כולנו מכירים את מיקי מוכתר בתור כוכבת ענקית שיודעת לשמח ילדים והורים כאחד. בין ההופעות הרבות שלה היא מוצאת גם את הזמן לעזור ולתמוך בילדים שנפגעו על ידי הגננות או אחד מאנשי הצוות, וגם בהורים שלוקחים את האשמה מהאירוע הטראומתי. בשיחה היום (שישי) אצל "גלית ואילנית" היא שיתפה במצבם של נפגעי כרמל מעודה ודגלים אדומים שכדי לשים לב אליהם.
הרגע שהבנת שאת לא יכולה לשתוק יותר זה היה בסיפור של כרמל מעודה. מה שיותר מעניין זה לדעת מה קורה עם אותן משפחות? מה קורה עם הילדים וההורים ברגע שאחרי?
"אני מכירה ילדה שקיבלה נכות מאוד גבוהה בעקבות ההתעללות שהיא עברה והמשפחה התפרקה, האמא הפסיקה לעבוד. המשמעות של בית מתפרק זה אומר שמפסיקים לעבוד, ולוקחים טיפול כזה או אחר. זה תמיד היה פה פשוט לא הייתה לזה מודעות. היום אני רואה ילדים עם עיכוב שפתי או התפתחותי, וזה כל מיני דגלים אדומים שצריך לשים לב אליהם".
"גם אם ילד נגיד לא נמצא בכתב אישום ונגיד הילד צפה מהצד ולא נגעו בו, הילד הזה הוא פוסט טראומתי שעבר התעללות. זה לא אותו דבר כמובן, אבל עצם זה שהוא נוכח לסיטואציה הוא בפוסט טראומה. היום יש עוד שני משפחות שנפגעו מכרמל מעודה שעדיין בטיפול, זה לא נגמר".
לכל הורה יש תחושת אשמה של איך שלא ראיתי ולא שמרתי. הם מצליחים לשחרר את התחושה הזאת?
"זה נורא, אני חושבת שחלק מהליווי שלנו זה גם להגיד אתם לא אשמים. אנחנו גם נותנים דגלים אדומים להראות למה אנחנו חושבים שיכול להיות שיש חשד להתעללות, אבל גם לחבק את אותם הורים כי הם לא פחות נפגעי עבירה. הכאב הוא כפול והמכה היא קשה".
את שמשמחת ילדים כל יום, לא היה פחד שאולי יהיה בלבול וההורים פתאום יראו את מיקי עם הפרצוף העצוב?
"להפך, אני חושבת שזה להכניס עוד ערך מוסף. אם אני עומדת על במה כל יום מול אלפי ילדים יש לי כוח לפנות לילד ולהגיד לו 'אני מסתכלת עליך, בבית תספר הכל לאמא ואבא ואל תשמור סודות'. אני מרגישה שזה יותר מקרב אותי להורים ואני חושבת שיותר התקרבתי לנפש של הילד ככה".