בניגוד למה שאתם אולי חושבים, "קיימות" הוא לא מושג רוחני ערטילאי אלא דווקא מאוד גשמי, שבהחלט צריך להיכנס ללקסיקון של כל אחד ואחד מאיתנו כאזרח, כצרכן, כהורה וכאדם. "קיימות" היא, בפשטות, דרך חיים שמביאה בחשבון שיקולים סביבתיים. מדובר על להחליף את צורת המחשבה שמתאפיינת בלהשתמש, להשליך ולעבור הלאה, לכלות משאבים ולייצר פסולת – כי בצורה כזו ימינו על פני האדמה פשוט ספורים. במקום, המערכת האנושית צריכה להתנהל, לצרוך ובאופן כללי לחיות באופן שמתחשב באימא אדמה.
הנה כמה דברים שבטח לא ידעתם על קיימות, ואולי אפילו יבהירו לכם עד כמה פשוטים השינויים הקטנים שצריך לעשות כדי לחיות חיי בר קיימא מלאים, חסכוניים, שיועילו לא רק לסביבה אלא גם לכם.
הכל מתחיל בצלחת
ההשפעות של פליטת גזי חממה ושינוי האקלים שהם גורמים חדרו לתודעה הציבורית העולמית בעשור האחרון, ובמדינות רבות, גם בישראל, מחפשים פתרונות. אבל לא רק ממשלות ותאגידים יכולים לפעול להפחתת פליטת גזי חממה, גם דפוסי ההתנהגות היומיומיים שלנו מסוגלים להועיל לכלכלת הארץ. מזון מיובא, למשל, משונע במשאיות, רכבות ומטוסים, ולכן עדיף להתרגל לצריכת מזון מקומי. ההעדפה היא למזון לא מעובד שלא מלווה בתהליכי ייצור תעשייתים שצורכים אנרגיה ומים רבים. בשנים האחרונות צצות יותר ויותר גינות קהילתיות שמאפשרות לכל אחד לגדל ירקות ופירות מבלי להשקיע בדונמים של תוצרת חקלאית. גם צריכת בשר נחשבת למזיקה - מבחינה סביבתית, תעשיית הבשר הוא אחד הענפים המרכזיים שאחראים לחלק גדול מפליטת גזי החממה.
הרכבת הקלה מובילה לחיי קיימות
מה שנראה בימים אלו כאחד הפרויקטים התחבורתיים המציקים ביותר מסתמן דווקא כאחד הפתרונות הגדולים להפחתה בזיהום האוויר. הרכבת הקלה, שעבודות ההקמה שלה אמנם מחייבות הסדרי תנועה יחודיים, תסייע מאד בהמשך הדרך בכל הנוגע לאיכות הסביבה. כלי רכב פרטיים הם המקור העיקרי לזיהום האוויר במרכזי ערים, ועורקי התחבורה העמוסים ומלאי הפקקים של המטרופולין פוגעים באיכות החיים של תושבי גוש דן. בניית הרכבת הקלה תוכל לא רק להקל על עומסי התנועה, אלא גם להוביל להפחתה משמעותית בזיהום האוויר.
חיסכון בחשמל בבית יעזור לעולם כולו
לא לשכוח את האור דולק בחדר, להשתמש בטמפרטורה שפויה במזגן או להחליף את הנורות בבית לחסכוניות – כל אלה נראים אמנם כמו דברים קטנים ושוליים, אך יכולים להיות מאוד משמעותיים. בעזרת שינויים קטנים אפשר לחסוך לא רק בחשבון החשמל, אלא גם להפחית את כמות גזי החממה הנפלטים לאטמוספירה. שנו את הסוויץ' בראש, ולאט לאט השינויים בצריכה יהפכו להרגלים.
אל תשכחו לכבות את האור | צילום: עודד סמדרזיהום אוויר מכניס לדיכאון
מחקר משנת 2011 מגלה שחשיפה ממושכת לאוויר מזוהם פוגעת לא רק במערכות לב וריאה, אלא משפיעה גם על המוח ומובילה לבעיות זיכרון, דיכאון וקשיי למידה. המחקר שנערך במחלקת מדעי המוח באוניברסיטת אוהיו חשף עכברים לסוגי זיהומים המשתחררים מרכב ממונע, תחנות כוח ומפעלים בריכוזים הדומים לאלה שקיימים במרכזים עירוניים רבים בעולם. בין היתר, העכברים גילו ליקויים בזיכרון וכן סימפטומים של דיכאון. מתברר שחשיפה ארוכת טווח לזיהום אוויר עשויה להזיק למוח בטווח הארוך ואף לגרום לשינויים במבנה הפיזי שלו. תראו מה זה, שנים ניסינו לפצח מה יש בבדידות העירונית שמכניס לבלוז המדכא, ובסוף מתברר שזה פשוט הזיהום שבאוויר.
