א', כיום בן 19 מהשרון, אנס את שכנתו בת השש, וביצע בה מעשים מגונים כשהיה בן 13. כשנתיים לאחר המקרים הללו, כשהיתה בת 8 הילדה סיפרה על מעשיו של א' לאחותה, וזו, יחד עם הוריה, הגישו תלונה נגדו במשטרה.
"הוא עשה לי את זה במשך כשנתיים", סיפרה הילדה (כיום בת 12) לחוקרי המשטרה, "הוא נגע לי בכל מיני מקומות בגוף שאני מתביישת אפילו לספר, ועשה עוד כל מיני דברים".
הנער נחקר במשטרה, ולפני כשנתיים הוגש נגדו כתב אישום לבית משפט המחוז מרכז-לוד בגין אונס ומעשים מגונים בשכנתו. א', לקח אחריות על מעשיו והודה במיוחס לו, ובמסגרת הסדר הטיעון הוחלט שהתיק יועבר לקביעת העונש לבית המשפט לנוער בנתניה.
במהלך המשפט א' השתתף בקבוצות טיפוליות ופרטניות המיועדת לעברייני מין במטרה לשקם אותם ולהחזירם לחברה. שירות המבחן שפיקח על א' במהלך כל שלבי הטיפולים, שארכו שנתיים, המליץ לשופטת שלא להרשיעו ולא להכניסו לכלא. שירות המבחן ציין בתסקיר שהוגש לשופטת, כי בעקבות הפרשה התוקף לא גויס לצבא, הורחק ממשפחתו וכיום מתנדב בשירות לאומי. שירות המבחן המליץ שייגזרו על א' עונש של 150 שעות לתועלת הציבור ותשלום פיצוי סמלי לנאנסת.
מנגד, דרשה הפרקליטות להרשיע את א' ולהגדיל את את שעות שירות לתועלת הציבור שיבצע.
השופטת שדנה בתיק החליטה שלא להרשיע את א' באונס ומעשים מגונים, ולא לשלוח אותו לכלא למרות מעשיו החמורים, ולהסתפק בעובדה שהוא עבר הליך שיקומי ממושך.
בגזר הדין ציינה השופטת, כי היא אינה מקלה במעשיו החמורים של התוקף, ובייסורים הקשים שעברה ועוברת המתלוננת, אך הדגישה שמדובר במקרה חריג מאוד שלא מצדיק את הכתמת שם הנאשם והרשעתו בתיק.
השופטת קבעה, כי א' ירצה עונש של 250 שעות לתועלת הציבור, צו מבחן למשך שנה, ותשלום פיצוי של 10,000 שקל למתלוננת, והביעה תקווה שהמתלוננת תצליח להתגבר על הטראומה.