חרקים ומכרסמים שמוצאים מפלט בבתים אינם נחלתם של בעלי דירות מלוכלכות ומעופשות בלבד. חולדות, תיקנים, נמלים וגם עש ישמחו להתנחל בכל דירה באשר היא בלי קשר למצבה האסתטי, וגם לקרוא לחברים. האינסטינקט הראשוני אומר להדביר ומיד, אבל לפני שחונקים את הבית בחומרים רעילים, כדאי לשקול אלו חומרים טבעיים ניתן להפעיל מולם.
אדי טייאר, מדביר מוסמך ובעל חברת "הדברה ירוקה" ממליץ על הדברה על טבעית וידידותית יותר לסביבה, והנו תומך נלהב בשימוש באמצעים ביתיים והגיון בריא. טייאר מפרט את הדרכים בהם ניתן להרחיק, להשמיד ובעיקר למנוע הופעתם של מזיקים וחרקים בבית ובדירה:
נמלים - כשמלכות הקן מזדווגות במהלך מעוף הכלולות, הן סוחבות איתן את הביצים, חודרות לדירות ולבתים דרך סדקים, חריצים או שקעים של חשמל, ובונות שם את הקן החדש. מכאן מתחילה ההתפשטות של הנמלים בדירה. הנמלים נוהגות להתנחל במטבח, במקלחת ובצנרת החשמל.
איך מטפלים? אם נרסס בתכשירים ביתיים בכל מקום בו מופיעות נמלים, נפגע רק בפועלות ולא נצליח להכחידן. כדי להרחיקן לתמיד עלינו לפגוע במוקד לכל צרותינו – במלכה עצמה. כדי לעשות זאת נדרשת עבודת בילוש קלה – משאירים פירורים של מזון בכמה נקודות בבית ועוקבים אחר תנועת הנמלים. ברגע שמוצאים את הקן אפשר לרסס אותו בתכשיר ריסוס ביתי, ולאחר שהחומר מתייבש לאטום את החריץ באמצעות טיפת סיליקון לאיטום. כדאי להיזהר מלרסס מקומות בקרבת אוכל.
חולדות ועכברים - בישראל ניתן למצוא שני סוגים של חולדות; החולדה המצויה מעדיפה לבנות את קנה במקומות גבוהים כמו קומות עליונות של בתים רבי-קומות ועליות גג, ומזיקה בעיקר לגידולים חקלאיים. חולדות החוף חיות במחילות תת קרקעיות ובבורות ביוב. בימי החורף, כשהגשמים פוגעים בקנים שלהן, הן נוטות לחפש לעצמן אלטרנטיבות חמימות יותר.
בשלב הראשון הן ישלחו "חיל חילוץ" - חולדה אחת שמגיעה לרחרח, ותרה אחר מקום מסתור טוב שיש בו מים, מזון ודרכי מילוט. כשהיא תמצא בית ראוי למגורים, היא תזמין את שאר החולדות להגיע למקום. בניגוד למה שניתן היה לחשוב, חולדות לא ניתן למצוא רק בשכונות ארגזים מוזנחות. הן מגיעות גם לבתים שמורים באזורים יוקרתיים. עכברים חבויים במשך היום במחילות ובסדקי סלעים, ופעילים בעיקר בשעות הלילה.
איך מטפלים? ראשית, כדאי לחפש אחר סימנים שיעידו על הימצאות חולדות ועכברים בבית. החולדה משאירה סימני צואה דמויי גלעין של זית. צואה של עכבר נראית כמו גרגירי אורז. חשוב גם לדעת שחולדות ניזונות מאוכל של כלבים וחתולים, כך שרצוי לא להשאיר אוכל כזה חשוף במשך כל שעות היום.
הפתרון הטוב ביותר ללכידת חולדות ועכברים בודדים הוא שימוש במלכודת. בתור פיתיון ממליץ טייאר להשתמש בלחם טבול במעט שמן טונה, במבה או תפוח (לפי סדר יעילות). קבנוס או גבינה לא יועילו כפיתיון. כשלוכדים חולדה, הדבר הגרוע ביותר שאפשר לעשות זה לשחרר אותה. חולדות הן חיות תבונתיות, שמצוידות בחושי למידה מפותחים. אם חולדה נתפסה פעם אחת במלכודת, היא תימנע ממנה להבא, וגם לא תשכח להעביר את המסר לחברותיה. עם כל הצער שבעניין, כדאי להרוג את החולדות ולא להעתיקן למקום אחר. הדרך ההומאנית ביותר - באמצעות הטבעה בדלי. ואם אי אפשר, אז תמיד נתונה האופציה להזמין מדביר מקצועי.
אם ישנן חולדות רבות בבית ואין טעם להשתמש במלכודות, אפשר להשתמש ברעל עכברים, אבל יש לעשות זאת בזהירות המרבית. הרעלים מסוכנים גם לחיות המחמד וגם לבני אדם. במקרה כזה מומלץ להזמין מדביר. אם מחליטים לעשות לבד, יש לפזר את הרעל במקום שבו אין גישה לילדים או לבני בית האחרים. אם אין מקום כזה שמים את הרעל ב"תחנת האכלה" – כלי פלסטיק מוגן וסגור שיבטיח שאף אחד אחר חוץ מהחולדה לא יבוא במגע עם הרעל.
