אם הילדים שלכם היו מכורים עד היום לפורטנייט, כנראה שאתם כבר מכירים את בראול סטארז (Brawl Stars) – משחק וידאו אסטרטגי חינמי (עם רכישות בתוך המשחק), מבית היוצר של קלאשרויאל. הוא זמין להורדה מאייפון ואנדרואיד, ונמצא ברשימת רבי המכר של חנויות האפליקציות. חודש לאחר הפצתו גרף המשחק למעלה מ-60 מיליון דולר, אם מספרים יכולים להעיד על עוצמת ההתמכרות.
את יונתן בן ה-8, למשל, כבר לא מעניינים חוגים. הוא גם כבר פחות נפגש עם חברים. הוא רק רוצה לשחק בראול סטארז בטלפון כל היום, אז הוא מעדיף להישאר בבית ולא רוצה לצאת לשום מקום. כשהוא נשאל מה הוא הכי אוהב במשחק החדש, יונתן מודיע: "אני אוהב לעשות בריתות עם אנשים מהעולם שמשחקים במשחק, ואחר כך לבגוד בהם ולהרוג אותם".
שני הבנים של קרין מנס ציונה (השם המלא שמור במערכת) משחקים במשחקי מחשב. בנה הבכור בן ה-10 מראה פחות עניין במשחק לאחרונה, אבל יונתן מכור. זה התחיל מהתמכרות לפורטנייט, שהחמירה עד שהפריעה לשגרת בית הספר. "המורה של יונתן הזמינה אותי לשיחה ושאלה אם קרה משהו בבית, כי הוא מפריע ולא מרוכז בשיעור", מספרת קרין. "הבנו שזה בגלל הפורטנייט, והמורה אישרה שגם בכיתה כל דבר מעלה לו אסוציאציות של פורטנייט".
>> משחקי מחשב הם כמו הרואין שצריך לחיות איתו
באותו רגע קרין ובעלה הודיעו לבנם שהם לא מרשים לו לשחק יותר, אז הוא החליף התמכרות אחת באחרת ומצא את בראול סטארז. גם כשדיברנו לצורך הכתבה קרין סיפרה שיונתן משחק בראול סטארז ברקע. "הוא מוסיף עוד גביעים ל-3,443 שהוא זכה בהם עד כה".
הוא התוודע למשחק דרך אחיו הגדול, אבל בניגוד לאחיו, שלא מכור, ויש לו עיסוקי פנאי שונים, יונתן רוצה רק בראול סטארז. "ברגע שהוא מתעורר בבוקר, הוא בודק כמה גביעים יש לו. זה מה שמעסיק אותו כל הזמן", אומרת קרין. "את פורטנייט הוא כבר לא מזכיר".
בתקופה שבה היה מכור לפורטנייט, פנו הוריו של יונתן לייעוץ אצל פסיכולוגית כדי להבין איך אפשר להתמודד עם הסיטואציה המאתגרת של התמכרות למשחק מחשב. אחרי הפגישה אישרה הפסיכולוגית שיונתן קישר כל דבר שאמר לפורטנייט ואפילו רקד את ריקוד הפורטנייט מספר פעמים בפגישה. "לפחות עכשיו, כשהוא משחק בראול סטארז, נפטרנו מהריקודים האלה", אומרת קרין.
בעבר יונתן גילה יכולת להעסיק את עצמו. הוא אהב לשחק, לבנות בלגו. מאז שהתמכר לפורטנייט, ועכשיו לבראול סטארז, הוא איבד את היכולת הזו. "אם אני לוקחת לו את המחשב או הסמארטפון הוא לא מוצא את עצמו, ומתחיל למרר בבכי. הגעתי למצב שבו האלטרנטיבה היחידה היא שהבנים ישחקו כדורגל בבית, אני מעדיפה שישברו לי דברים בבית מאשר שישבו ליד המחשב".
אתם מגבילים אותו?
"אנחנו מגבילים אותו, וברור לו שאם הוא לא יתנהג יפה העונשים שיקבל קשורים למשחק ולזמן מסך. כי גם כשהוא לא משחק, הוא צופה ביוטיוב בסרטונים שקשורים למשחק. הכל קשור לבראול סטארז".
