הדיירים: ביל וקרול, זוג מניו יורק שהתאהבו ביפו והחליטו להשתקק בה לקראת הפנסיה. היא עורכת דין וצלמת, הוא רופא. שניהם בעלי טעם משובח ואוהבים את החיים הטובים.
הדירה והחזון: פנטהאוז של 160 מטר בבניין באוהאוס יפהפה ביפו. נבנה בשנות ה-60 ונמצא בקו ראשון מול הים. קיבלנו דירה ריקה לחלוטין, והיא הייתה מוארת להפליא ופתוחה לכל כיווני האוויר. עם זאת, מכיוון שמדובר בבניין לשימור, היה אסור לערוך שינויים במעטפת החיצונית של הדירה.
המטרה הייתה לאפשר לדיירים להטיל עוגן בישראל, לגרום להם לרצות להיות בה כל הזמן. בנוסף, לארח בה את המשפחה והחברים על הגג, בארוחה מושקעת שביל יטרח ויכין במטבח מפנק שיהיה פתוח לחלל אירוח רחב ידיים.
משך השיפוץ: כשלוש שנים. מכיוון שבני הזוג התגוררו בניו יורק, השיפוץ התקדם רק בפעמים שהם ביקרו בארץ.
משך השיפוץ:
אבן חלילה וגופי תאורה רומנטיים
במקור הייתה הדירה בת קומה אחת. שברנו מעט כדי לפתוח את המטבח לחלל המגורים שיפנה אל הנוף. בנינו גרם מדרגות לגג, בו, תחת תקרת רעפים משופעת, מוקמו חדר השינה, הארונות והמקלחת.
תהליך בחירת החומרים והצבעים לבית היה מענג. אבן חלילה לקומה הראשונה ואבן גיר משתלבת לקומת הגג, פסיפסים ומוזאיקות בזהב, בכסף ובשנהב, גופי תאורה רומנטיים מפוזרים במקומות בלתי שגרתיים, יצירות אמנות וצילומים מרהיבים ומעוררי מחשבה שולבו בחוכמה בקירות, שצבעם נבחר בקפידה.
הסלון: פונה אל הנוף. בחרנו ספות שצבען מתחלף מסגול חציל לכסף ולחום, תלוי בזווית ובשעה. את הקירות צבענו בצבע לילך בהיר שמתכתב עם הריהוט.
המטבח: הותקנו שני תנורים ומשטחי עבודה רחבים עשויים גרניט פורצלן עם חיפויים איטלקיים שעשויים ביד, אחד בשחור ואחד בזהב. דלפק ההגשה עשוי מעץ, מלא מגירות שמכילות את הכלים הרבים שנאספו בשנים רבות של בישול.
שירותי האורחים: החלל, שהיה אפלולי ותקרתו אלכסונית, נצבע ורוד פוקסיה עז עם פסיפס זהב, והותקן ארון תכלת של פעם בלוק עתיק. הצילום שתלוי בו הוא הפריט האהוב עליי ביותר בבית, מלאכית עם כנפי זכוכית.
האמבטיה: החלל נצבע אדום מבריק לא עד התקרה. האמבטיה מוקפת אבן, מעוטרת בפס מוזאיקה בצבעים של לבן, שחור וזהב. ארון הכיור עשוי אמבויה וחופה באריחי זכוכית כסופים. על אף הצבעוניות החומרית העזה, התקבלה תחושה של משב רוח קליל ומרענן.
העלייה לגג: לאורך גרם מדרגות העץ המוביל לקומת הגג נתלו גופי תאורה מינימליסטיים המאירים את הדרך כמו גחליליות - גם ביום.
מתחם השינה: תחת תקרת רעפים משופעת עם קורות ברזל תומכות מוקם חדר השינה הרומנטי, ברצפתו אבן גיר משתלבת שטיפסה אל קירות חדר הרחצה, ופרצה החוצה אל פינת ישיבה ירוקה קטנה מחופה במפרש ספינה לבן. ורוד עתיק שולב בקירות, בגופי התאורה, באביזרים ובשטיח. חדר הארונות עשוי עץ אלון מולבן. בחדר הרחצה שולב כיור מלבני ארוך במיוחד, שני ברזים ומראה שקועה בפסיפס שנהב, מוארת בגוף תאורה מעוטר בחרוזי תכלת.
הבריכה: בדירה מרפסות וגג מעץ עם בריכה, ג'קוזי ומקלחת פתוחה. הבריכה תוכננה להיות מלבנית ולהיפרס לאורך כל הקיר הדרומי של הגג. מהנדסים ויועצי קונסטרוקציה התריעו שהתקרה בחלל הקומה הראשונה לא תשא בעומס, ונאלצנו להקטין אותה כמעט בחצי. על חשבון המקום שהתפנה, הרווחנו ג'קוזי ומקלחת פתוחה כמו על החוף, אבל בבריכה יכולים לשחות רק הנכדים.
חדר העבודה: נצבע בצהוב, ומוקמה בו ספה מול החלון הצופה לפארק הנפלא שמוקם בין דיונות החול ומפרצי הים.
פריט אהוב במיוחד: הבחירה קשה. אני מאוהבת בהרבה מהצילומים, אלה של הים הסוער, של האנשים, של הרחוב, והכי של המלאכית עם כנפי הזכוכית. ויש גם בובת חלון ראווה כסופה שמצאנו בשוק כשהיא מצוירת, מאופרת וכמעט מדברת.
דבר המעצבת: והעיקר - לא לפחד כלל. צבעוניות נפלאה ונכונה ומשלימה עושה טוב לחלל ולאדם, משמחת אותו, מרגיעה אותו, מעצימה את התחושות שהוא מרגיש בו. שימוש בחומרים אחרים במיקומים לא מובנים מאליהם, מפתיע כל פעם מחדש. לתת למעצב ולדמיון לקחת אותך מעבר לחלום בלי לוותר על פונקציונאליות, או כפי שאמר לי פעם אדריכל שאני נהנית להקשיב לו: אסתטיקה היא פרקטיקה לנשמה.
שרית חביב, אדריכלית פנים, מתמחה בבנייה ציבורית ופרטית
>> למדור הקודם: פעם זו היתה דירת שיכון
>> לכל הבתים במדור בשיפוץ
מעצבים ודיירים, יש לכם בית להשוויץ בו? יש תמונות לפני השיפוץ ולאחריו? כתבו לנו