הדיירים: משפחה בת 5 נפשות; זוג הורים בשנות הארבעים לחייהם ושלושה ילדים בגילאים 4 עד 11.
הדירה: בית פרטי במבשרת ציון, בגודל כ-240 מ"ר על מגרש בגודל של כ-360 מ"ר. הבית, משנות השבעים, שופץ מן היסוד ונבנתה לו תוספת קומה. דיירי הבית הקודמים היו אנשי רפואה שעזבו אותו לפני 25 שנה והבית הושכר בשנים אלה. הוא היה במצב מוזנח וסבל מבעיות רטיבות וגינה הרוסה. המבנה היה מיושן וכלל מטבח צר וארוך עם מרפסת שירות ושירותים בכניסה. החלונות בבית היו קטנים ולא ניצלו את המרחב הגדול שמחוץ לבית.
החזון: למרות השיפוץ המאסיבי, רצינו להשאיר את קווי המתאר הישרים של המבנה ואת החלוקה הברורה לשני גושים חיצוניים המשקפים את החלוקה הפנימית: אזור פרטי ואזור ציבורי. הדיירים ביקשו בית בקווים ובחומרי גמר נקיים ומודרניים, אך התנו זאת בשמירה על החום והאוירה הביתית. לכן ניתן לבית מבנה משפחתי יותר, כשהמטבח משמש כחלל גדול ופעיל, שפתוח לסלון ונמצא באינטראקציה עם שאר חלקי הבית.
משך השיפוץ: חמישה חודשים וחצי.
עלות השיפוץ: שיפוץ יקר שעלותו נעוצה במגבלות של הבית הקודם, בסביבות מיליון וחצי שקל.
מכניסים את החצר לבית
הבית שופץ מהיסוד ונוספה לו קומה. קומת הכניסה והקומה התחתונה הוקדשו לחללים הציבוריים, ושתי הקומות הנוספות לאזורים הפרטיים. קומת הכניסה הורחבה ונוצלו בה שטחי בניה מותרים שלא נוצלו קודם לכן. מפלס הכניסה הורד משש מדרגות לשלוש, דבר שהפך את הכניסה לבית לזורמת ומזמינה יותר. נוספו פתחים רבים אל הגינה, על מנת ליצור זרימה בין פנים לחוץ ואספקת תאורה רבה לבית, שהיה לפני כן חשוך ואפל. בנוסף, הצמחייה החיצונית שולבה בבית על מנת לייצר תחושה של חוץ גם בתוך המבנה.
חדר המדרגות, שמוביל מהאזור הפרטי ומקשר לשני חצאי קומות נוספים, נפתח, והמדרגות הפתוחות מאפשרות עכשיו קשר עין בין הקומות השונות. כדי להדגיש את גובה הבית, נתלתה בחדר המדרגות מנורת שנדליר שמעניקה קריצה נוסטלגית למראה המודרני של הבית. מחשבה מיוחדת הוקדשה לתאורה בכל שעות היום, והותקנו תאורת שטיפה תפקודית, תאורת אפקטים בנישות ותאורה דקורטיבית.
קומת הכניסה, הכוללת את החללים הציבוריים (סלון, מטבח ופינת אוכל), תוכננה כחלל פתוח ומואר. המטבח, כחלל משמעותי בחיי המשפחה, זכה למפלס מוגבה ממנו ניתן לצפות אל הסלון ופינת האוכל. הקשר בין החלקים מאפשר לכל דיירי הבית ואורחיהם לבלות בכל אחת מהפונקציות בו זמנית. בקומה התחתונה ביותר מוקמו חדר האירוח, פינת עבודה וחדר הכביסה.
הכניסה לבית: שער מתכת בעבודת מסגרות אומן מוביל לרחבת כניסה מרוצפת בשילוב שני חומרים מנוגדים - דק איפאה ואבן שיש אפורה - שמובילה לכניסה לבית.
יחידת ההורים: נוצרה באמצעות איחוד של מספר חללים. היחידה מוקמה בקומת הביניים, ליד חדרו של הילד הקטן, כדי לאפשר גישה נוחה ומהירה מהאזור הציבורי וכדי לשמור על קירבה פיזית בין ההורים לילד הקטן. הרצפה היא רצפת פרקט למינציה שנותן תחושה של פרקט אמיתי, עם אפקט הלבנה המוסיף תחושה של עץ גושני. הטפט דמוי התחרה שעל הקיר, של חברת "גולדשטיין", מעניק לקיר מראה טקסטילי ומוסיף לאווירה הרכה של החדר. המיטה, בעבודת נגרות, תוכננה באופן פשוט ופונקציונאלי עם מגירות צד לאחסון. האהילים האדומים נותנים טאצ' של צבע ומשווים אוירה רומנטית. ליחידה סמוכים חדר ארונות וחדר רחצה.
