לאחרונה התחלתי בפרויקט "שוק הפשפשים" (עליו תוכלו לקרוא בפירוט במדור הקודם). הרעיון פשוט - אני קונה קונה רהיטים ישנים, משפצת להם את הצורה ומוכרת למרבה במחיר. את ההכנסות אני תורמת לפרויקטים חברתיים. הפעם בפרויקט שוק הפשפשים שיפצתי שולחן טלפון עתיק. את השולחן קיבלתי מתנה מאמא של בעלי - השולחן היה אצל הסבתא ז"ל, וכבר עבר ניסיונות לא מוצלחים של צביעה לגוון לבן. זה המצב בו קיבלתי את השולחן. על החלק ה"שולחני" היו פגיעות קשות בעץ.
ראשית, מילאתי את הסדקים בשפכטל עץ ושייפתי כדי לקבל מראה כמה שיותר חלק.
אח"כ השלמתי את צביעת הרהיט בצורה אחידה בצבע יסוד ואז בצבע שמנת, וכמובן שייפתי בפינות.
עכשיו נותר לרפד את החלק של הכיסא. כאן התלבטתי רבות ואף עשיתי כמה ניסיונות. בסוף החלטתי ללכת על כרית מבד קרושה בצבע לבן. לכרית הוספתי כפתור ציפוי שהכנתי מאותו בד, כדי לשמר את מראה ה"סבתא שיק" של הרהיט.
את הכפתור הכנתי באמצעות מכשיר להכנת כפתורים. אם אין לכם כזה, אפשר כמובן לקחת כל כפתור רגיל, אבל אם אתם רוצים ליצור אחידות עם הבד, אתם יכולים לרכוש מכשיר פשוט יותר בכמה עשרות שקלים באתר נתנאלה.
לצערי לא הצלחתי להגיע לאחידות מלאה בשיוף השולחן, וגם הרגשתי שחסר משהו. לכן הבנתי שאני חייבת לצפות אותו. הלכתי לנגר ושרטטתי קופסת זיכרונות מעץ, שהמכסה שלה הוא מסגרת תמונה. נראה לי נכון שהשולחן הפך משולחן טלפון לשולחן זיכרונות, כי הרי אף אחד היום לא באמת יושב ומדבר בטלפון בצורת כזו ממלכתית, נכון?
אז חוץ מהמגירה של השולחן כעת יש תא נוסף לשמירת תמונות וחפצים אחרים. את החלק של התמונה החלטתי לא להשאיר ריק, וביקשתי מאלונה המוכשרת ביותר לעצב קולאז' וינטג' כמו שרק היא יודעת. אלונה המקסימה נעתרה בשמחה לבקשתי וממש לא הסכימה שאשלם לה על חומרי הגלם, אז תודה רבה אלונה על יצירתך ותרומתך.
הנה השולחן המוגמר. המידות: רוחב 90, עומק 41, גובה 70 (מהריצפה עד סוף העיטור של המושב).
והנה פרטים ממנו:
הוציאו מחשבונים:
כמה עלה לנו השולחן?
הרהיט - מתנה
צבע - כ-30 שקל
בד קרושה, כחצי מטר - 15 שקל
מילוי כרית - 15 שקל
מסגרת עץ - 120 שקל
סה"כ עלות - 170 שקל
במכירה פומבית, השולחן נמכר לבסוף באלף שקלים.
הפעם, התרומה הייתה לעמותת מיח"א - מחנכי ילדים חרשים, עמותה התנדבותית שנותנת טיפול וחינוך לילדים עם לקויות שמיעה. מטרת העמותה היא לצמצם את הפער של ילדים אלה עם החברה ולאפשר להם להשתלב בחברה כמו ילדים שומעים. אמנם אני הפעם מתרימה לעמותה ולא לסיפור אישי - אבל העמותה מטפלת בהרבה סיפורים אישיים - ומשפרת את איכות חייהם של הרבה ילדים חרשים בארץ, אני אף מכירה מקרוב מאוד ילדה (שהיום היא בחורה) שנולדה עם לקויות שמיעה קשות והיום משתלבת בחברה ובחיים באופן מלא בזכות פעילות העמותה.
ואם תרצו לתרום לעמותה ללא קשר לפרוייקט - תוכלו לעשות זאת בטלפון 077-5095003 או בדוא"ל m_m_a@017.net.il.