תיקנים – בארץ נפוצים שני סוגי תיקנים. התיקן אמריקאי (גדול, חום-אדמדם ומעופף) גר בצינורות ביוב, ועולה על פני השטח כאשר יש שם התפוצצות אוכלוסין. הוא חודר לבית דרך הביוב ויכול גם להתעופף ולהיכנס דרך החלונות. התיקן גרמני (קטן וג'ינג'י) מצוי בעיקר במטבחים, בתוך ארונות ובתוך מכשירי חשמל שמספקים לו חום והגנה.
איך מטפלים? התיקנים האמריקאים נפוצים בעיקר בקיץ. הדרך היחידה להדבירם היא על ידי ריסוס צינורות הביוב. את התיקנים הגרמנים, הפעילים גם בחורף, אנו סוחבים איתנו בעיקר כטרמפיסטים מכל מיני מקומות על גבי מכשירים חשמליים או קופסאות קרטון למיניהן. אם מדובר בנקבה, היא עלולה להתרבות ולגרום להתפשטות התיקנים בבית. כדי למנוע הופעת תיקנים בבית, ממליץ טייאר לבדוק מה אנחנו מביאים הביתה, ולאכסן מזונות היטב בתוך שקיות הרמטיות או קופסאות מתכת או זכוכית.
התכשיר הטוב ביותר להדברת תיקנים גרמנים הוא ג'ל פיתיון - תמצית תירס החביבה על תיקנים, שמכילה חומר הדברה בכמויות מזעריות. ברגע שתיקן ניזון מהחומר ומת, הוא ימשוך אליו תיקן נוסף שיאכל את התיקן המת ויורעל, וכך הלאה. התכשיר בעל רעילות נמוכה מאד, אבל מותר לשימוש רק למדבירים.
חרקים מעופפים – כל החרקים המעופפים כמו זבובים, יתושים או ברחשים.
איך מטפלים? מאחר שאלה לא אוהבים רוח, הדרך הפשוטה ביותר להרחיק אותם מהבית היא באמצעות הפעלת מאוורר כלשהו, רצוי מאוורר תקרה במהירות מינימלית.
עש – העש ניזון מחומרים אורגניים כמו צמר, כותנה, פירות וקמח. סוגים מסוימים של עש מזיקים לבגדים וסוגים אחרים נדבקים למזון. לטענתו של טייאר, העש מגיע לבית לרוב בתוך שקיות ניילון מהסופר.
איך מטפלים? כדי למנוע עש בארונות בגדים כדאי לנקות באופן יסודי את הארון ולאוורר את הבגדים. כדי למנוע הגעה של עש למזון כדאי לבחון את כל האריזות ולבדוק שאין שם זחלים או פרפרים. גם כאן כדאי לאכסן את כל המזון בתוך כלים סגורים והרמטיים וכך למנוע התפשטות. לעתים קרובות מוקד העש נמצא במזון כלשהו, כמו בתחתית של קופסת קורנפלקס. אפשר לרסס ארונות, קירות, תקרה המשמשות מקומות מנוחה לעש הבוגר בתכשיר הקוטל מעופפים וחרקים.
יונים – יונים אוהבות משטחי גגות, מרזבים, אדני חלונות, מעקות, מזגנים, ומתמקמות במיוחד במשטחים צרים ויציבים.הן מלכלכות את הרצפה, הקירות והמרזבים בלשלשת ועשויות להעביר מחלות וטפילים.
איך מטפלים? הטיפול העיקרי נגד יונים מתבצע באמצעות הצבת דוקרנים על בסיס סיליקון על השטח אליו מגיעות היונים. הדוקרנים ימנעו מהן להופיע בשנית. כיסוי ברשת יכול להוות גם הוא פתרון למסתורי כביסה או חללי גגות. טייאר מציע גם פתרון זול יותר – לקנות בחנות צעצועים נחש מגומי, שלטענתו מרתיע את היונים ומונע מהם להופיע.
פרעושים – הפרעושים נדבקים בעיקר לבעלי החיים שמשמשים להם פונדקאים, אבל כשהם מטילים ביצים הם עלולים להתפשט בכל הבית בקרבת רהיטים ושטיחים.
איך מטפלים? ראשית מטפלים בחיית המחמד באופן יסודי באמצעות תכשיר שרוכשים אצל הווטרינר. לאחר מכן מומלץ לשאוב היטב את השטיחים, הספות, המיטות, המזרונים וכל האזורים בהם מתגלים הפרעושים. לאחר השאיבה מומלץ לבצע שטיפה מוקפדת של הבית באמצעות מים שמהולים בשמפו נגד קרציות ופרעושים או אקונומיקה (שהיא האפשרות הידידותית פחות).