הכל משעמם אותם
בראול סטארז הוא משחק קבוצתי. אפשר לשחק בו לבד או להצטרף לקבוצה, וזה יכול לקרות רק למי שהופך לשחקן ממש טוב. הוא נגיש בסמארטפון לכולם ואין צורך באמצעים כמו אקס בוקס.
יש למשחק מספר מצבים לבחירה: Gem Grab, שבו שני צוותים של שלושה שחקנים נלחמים לאסוף עשרה יהלומים עד תום הזמן. שחקנים מנוצחים לא יכולים לחזור למשחק ומפסידים יהלומים שנלקחים על ידי שחקנים אחרים. אופציה אחרת היא Showdown, מצב מעט דומה לפורטנייט שהמטרה בו היא להיות השורד האחרון. במצב הזה אפשר לשחק לבד או עם חבר.
Multiplayer הוא הוורסיה שבה צוותים של שלושה נלחמים אחד בשני תוך ביצוע משימות שונות. הריאליזם במשחק הוא מינימלי, ולכן מתאים גם לילדים בני 10. השחקנים יכולים לפתוח עם הזמן דמויות נוספות, ולכל דמות יכולות ייחודיות וכאלה שניתנות לשדרוג בתשלום. ועל זה בדיוק יוצרי המשחק בונים.
הילדים מתמכרים, וכדי להתקדם במשחק צריכים להשיג "יהלומים" שעולים כסף. "כשיונתן מצא את האפיקומן הוא ביקש יהלומים כדי שיוכל לפתוח תיבות, וגם כשקנינו לו מתנה לחג הוא בחר מתנה שקשורה למשחק", אומרת קרין, "הוא עורך טבלאות ייאוש כדי לקבל מתנות שקשורות לבראול סטארז. העונש הכי גרוע שאפשר לתת לו הוא לקחת ממנו את המשחק הזה".
קרן גנדלר, אמא לשני ילדים בני 10 ו-12 המכורים לבראול סטארז מספרת שהמשחק נכנס לביתם בחודשים האחרונים. בניגוד לפורטנייט, שלא עניין את בנה הצעיר, הפעם גם הוא נתפס במלכודת. "אנחנו מגדלים דור שונה. אני גדלתי בבניין שבו שיחקתי כל הזמן עם חבורת ילדים גדולה במשחקי חוץ מגוונים. לילדים שלי אין כלום מזה, הכל משעמם אותם. מה שתופס זה רק המסך, ולנו רק לנשאר לנהל איתם מלחמות חורמה ולהגביל זמן מסך", אומרת קרן.
הבן שלה יוצא מוקדם מהבית בבוקר כדי לשחק עם החברים בראול סטארז בגינה שצמודה לבית הספר. "הם מכורים לזה בדיוק כמו שהיו מכורים לפורטנייט", אומרת קרן, "מנסים להיות הכי טובים, להשיג נקודות, והופכים להיות יותר ויותר תחרותיים. זה רק הולך ומחמיר ממשחק למשחק. ילדים שלא נחשבים לשחקנים טובים במשחק נדחים על ידם, והם לא רוצים לשחק איתם. אין ספק שמשהו באמפטיה וביכולת ההכלה השתנה. ומה התוצאה? הילד שלי רצה להשתפר אז הוא שיחק עוד ועוד".
כששואלים גם את בנה של קרן מה הוא אוהב במשחק, התשובה לא מאוד שונה מזו של יונתן: "מה שאני אוהב במשחק זה את היריות, להרוג את כל האנשים, יש שם דמויות שאני אוהב, ואני רוצה להשיג את כולן".
בראול סטארז זה העונש החדש שצריך להילחם בו, אומרת קרן. "לא משנה אם מדובר בפורטנייט או בראול סטארז, הנושא כאן הוא ילד דבוק למסך אונליין והורים שצריכים לעשות את הבחירה כמה הם נלחמים ומאפשרים וכמה משחררים. הייתי רוצה שיחוו ילדות אחרת".