הידרדרות כלכלית היא כמו כדור שלג שאי אפשר לעצור. זה מתחיל במינוס עקשן בבנק שהולך וגדל, ממשיך בלקיחת הלוואות ובשבירת תוכניות חיסכון, ונגמר בצ'קים חוזרים, חובות מצטברים ומצוקה כלכלית אמיתית שמזכירה חלום בלהות.
"משפחה ממוצעת יכולה להגיע בקלות ובלי מאמץ מיוחד לחובות של 200-100 אלף שקל בחודש", אומר אריק נופים, יועץ ומאמן לכלכלת משפחה. "אם לא יודעים איך להתנהל נכון, זה עלול אפילו להגיע לשלב בו חיים מהיד לפה או מתדפקים על דלתות המשפחה והחברים". אסור לטעות ולחשוב שמדובר רק במשפחות חסרות אמצעים: "מגיעים אליי גם לקוחות שמגלגלים מיליונים ופשוט לא יודעים לנהל את הכסף", הוא אומר. "גם למשפחות שמרוויחות 20 אלף שקל בחודש יכולה להיות בעיה, ואצלם המינוס בדרך כלל אף יותר גדול, כי הבנק מאפשר להם יותר".
מתי אמורה להידלק נורה אדומה? כשהמשפחה שמה לב שהיא מגרדת את מסגרת האשראי, כשלחובתה כמה וכמה הלוואות, והיא אינה מצליחה "לסגור את החודש" כמו שצריך. "זהו קצה המצוק", הוא מזהיר, "ככל שהחובות עמוקים יותר, כך קשה יותר להיחלץ". כ-70 אחוזים מהמשפחות בישראל, לטענתו, חיות בגירעון כלשהו בין אם מדובר במינוס קבוע בבנק או באוברדרפט זמני.
כך נמגר את המינוס
ואיך באמת עושים את זה? לפני הכל, מתחילים לשנן את המנטרה הבאה: "לא מוציאים יותר כסף ממה שמכניסים". רק אחרי שהפנמתם את המוטו הכלכלי החדש שלכם, אפשר להתחיל להעריך את מצב ההכנסות וההוצאות. השלב הראשון הוא עריכת רישום של כ-30 סעיפים המפרטים את ההוצאות שלכם בפועל בחודש נתון אחד. "רוב בני הבית בכלל לא יודעים לאן הולך הכסף ומנחשים מספרים לא נכונים", אומר נופים, "ולכן כשבני המשפחה מבצעים לראשונה שיקוף מסוג כזה, הם בדרך כלל מתפלאים לנוכח הסכומים הסופיים".
אחרי שגומרים להתרגש ממאזן ההוצאות המבהיל, מגיע השלב בו צריך לקבוע תקציב חודשי רצוי - כמה מותר להוציא על אוכל, ביגוד, חשבונות, שכר לימוד וכדומה, וכמה משאירים להחזר חובות כשכאמור, סך כל ההוצאות חייב להיות פחות מההכנסה החודשית. רצוי להפוך את התוכנית החדשה למשימה משפחתית, לשתף את כל בני הבית בשינויים הדרושים ולוודא שאין חריגות.
נופים ממליץ לבחון את המצב פעם בשבוע ולבדוק האם לא בזבזנו יותר מהמותר. אם חרגתם בסעיף אחד – הוצאתם למשל יותר כסף על מזון, זה יכול לבוא על חשבון סעיף אחר - קנו פחות בגדים, למשל. המעקב אחר התקציב השבועי צריך להיות מסודר וכן, זה אומר התחקות מדוקדקת אחר קבלות או רישומים של מזומנים. "כל קנייה צריכה להיות מתועדת", אומר נופים, "כי פעמים רבות אנחנו מוציאים כסף מהכספומט, ואחרי חודש לא יודעים לאן הוא נעלם". לא חייבים, אגב, לחכות עד שיגיע החשבון החודשי - את חיובי האשראי אפשר לבדוק באתרי האינטרנט של הבנקים מדי שבוע.