המטבח: המטבח מהווה את מרכז הבית. הוא רחב מאוד ותופס שטח ניכר משטח הבית. הוא כולל פתרונות אחסון בלתי נראים, דוגמת ארון תריס, מזווה גדול ומגירות עמוקות. המטבח תפעולי וניתן לארגון במהירות. משטח השולחן האדום, שיושב על התפר שבין הסלון למטבח, מוסיף לתחושת הזרימה של החלל. הוא עשוי מאמ.די.אף. צבוע ומהווה מעין כתם של צבע. הכסאות הם כסאות פלסטיק עם חריצים בעלי מילוי צבע.
הסלון: בנוי כחלל פתוח, ולכן מבנה הספה הוא של האות ר'. הצלע הארוכה של הספה יוצרת תיחום של האזור מפינת האוכל. מתחת למסך הטלוויזיה מוקם קמין שפועל על גז. קיר לבני סיליקט של "אקרשטיין" מוסיף נגיעה חמה למראה המודרני, ומהווה פרשנות מחודשת למראה המסורתי. על הקיר תלויות תמונות של מרילין מונרו וג'יימס דין שמהוות חלק משפת הבית, שנותרת "בגובה העיניים" ולא מנקרת עיניים. מעל פינת האוכל מוקם גוף תאורה שנקרא "קבוש". השולחן מקבל אלומת אור ישירה שמעניקה לחווית האכילה צבעוניות וחדות. נבחרו וילונות לבנים חצי שקופים במטרה לא לאבד את המבט הירוק אל החוץ, אבל עדיין לאפשר מידה מסוימת של אינטימיות.
חדרי הילדים: חדרי הילדים הבוגרים מוקמו בקומה השלישית, שנבנתה כתוספת קומה. החדרים תוכננו במכוון לגודל מצומצם, על מנת לעודד יותר זמן בילוי משפחתי משותף. בין החדרים תוכנן אזור משותף עם טלוויזיה, משחקי מחשב וארון נישה גדול שמכיל משחקי קופסא רבים בנגישות מיידית. על קיר האזור המשותף נתלה טפט. הקיר הכהה מסביב לטפט והפנסים שנתלו עליו יוצרים תחושה שהטפט הוא למעשה תמונה בתוך הקיר. בחדר הילדה הוצבו מיטה נסיכתית בביצוע נגר וטפט שנבחר על פי טעמה. חדר הבן עוצב בהקשר של כדורסל עם טפט של שחקני כדורסל ובצבעוניות של אפור עם טאצ' של כתום. החדרים מרוצפים בפרקט למינציה ויש מהם יציאה למרפסת משותפת.
מציאון: הטפט שמוקם בקומת האזור המשותף של הילדים נקנה בגולדשטיין (מתוך קטלוג מיוחד), ובתוכו מעין תמונות ממוסגרות המקנות אווירה משפחתית והיסטורית. הטפט הוא בעצמו מעין תמונה, ולכן הקפתי אותו בפרופיל "שירן" עם פיתוחים.
פריט אהוב במיוחד: השנדליר במרכז הבית נקנה בחנות עתיקות בפראג, והוא מנוגד במראה ובסגנון לשאר הפריטים בבית. הוא נתלה מתקרת חדר המדרגות, שמהווה את החלל שמחבר בין הקומות, ובהצללות התאורה שלו "מחבר" בין הפונקציות השונות.
דבר המעצבת: נהניתי לראות מבעד עיניו של הדייר איך החלום הופך למציאות. בחירת החומרים וההחלטות לגבי המינונים הנכונים של שילובי צבע וחומר היו גם הם חלק מהנה ביותר. הגישה העיצובית ליצור חלל כפי שהגדירו דיירי הבית: חלל נקי שמספק מתח עיצובי באמצעות הוספת פריטי עיצוב מנוגדים. המינון הנכון יוצר חלל יצירתי, מפתיע ומעניין, אך עם זאת משפחתי וביתי.
למרות שהדיירים רצו מאוד בריכת שחיה, לא הסכמתי לכך מתוך אמונה שבריכה לא מתאימה לפרופורציות המבנה בשטח. לא תמיד התדמית שיוצרת בריכת שחיה מתאימה לשטח אליו היא מיועדת. כמו כן, הדיירים רצו אמבטיות בחדרי הרחצה אך התעקשתי לבנות חדרי רחצה ובהם מקלחות רחבות עם ספסל ישיבה, נישות לבקבוקים וכו', כיוון שיותר נעים להתקלח בסוג כזה של מקלחת והיא גם חסכונית ואסתטית יותר. רק בחדר רחצה אחד בנינו אמבטיה, "למקרה הצורך".
יעל וענת ליצ'י הן מעצבות פנים בעלות סטודיו לעיצוב פנים
>> למדור הקודם: צעירי תל אביב
לכל הבתים במדור בשיפוץ
מעצבים ודיירים, יש לכם בית להשוויץ בו? יש תמונות לפני השיפוץ ולאחריו? כתבו לנו