציעו דרכי הרגעה פשוטות. חיבוק, ציור או סיפור מרגיע יכולים לסייע.
איך לדבר עם ילדים בגילי 12-7?
- התאימו את השיח לסקרנות שלהם. הם ירצו לדעת יותר פרטים. תנו להם מידע מדויק ומותאם לגילם.
- שימו דגש על ערכים. הסבירו את חשיבות הערבות ההדדית והמאמצים להחזיר את כולם.
- עודדו ביטוי רגשי. שאלו "איך אתה מרגיש לגבי זה?" והקשיבו, ללא שיפוטיות ("זה בסדר להרגיש").
- עזרו להם להתמודד עם פחדים. הסבירו שהמדינה עושה הכל כדי לשמור על האזרחים ("יש מי ששומר עלינו"), ושזה תפקיד המבוגרים לדאוג לביטחונם. זיהיתם סימני חרדה? הציעו להם פעילויות מרגיעות כמו ציור, כתיבה או פעילות גופנית.
איך לדבר עם בני נוער?
- תהיו פתוחים לשאלות קשות. הם עשויים לשאול על פוליטיקה, מוסר או המחיר הכרוך בהחזרת חטופים. ענו בכנות.
- אל "תתקנו" רגשות. תנו מקום לכעס, תסכול או עצב, והסבירו שזה טבעי להרגיש כך.
- הנחו אותם על התמודדות עם מידע ברשת. עודדו אותם לבדוק מקורות מהימנים ולסנן תוכן קשה.
- דברו על חוסן ותקווה. גם בזמנים קשים, חשוב להדגיש ערכים כמו חמלה, אחדות וכוח הקהילה.
איך לזהות סימני חרדה אצל ילדים?
- פחדים ודאגות מוגברים. למשל, שאלות כמו "זה יכול לקרות לי?"
- תסמינים גופניים. כאבי בטן, כאבי ראש או מתח כללי.
- שינויים בהתנהגות. היצמדות להורים, התפרצויות רגשיות או הימנעות משיחות.
- קשיי שינה. לא מצליחים להירדם, חולמים חלומות רעים או וחווים צורך מוגבר בקרבת ההורים.
איך להפחית את החרדה שלהם?
- שמרו על שגרה ברורה. תחושת יציבות מסייעת להם כאמור להרגיש בטוחים.
- תנו מידע מדויק, אך מרגיע. בלי פרטים גרפיים, שמסביר גם כי המדינה דואגת להגן על אזרחיה.
- חזקו תחושת שליטה. אפשרו להם להשתתף ביוזמות חיוביות, כמו כתיבת מכתבים או תמיכה במשפחות.
- הגבילו חשיפה לתקשורת. הסבירו שילדים (וגם מבוגרים) זקוקים להפסקה מחדשות.
- הוו דוגמה אישית. רוגע שלכם מקרין תחושת ביטחון גם על ילדיכם.
חשוב להדגיש כי כל תגובה היא אפשרית ומקובלת, ישנם לא מעט ילדים שיבחרו להתמודד עם האירועים דרך התעלמות והימנעות מהעניין, ויש כאלה שיביעו עצב, כעס וחרדה, בשני המקרים הכל בסדר. אולם יש לזכור שעדיף לא להישאר עם התחושות האלו לבד; במצבים שבהם מזהים מצוקה אצל הילד, חשוב לשתף את הסביבה הקרובה והתומכת. כמו כן במידה שמזהים פגיעה בתפקוד היומיומי, ניתן לפנות לאנשי מקצוע לקבלת תמיכה.
תגובות