וינטאג' כמגמת קיימות
תתפלאו לדעת שאופנת רשתות זולה וטרנדית - מה שנקרא "אופנה מהירה" - היא לא פחות מהרס סביבתי. האיכות, שבדרך כלל לא גבוהה מדי, גורמת לבגדים להתבלות במהרה וקצב תחלופת המלתחה הופך למהיר, יש שיאמרו מהיר מדי. בשנים האחרונות קיימת מודעות גוברת לפריטי וינטג', לא רק בגלל שמדובר במגמה טרנדית ומגניבה אלא גם בשל גישת הקיימות שהוינטאג' נוקט בה – שימוש חוזר בבגדים קיימים. במקום לרכוש, פשוט ממחזרים.
קולקציות המתחשבות בסביבה
בשנים האחרונות ניתן למצוא לא מעט קולקציות מיוחדות של הרשתות הגדולות בעולם שמתגאות בהיותן בנות קיימא. הקולקציות הללו עשויות מחומרים שמתחשבים בסביבה – בין אם מדובר בבמבוק, כותנה אורגנית או חומרים ממוחזרים למיניהם. האם הם מאמינים בכך או פשוט נסחפו עם הטרנד? כך או כך, מדובר במגמה מבורכת.
חשיפה ממושכת לזיהום משפיעה על המוח | צילום: ThinkStockהעץ הנדיב
אם חשבתם שהאקולוגיה והטכנולוגיה הן צ'ילבות – חשבו שוב. הקשר בין שני התחומים מתפתח ללא הרף, וכהוכחה: לפני פחות משנה יצא לאוויר העולם פיתוח ישראלי של "עץ סולארי" המעניק צל, מקום ישיבה, תחנת עגינה לטלפונים, חיבור חינמי לרשת, ברזיה ומסך המאפשר דיאלוג עם "עצים" דומים לו. העץ, שממוקם בגני הנדיב בזכרון יעקב ומורכב מפאנלים סולאריים, קיבל כמה אחים חורגים בוורסיות שונות ברחבי העולם בשנה האחרונה – למשל בדובאי, שם הוצבו עשרות עצים המפוסלים כעצי דקל המציעים שירותי הטענה בחינם.
275 שקיות בשנה
הצעת חוק שקובעת כי על כל שקית ניילון בסופר נשלם 30 אגורות נידונה בזמנו בכנסת וחוזרת כעת למשכן. לפי המשרד להגנת הסביבה, ישראלים צורכים יותר מ-2.2 שקיות בשנה והישראלי הממוצע צורך כ-275 שקיות פלסטיק בשנה, כאשר חלקן הגדול של השקיות פוגע ומזהם את שמורות הטבע ואת המרחב העירוני. בין אם החוק יעבור או לאו, השינוי יכול להתחיל כבר אצלנו - הגיעו לסופר, לשוק או למרכז הקניות בליווי שקיות בד שיחליפו את שקיות הניילון. את שקיות הבד ניתן להכניס לתיק ולשלוף בעת הצורך, וכמובן להשתמש בהן שימוש חוזר.
כנסת ירוקה
האם ידעתם כי לפני כחצי שנה הוכנסה הוצב בכנסת גג סולארי, וכעת המשכן מוגדר כ"פרלמנט בעל הגג הסולארי הגדול בעולם"? כחלק ממיזם "כנסת ירוקה", פרוייקט שמטרתו לחסוך מדי שנה מיליוני שקלים ולמזער ככל הניתן את הפגיעה באיכות הסביבה, הורכבו על גג המשכן 1,406 פאנלים סולאריים המשתרעים על גבי 4,650 מ"ר ואמורים לספק כעשירית מצריכת החשמל של הכנסת. הפרוייקט שואף להפחית את צריכת האנרגיה של המשכן בשליש עד סוף 2015, וכחלק ממנו הופחת השימוש ב-60,000 בקבוקי פלסטיק לשנה בוועדות הכנסות, הוחלפו למעלה מ-1,000 גופי תאורה לתאורה חסכונית והחל מעבר מדפים מודפסים לקבצים דיגיטליים.
שלא יעבדו עליכם
המשרד לאיכות הסביבה טוען שלצד מגמה מבורכת של מודעות סביבתית בקרב חברות שונות, ישנה גם תופעה של "התיירקקות" - GreenWash. מדובר בהצהרות ירוקות ללא כיסוי - חברות ומותגים שמעוניינים למשוך לקוחות ומצהירות כי מוצריהם ושירותיהם בעלי תועלת סביבתית, אך למעשה מטעים את הצרכנים. מוצרים שמשווקים כ"ידידותיים לסביבה" בדרך כלל עולים יותר ממוצר רגיל ומצהירים על עצמם שהם עשויים מחומר ממוחזר או מתכלים, כשבפועל הם לא. בעקבות התופעה, המשרד להגנת הסביבה והרשות להגנת הצרכן הציגו לפני מספר שנים מדריך לזיהוי מוצרים שאכן ידידותיים לסביבה, שאפשר למצוא באתר המשרד.
רוצים לזכות באופניים חשמליים? ספרו לנו מה הופך אתכם למשפחה ירוקה ואולי תזכו