הדיירים: אני ואשתי, זוג צעיר (יחסית), והבן שלנו בן השנה.
הדירה: דירת 2.5 חדרים בשטח של 70 מ"ר, בבניין מגורים בן 40 שנה בגבעתיים. הדירה הייתה שייכת לאדם מבוגר והייתה במצב פיזי גרוע מאוד. הדירה בנויה בצורה ריבועית ולא הייתה מחולקת בצורה נכונה.
החזון: מכיוון שקניתי את הבית ועיצבתי אותו בעצמי, יכולתי לחלום ולהגשים כמעט כל דבר (כמובן, במסגרת תקציב מוגדר מאוד). קניתי את הדירה עוד כשהייתי רווק, אבל היו לי תכניות התרחבות שנלקחו בחשבון בשיפוץ. הכוונה שלי הייתה לבנות זרימה נכונה בחלל, ולנצל אזורים לא שמישים לטובת שלושה חדרים מלאים, מתוכם שני חדרי שינה שאחד מהם ישמש כחדר עבודה ובהמשך יהפוך לחדר ילדים. הדרישות היו חללי אחסון רבים, תחושת אור מקסימאלית ומרחב בחדרים.
עלות השיפוץ: מאה אלף שקל.
משך השיפוץ: כשנה.
חלל מגורים מאוחד, מטבח חסכוני ו"גינה" בתוך הבית
השיפוץ כלל חלוקה מחדש של החלל, עבודות אלומיניום, שבירת קירות, הנמכות תקרה, עבודות בגבס, החלפת המטבח, כלים סניטריים, הדבקת רצפה ופרקטים ועוד. מרפסת סגורה, שעברה לאורך כל הצד האחורי של הדירה, נהרסה וצורפה לדירה. הקירות בין החדרים, המרפסת והמטבח נהרסו והחלל חולק מחדש. כל פריט נבחר בקפידה ואחרי חיפושים מרובים, על מנת לעמוד בתקציב ללא התפשרות על האיכות.
חלל המגורים: חלל המגורים המרכזי המקורי היה קטן. אני נוהג לארח הרבה, ולכן רציתי קשר עין בין המטבח לחלל הישיבה. לכן הסלון, המטבח ופינת האוכל מוזגו לחלל אחד, דבר שהגדיל אותו משמעותית והכניס אליו הרבה אור.
המטבח: המטבח המקורי היה מאוד פשוט וסטנדרטי, עם ארונות מפורמייקה מתקלפת. הוא היה סגור בארבעה קירות ובעל חלון קטן. היה לי חשוב שהוא יהיה בנוי בצורה נכונה לעבודה ושיהיו בו משטחי עבודה מרובים. מרבית ארונות המטבח נבנו כמגירות. כדי לחסוך עד כמה שניתן בתקציב הנגרות, נבנה מזווה מגבס לצד המקרר, ביחידה אחת שגם מסתירה את המקרר מהסלון. המדפים שבתוכו הם מדפי מתכת פשוטים מהרצפה עד התקרה. התוצאה יצרה מקום אחסון רב לאוכל, כלים ועוד, כל זאת בפחות מרבע המחיר שהיה עולה בבנייה אצל נגר. כדי למקסם את שטח האחסון, צידו השני של דלפק האכילה מכיל מגירות לכל אורכו - המגירות לא עמוקות (40 ס"מ) אבל מאוד שמישות. בנוסף, צידו השני של משטח האכילה משמש כמשטח עבודה.
פינת האוכל: הכיסאות שהיו בדירה שופצו. את שולחן האוכל קיבלתי בירושה. המנורה הירוקה היא מנורה סטנדרטית של איקאה שנעטפה בריפוד של הכיסאות.
הסלון: מאוד רציתי לשלב נגרות בסלון, אבל מפאת התקציב המצומצם נאלצתי לוותר. הפיתרון לאחסון מכשירי המדיה בסלון היה בנייה של סינר גבס שחוברו אליו גלגלים גדולים. הוא נצבע בצבעי הנישה בסלון, והתוצאה הסופית קלילה, מודרנית וזולה להפליא. למעט הספה החדשה, הריהוט לא נקנה במיוחד אלא חיפשתי מציאות כדי להוזיל עלויות.
