הטבח הנורא שהתרחש בדרום ב-7 לאוקטובר ומלחמת חרבות ברזל מולידה ואף צפויה להוליד יצירות אמנות רבות ומגוונות. אחת הסנוניות הראשונות היא "הבלדה ל-14 שעות", יצירה מוסיקלית מיוחדת שנולדה די במקרה מתוך מפגש בין המפיק המוזיקלי, המנצח והמעבד רונן לן רידר ויובל סקופינסקי, צעיר מוכשר מקיבוץ נחל עוז, שמגלה ביצירה זו בגרות מוסיקלית מפעימה.
בלדה ל-14 שעות היא עיבוד רגיש ל-14 השעות שבהן נאלץ יובל סקופינסקי לשהות בממ"ד עם משפחתו בקיבוץ נחל עוז, כאשר אביו מחזיק את ידית הממ"ד ומסביב לביתו המחבלים רוצחים, אונסים וחוטפים את האנשים מהקיבוץ אותם הכיר בשש השנים האחרונות, מאז עברה משפחתו ממודיעין לקיבוץ נחל עוז.
"היצירה נולדה בשבוע הראשון של המלחמה", מספר רונן לן רידר, "יובל התפנה עם משפחתו לטבעון, והתבקשתי לפגוש אותו באולפן, לצורך מפגש מרגיע דרך הצלילים, ברגע שהוא התיישב על הפסנתר, נעתקה נשימתי, מדובר בגאון".
"ילדים בגילי לא צריכים לחוות את זה"
יובל סיפר לרונן שיש לו הקלטה בת 9 שעות על מה שהתרחש באותה שבת שחורה, ורונן נתן לו משימה, לערוך מתוכה את מה שהוא מוכן לאפשר לו לשמוע. "בפגישה הבאה, הבנו מה אנחנו רוצים לעשות, ובהמשך ישי רון עשה מיקס ועריכות סאונד. יש ביצירה קטע שיובל אומר "פאק" זה היה אחרי אר פי ג'י והציפורים של השקט שלפני, בסוף הוא השתמש במשפט שאבא שלו אמר לאחותו הקטנה, בזמן שהוא החזיק את הידית של הממ"ד: "בסוף אנחנו נצחק על הכול", משפט שנועד לעודד את רוחה של האחות הקטנה ושמתגלמות דרכו תעצומות נפש גדולות".
ברקע נגינת הפסנתר וחלקי ההקלטה האותנטית, שומעים את יובל אומר: "כבר כתבתי לחברים שלי להתראות ושאני אוהב אותם", ומודה ש"ילדים בגיל שלי לא צריכים לחוות את זה, בעצם אף אחד לא". מי שלא היה בתופת, ספג את כל מה שהוא יודע מהמסכים, רונן מספר ששום דבר לא הצליח להעביר לו את התחושה הזו בזמן קצר כמו המפגש עם היצירה של יובל. "יובל מחונן ומוכשר, הוא תרגם את התחושות שלו למוסיקה, והמפגש איתו בסופו של דבר נסך בי כוחות והיה תרפויטי עבורי. אני שואב מזה עידוד גדול ואני בטוח שהם ייבנו מתוך ההריסות".
כדי להפוך את היצירה המוסיקלית לקליפ ויזואלי, רונן פנה לאילנה יהב ברגמן, אומנית חול מוכרת בארץ ובעולם, ומי שיצרה בעבר את דמויות החרצופים, והיא התגייסה לזה מייד והעניקה ליצירה המוסיקלית אינטרפטציה ייחודית משלה. "זה נגע לליבי, והחלטתי להיות שותפה לזה על אף שאני מאוד עסוקה בתקופה הנוכחית".
זו לא הפעם הראשונה שיהב ברגמן עוסקת בחומרים של הטבח הנוראי בדרום, בימים אלה היא שותפה בפרויקט "אורות באפילה", אותו יזמה דנה דבורין, ובו היא יוצרת בחול לצד עדויות מוקלטות של נשים, אותן מקריינות שחקניות.
"היה משהו נורא מיוחד באותנטיות של ההקלטה הזו, זו יצירה מאוד נדירה ומיוחדת, שילוב של מציאות עם כשרון מדהים ודמיון. לא ידעתי מה עבר עליהם למעט העובדה שהיו 14 שעות בממ"ד ואת השאר הייתי צריכה לתסרט בדמיוני, הרגשות עלו מתוך המוסיקה, וביטאתי אותם על החול, זה לא תמיד קל כי זה מאוד מופשט, אבל בגלל שהמעורבות הרגשית שלי הייתה מאוד חזקה בסיפור, זה פרץ יותר בקלות, וכנראה הצליח לחדור לאנשים אחרים".