חסל במביסלי
השלב המכאיב ביותר, כמובן, הוא השלב בו מחליטים על הקיצוצים הצפויים, למרות שהוא לא בהכרח מנבא פגיעה דרמטית ברמת החיים. יש אמנם סעיפים קשיחים שקשה לקצץ בהם כמו תשלומי הארנונה, אבל יש סעיפים גמישים יותר דוגמת המזון שאנחנו קונים, שבהם ניתן לצמצם. העצה הטובה ביותר בהקשר הזה - לא לקצץ במוצרי היסוד אלא לנסות להימנע מרכישת מזון מתועש (ביסלי, במבה, קולה, שניצל תירס ומאכלים מוכנים אחרים) - בישול ביתי וטבעי הוא לא רק בריא יותר אלא גם משתלם מבחינה כלכלית.
מומלץ לעשות קניות בעזרת רשימה מסודרת ולהשתדל לא לחרוג ממנה. היזהרו מפיתוי המבצעים. לרוב, שני המוצרים המיותרים שקנינו במסגרת ה"שניים פלוס אחד" ישבו לעד במעמקי המקרר עד למבצע ניקיון חודשי, אז יועברו ישירות לפח האשפה. "משפחה ישראלית זורקת בערך שלושה אחוז ממה שהיא קונה לפח", אומר נופים. "אין הגיון באגירת מוצרים, אנחנו לא במצב של מלחמה. מילא אם מדובר באריזות גדולות יותר לחודש-חודשיים, אבל לא צריך להגזים ולקנות מוצרים לשנה שלמה". והנה טיפ נוסף: "אין הגיון בלקנות מזון בתשלומים", אומר נופים, "זה מפריע לנהל תקציב מאוזן ומוביל להוצאה כספית גדולה יותר".
סוללרי לכל נפש? ממש לא חובה
נופים גם ממליץ לכל משפחה לשאול את עצמה האם היא באמת זקוקה לשני כלי רכב בבית. "כששואלים מישהו כמה עולה לו להחזיק את הרכב, הוא בדרך כלל יחשוב רק על הוצאת הדלק", הוא אומר, "אבל זו טעות גדולה כי נוטים לשכוח את שאר התשלומים כמו ביטוח, טסט, הוצאות חניה והוצאות כביש 6, ובסופו של דבר לא מדובר ב-2,000 שקל אלא בכ-3,000, עבור שימוש ממוצע של פעמיים-שלוש בשבוע בסך הכל".
אלמנט נוסף שמשפיע על המאזן הכספי הוא תחום הסלולר והתקשורת. "תקציב התקשורת של משפחה עומד לפעמים על כ-15 אחוז מההכנסות", אומר נופים. "לא כל ילד חייב שיהיה לו טלפון, ומומלץ להשתמש בטלפון קווי יותר במקום בסלולרי, או לדבר בתוכנות מסרים ברשת האינטרנט, עליה אנחנו משלמים בכל מקרה". בכל הנוגע לחיסכון בחשמל, כולנו מכירים את הכללים אבל לא תמיד מיישמים אותם: רובכם וודאי יודעים שכדאי להשאיר את המזגן על 18-20 מעלות ולא יותר, ולהעדיף מיזוג אוויר על פני אמצעי חימום יקרים יותר. באשר לביגוד, תמיד אפשר להימנע מקניית מותגים. נופים גם ממליץ להימנע משיטוטים חסרי תועלת בקניונים – החנויות יקרות יותר, הפיתוי גדול יותר, וגם החניה עולה כסף.
וטיפ אחרון - לאחר שלמדתם לחיות בשלום עם התקציב החדש שלכם, מומלץ לבחון אותו מחדש מדי חצי שנה, ולראות אם הוא עדיין מתאים לנסיבות החיים. ילד חדש שנולד במשפחה, או אישה שחוזרת לעבודה אחרי תקופת היעדרות, יכולים לשנות את כל התמונה ואת התכנון הכספי בהתאם.