מחקר חדש מגלה שאינטראקציות הוריות רגישות במהלך שנת החיים הראשונה עשויות להשפיע ישירות על מבנה מוחם של תינוקות ולמנוע קשיים רגשיים עתידיים.
המחקר נערך בהובלת ד"ר טלי פרנקל, פסיכולוגית קלינית ומרצה בכירה באוניברסיטת רייכמן, בשיתוף עם ד"ר לינדסי באומן מאוניברסיטת קליפורניה בדיוויס והחוקרת ד"ר סופי רוסו, כיום באוניברסיטה העברית בירושלים.
יצוין שהנתונים נאספו לפני פרוץ המלחמה בתמיכת המכון לגיל ינקות ע"ש זיאמה ארקין.
כ-20% מהתינוקות נולדים עם מזג סוער ולא מווסת, אשר מאופיין ברגישות גבוהה לגירויים חדשים, נטייה לבכי מוגבר, וקושי להירגע ולשווסת את העוררות הרגשית כשהיא מתעוררת. מחקרים קודמים הצביעו על כך שמזג כזה עלול להוות גורם סיכון להתפתחות הרגשית-חברתית, ובייחוד להתפתחות של הפרעות חרדה. המחקר הנוכחי מצא כי הורות מותאמת – תגובה מדויקת לקצב ולאיתותי התינוק – יכולה לעצב את פעילות המוח שלו כדי לתמוך ביכולות הויסות של התינוק ולמנוע סיכון להתפתחות קשיים רגשיים בעתיד.
במסגרת המחקר עקבו החוקרים אחר 51 זוגות של אימהות ותינוקות לאורך שנת חייהם הראשונה. בגיל ארבעה חודשים נערכה תצפית לבחינת מאפייני המזג של התינוקות ורמת ההתאמה של תגובת ההורה לאיתותיהם. בגיל שנה נמדדה הפעילות החשמלית המוחית של התינוקות, וכן תגובותיהם למצבי פחד ולכאב של אחרים.
הממצאים הראו שההורות המוקדמת מעצבת את פעילות המוח של התינוק, ופעילות מוחית זו תומכת בהתנהגותו הרגשית-חברתית. תינוקות שנולדו עם מזג סוער, נטו להדגים בגיל שנה דפוס של פעילות מוחית המאפיין קשיי ויסות רגשי, וביטאו פחד מוגבר במצבים חדשים ופחות התנהגות פרו-חברתית. עם זאת, נמצא שההורות המוקדמת יכולה להוות גורם חוסן אל מול המזג הסוער המולד. תינוקות בעלי מזג סוער שחוו בראשית החיים הורות מותאמת, לא פיתחו את דפוס הפעילות המוחית הסיכוני. יתרה מכך, פעילותם המוחית תמכה בהתנהגות מסתגלת יותר: הם הגיבו באופן רגוע יותר למצבי פחד ואף ביטאו ניצנים של אמפתיה והתנהגות פרו-חברתית בתגובה לכאב של אחרים.
"ממצאי המחקר מדגישים את חשיבותה של ההורות המוקדמת כגורם מגן", אומרת ד״ר טלי פרנקל. "הממצאים מעודדים ומצביעים על כך שמזג סוער איננו גזירת גורל – אפשר לעצב ולהשפיע עליו באמצעות סביבה הורית מותאמת. הורות קשובה יכולה לספק לתינוק עם מזג סוער את התנאים הדרושים לוויסות רגשי ולהתפתחות חוסן. כאשר הורים מצליחים לזהות את הקצב הייחודי של התינוק – במיוחד את האיתותים שמעידים על מוכנות או הצפה – הם מאפשרים לו לפתח בהדרגה את היכולת לווסת את תגובותיו הרגשיות ולהתמודד עם אתגרים בעתיד. אחד הסימנים המרכזיים למוכנות או הצפה הוא כיוון המבט של התינוק: כשהתינוק מביט בהורה, הוא מאותת רצון ומוכנות לאינטראקציה. כשהוא מסיט את המבט, הוא מבקש – באופן טבעי – הפסקה לצורך ויסות".

לדבריה, הורים, מתוך כוונה טובה ורצון לשמר את הקשר, עשויים "לרדוף" אחרי המבט של התינוק ולהחזיר אותו לאינטראקציה, ובכך עלולים לשלול מהתינוק את ההפסקה הדרושה לו ולהקשות על יכולתו לווסת את עצמו. "מצבים כאלה קורים באופן טבעי באינטראקציה עם תינוקות, ולכן הם אינם בעייתיים כשלעצמם. אולם כאשר דפוס זה חוזר על עצמו שוב ושוב והופך למאפיין מרכזי של הקשר – עלולה להיווצר דינמיקה של 'רדיפה ובריחה' המקשה במיוחד על תינוקות עם מזג רגיש ולא מווסת מלכתחילה. העלאת המודעות אצל ההורים לצד הענקת תמיכה רגשית, ידע וכלים פרקטיים להתמודדות עם האתגרים הייחודיים של הורות לתינוקות עם מזג סוער – יכולים לחולל שינוי עמוק ומשמעותי בחוויית ההורות, בהתפתחות הילד ובקשר ביניהם״.
תגובות