ספרה של החטופה מופץ בחינם – בתקווה שנוכל להתמודד עם הטראומה: במציאות הבלתי נתפסת שבה נמצאת ישראל מאז ה-7 באוקטובר, נדמה שכמעט הכול אפשרי. הסיפור של לילך קיפניס, שנחטפה בשבת האחרונה עם בן זוגה תרי, ונמצאת מאז בשבי החמאס – מוכיח לנו זאת בשנית.
לפני כשנתיים פרסמה קיפניס, עובדת סוציאלית תושבת בארי, את ספר הילדים "שירת הטריגר", שנולד מתוך טיפולים בטראומה שאותם העבירה לילדי המועצה האזורית אשכול במרכז חוסן. החוויה המשותפת של טריגרים, אפקטים גופניים שנכנסים לתוקף בעת סכנה וההשלכות ארוכות הטווח אותם גילתה – נתנו לה השראה לספר שכתבה, אשר עוסק בטראומה נפשית.
אחרי שבשבת שעברה כאמור נחטפה כחלק מ-199 בני הערובה הישראלים שמוחזקים בידי חמאס, בנה החליט להפיץ בחינם את ספרה, בתקווה לסייע לאוכלוסייה הפגועה.
זהו השיר הפותח את הספר:
"היום זה שוב קרה,
בדיוק ישבנו לשולחן -
היה מין יום חורפי, אפור ומעונן.
פתאום היה ברק,
הרגשתי מין כיווץ, והלב שלי דפק.
שנייה עברה – הבנתי,
זה רעם! זה לא טיל
אך באותו הרגע,
זה כל-כך מבהיל"
התמודדות עם החרדה
בטקסט ההקדמה של הספר מתייחסת קיפניס לחשיבות של המודעות לטריגר. "לא די לומר 'זה כלום, אין מה לדאוג' מתוך כוונה להרגיע", כתבה, "יש להתייחס לבהלה ולתגובות הגוף, להכיר בהן כתגובה נורמלית לטריגר, ויחד עם זאת לחדד את ההבדל בין בהלה לבין סכנה". בהמשך הספר, קיפניס תיארה דרכים להפגת מתח בקרב ילדים, כמו תרפיה בתנועה שתשחרר את האנרגיה, אשר נאגרה כתוצאה מהמתח והחרדה.
בשיחה עם חדשות 13 ביום שישי האחרון, סיפר יותם, בנם של לילך ותרי, על הרגע שבו נותק הקשר עם הוריו. "חבר העיר אותי בבוקר בשיחת טלפון, ואז שמעתי ממנו מה קורה בדרום. התקשרתי לאמא שלי בשמונה וחצי בבוקר, והיא אמרה שהם נמצאים בממ"ד ושומעים יריות בחוץ, רואים חיילים. כנראה שאלה היו מחבלים בהסוואה, וזאת הייתה השיחה האחרונה שלי עם אמא. התקשרתי אליה שוב מאוחר יותר, והיא לא ענתה". ביתם של בני הזוג קיפניס נשרף במהלך המתקפה על בארי.
כעת, ספרה של לילך קיפניס מחולק בחינם וללא מטרות רווח, במטרה לסייע לילדים ולהורים בהתמודדות עם הטראומה. בנה פרסם את הלינק הדיגיטלי לספר, בטענה ש"דווקא בימים אלה אני חושב שהספר יכול לעזור, ואני יודע שאמא שלי בטח רוצה שאפיץ אותו עכשיו. גם אני, בתור ילד שגדל בעוטף עזה, ועוד לפני הימים הנוראים שעוברים עלינו עכשיו, קופץ מכל רעש של אופנוע או מדלת נטרקת. אני מקווה להגיע לכמה שיותר הורים שיכולים להשתמש בספר הזה, ולהקריא לילדיהם - ואולי למצוא קצת נחמה".