עבור אלפי ישראלים בית הילדים "הרי ירושלים" (לשעבר מוסד "בני ברית") הוא לא פחות מבית ולא בכדי. אם ביומיום הוא נותן מענה ייחודי ומשנה חיים לילדים שבו, הרי שלאחר ה-7.10 הוא ממש הציל ילדים שחוו את הנורא מכל, ומסייע להם לנסות ולהשתקם.
בית הילדים "הרי ירושלים" הוא פנימייה פוסט אשפוזית לילדים בסיכון בגילאי 6-15, המשמש בית חם ומרכז טיפולי לילדים שמגיעים אליו לאחר שחלק גדול מהם חוו הזנחה קשה, דחייה, נטישה או התעללות פיזית ונפשית - ועקב כך הם סובלים ממצוקה רגשית מורכבת וקשה. מדי שנה מטופלים בבית הילדים כ-100 ילדים וילדות, כשכל אחד מהם זוכה לסביבה חמה, מטפחת ואוהבת, ומטופל באופן המותאם אישית למצבו ולצרכיו. לא מעט מהילדים מגיעים למקום לאחר אשפוז פסיכיאטרי או טיפול במוסדות אחרים, לתקופה ממושכת של 4-6 שנים, ובית הילדים הוא עבורם הזדמנות אחרונה לשיקום, ונתיב לחזרה והשתלבות בחברה הכללית. בית הילדים פועל 365 ימים בשנה, עם צוות מקצועי גדול ומסור שמוקדש כולו לשיקומם של הילדים במטרה להעניק להם הזדמנות אמיתית לעתיד טוב ובריא יותר.
לי, כמי שעובד בפנימייה כ-12 שנה זוהי זכות גדולה. הגעתי למקום אחרי שירותי הצבאי וחיפשתי מסגרת לעבוד בה, מבלי שהבנתי, בהתחלה, מה זה אומר להגיע למקום כזה מורכב. התחלתי בתור מדריך כשבע שנים, ובחמש השנים האחרונות אני משמש כרכז. בין לבין פגשתי בפנימייה גם את מי שתהפוך לאשתי וסיימתי תואר ראשון בעבודה סוציאלית.
לא מעט שואלים אותי: "אז מה זה אומר לעבוד ב"הרי ירושלים"?". זו עבודה צמודה עם ילדים שזקוקים לטיפול שוטף, שעוטף אותם. זה מחייב אותך לעבוד ולהתנהל עם המון רגש, עם הקשבה ויכולת לנהל שיח רגשי. זה מקום שמגדל ומפתח אותך ברמה האישית והמקצועית, וכך, במרוצת השנים, תחושת השייכות והמחויבות מתחזקת - וזה ממש מרגיש כמו בית. העבודה במקום נותנת לך את התחושה שאתה עושה את הדבר הנכון ושאתה מעניק לאותם ילדים הרבה דברים שהם לא בהכרח קיבלו. העבודה כאן מחייבת מסירות מאוד גדולה ואמונה בדרך. צריך להאמין שלתהליכים לוקח זמן ולכן העבודה מאוד אינטנסיבית ודורשת המון סבלנות שדרכה רואים שינוי, שדרכה נוצרים הקשרים והחיבורים עם הילדים. בעבודה מול הילדים פוגשים חומרים אנושיים רגישים מאוד וזה מלווה אותך גם מחוץ למקום ולשעות העבודה. לא פעם אתה מוצא את עצמך חושב על המקום ועל הילדים ומתוך זה, זה תופס לך את מלוא החיים.
בעיניי זו זכות גדולה ללוות ילדים במצבים ורגעים מורכבים שהם חוו בזמן הטיפול שלהם אצלנו ,זה להיות מאוד קרוב אליהם ולהרגיש את הקשיים לחוות את התסכולים ולהתרגש מכל ההצלחות שלהם. במהלך השנים נפגשתי עם בוגרים שלנו, ילדים שיחד איתם עברתי סיטואציות שבאותם רגעים הרגישו כמו משהו קטן - בדיקה אצל רופא, ליווי לביקור, שיחה לפני השינה. כשנפגשתי איתם למדתי להבין כמה משמעות הייתה עבורם לכל רגע קטן שכזה. הדברים ה"קטנים" אלו יצרו את הזיכרונות שליוו אותם אחר כך. בנוף גם קיימים רגעי משבר וכאב והאפשרות לשהות יחד עם הילדים באותם רגעים אלה היא זאת שמאשפרת את בניית הקשרים ויצירת סביבה בטוחה ומוגנת עבורם.
"את השפעת המלחמה אנו מרגישים בבית הילדים בכל יום ובכל שעה"
ואז הגיע ה-7.10. בחופשת שמחת תורה הייתי כונן. באופן כללי הפנימייה פתוחה כל ימות השנה היות ויש בה ילדים שנמצאים בה גם בחופשים. די מהר בבוקר עם כל האזעקות, אני מבין שהתפקיד שלי הוא לפתוח את המקלטים ולהתחיל לתת מענה לילדים. באותו היום היו שלוש קבוצות ילדים, כשבכל קבוצה עשרה ילדים. התחלתי לעבור ביניהם כדי להסביר את המצב. חלק מהילדים היו עם חרדות עוד לפני אותו יום והיה צריך להתאים להם את השיח. את כל זה אני עושה כשבמקביל אשתי והילד שלי בבית ואני כל היום בפנימייה ברצף של אזעקות. בסביבות 10 בבוקר התחלתי לקבל עדכונים מהמדריכים שהם מקבלים צווי 8, כשעוד ועוד צריכים לעזוב ולנוע לכיוון דרום. ואז, מלבד העבודה מול הילדים, הייתי לטפל במשבר כוח האדם. ועדיין, הייתי חייב לשים הכל בצד כדי להמשיך ולהיות עוגן לילדים כשיש ולספק להם תחושת ביטחון תוך כדי הבנה שזהו לא מצב זמני.
הדגש שלנו היה לתווך כל הזמן לילדים את המצב אבל מבלי להסתיר. את כל זה אנחנו עושים כשאנחנו ממשיכים לתת את המעטפת והחום שהם קיבלו מאיתנו לאורך כל הדרך, גם כשיש מלחמה ומחסור במדריכים. בתחילת השבוע, לא מעט ילדים ששהו בדרום באותה שבת חזרו מהחופשה כשחלקם נחשפו פיזית או באמצעות המדיה לדברים קשים, לסיפורים, וחוו מורכבויות כשהמוגנות שלהם נפרצה לחלוטין. עם קבלתם של הילדים חזרה לפנימייה היינו צריכים לאסוף יחד איתם את אירועי ה-7.10. את השפעת המלחמה אנו מרגישים בבית הילדים בכל יום ובכל שעה. ברמות החרדה הגבוהות של הילדים, במתח שפעמים רבות גורר התפרצויות זעם ואלימות, בסיוטי הלילה ובדאגה למשפחות שחלקן עדיין מפונות. בתוך כל זה אנחנו מייצרים יציבות וביטחון כדי לספק להם מרחבים מוגנים ושומרים.
בימים אלה יוצאת העמותה בקמפיין מימון המונים כיד להמשיך ולקיים את המוסד הוותיק, ולתת לילדים שבו את הטיפול האיכותי שהם מקבלים. בעמותה מבקשים לגייס מיליון שקלים