עקב אכילס של הדירה היה חלון הסלון - מכיוון שהדירה עורפית, החלון צמוד לעורף בניין שכן במרחק כשלושה מטרים. כתוצאה מכך, לא ניתן היה לפתוח תריסים מבלי לחוש בדירת השכנים הצופה. הפיתרון היה פשוט: הוצאתי את התריסים הישנים, הרחקתי את המעקה 40 ס"מ החוצה ממקומו המקורי והתקנתי בצידו הפנימי אדניות, מה שנותן תחושה של גינה. הצמחים הגבוהים שנשתלו, וסוכך לבן מכניס אור שהותקן במקום התריסים, נותנים אשליה של "חוץ". והנה, גם העלמתי את השכנים וגם הרווחתי נוף מלבלב.
חדר הרחצה: כדי לחסוך מקום, איחדתי את השירותים עם האמבטיה. עמוד תמיכה שנחשף במרכז האמבטיה כתוצאה מהזזת הקירות הפך ליתרון, כשמצידו האחד נתלתה האסלה הסמויה, ומצידו השני נוצר מקום אינטימי לאמבטיה. אל האמבטיה, שלצידה ספסל, עולים בשתי מדרגות שמאפשרות גישה נוחה גם לאמבטיה וגם לחלון שמעליה.
חדרי השינה: הריהוט בחדרים הוא ריהוט קיים. הארון בחדר ההורים נעטף בגבס כדי שייראה "בילט אין". בחדר השינה של הילד נוצרה בעקבות פתיחת המרפסת נישה, והותקן שולחן מקצה לקצה שהפך לפינת עבודה.
מה עוד: הותקנו הנמכות גבס משולבות בתאורה שחלקה סמויה, כדי לאפשר מעבר לתעלות מיזוג האוויר המרכזי וגם כדי לתחום את החללים השונים. גם צנרת החשמל החדשה עוברת דרך הנמכות הגבס, כדי לחסוך הריסה של הרצפה. מכיוון שיש לי ידיים טובות, ובמטרה להפוך את החוויה לשלמה, ביצעתי בעצמי את כל עבודות הגבס, הצביעה והאינסטלציה, לאחר התייעצות בבעלי מקצוע שונים ולמידה באמצעות האינטרנט. זה אמנם חסך כסף רב, אבל מכיוון שיכולתי לשפץ רק בערב (לאחר העבודה בחברת ההיי-טק), השיפוץ ארך שנה שלמה.
דבר המעצב: תהליך השיפוץ, מרגע התכנון ועד מימושו, היה תהליך ארוך ומרתק. נהניתי במיוחד לראות איך דבר שראיתי רק בדמיוני קם לתחייה בצבעים חיים. זו הייתה למעשה הדירה הראשונה שעיצבתי במלואה. לא היה לי ניסיון קודם ולמדתי המון דברים "על הדרך".
ההרפתקה שנכנסתי אליה הסתיימה בהצלחה גדולה מהצפוי, והתוצאה המוצלחת נטעה בי אמונה ביכולותיי. בעקבות זה הלכתי ללמוד עיצוב ואדריכלות פנים. לפני חודשים ספורים, בעידודה של אשתי היקרה, אזרתי אומץ ועזבתי את עולם ההיי-טק שבו עבדתי במהלך עשר השנים האחרונות, הגשמתי את חלומי הישן והפכתי למעצב פנים עצמאי. כמובן שבתור "שיפוצניק" לשעבר אני יודע להעריך מהי עבודה איכותית, קל לי לעבד את העיצובים שלי לתכניות ביצוע ואני יכול לעבוד בהבנה גדולה והרמוניה עם בעלי המקצוע.
את הדירה עצמה מכרנו לפני כשנה, מאחר שהתקשינו לעלות שלוש קומות ללא מעלית עם תינוק. לדייר הקודם לקח חמש שנים עד שהצליח למכור אותה, ועוד בהפסד, ואילו אנחנו מכרנו את הדירה, ברווח גדול, תוך חודשיים.
טוביה פנפיל, עיצוב ואדריכלות פנים
>> למדור הקודם: השחקנית ליאת גליק חידשה את הבית של סבא
לכל הבתים במדור בשיפוץ
מעצבים ודיירים, יש לכם בית להשוויץ בו? יש תמונות לפני השיפוץ ולאחריו? כתבו לנו