פריסטייל פסטיגל
אז מה תעדיפו - ללכת לפסטיגל עם שלושה ילדים בחנוכה או לעבור עקירת שן ללא הרדמה? רוב ההורים היו חותמים עכשיו על הסעיף השני ובכל זאת, אלו בדיוק ההורים שתראו בהופעה. כולם אוהבים לצחוק על זה ולקטר על זה, אבל אם לשפוט את מרכז הירידים בתל אביב אתמול, נדמה שאף אחד לא נשאר בבית. הקושי שיש לכולנו עם הפסטיגל נסוב סביב הלוגיסטיקה סביבו - הגעה, חניה, פקקים והמון אדם. ברגע שתפתרו את הסיפור הזה עם עצמכם (רכבת/אוטובוס/מונית/ללכת ברגל/נשימות ארוכות), אני יכולה להישבע שפתרתם לכם את כל האישיו הלא סגור הזה עם המופע. ועכשיו בואו נדבר תכלס: איך היה בפריסטייל? מה המצב עם עידן רייכל? איך נועה קירל זזה ומה שלומך מרגיייי?
עלילת פריסטייל פסטיגל 2018 מתמקדת בשתי להקות שונות המתחרות בתחרות מוסיקה שווה. מצד אחד, להקת האקדמיה – להקה עם סטנדרטים גבוהים, בכיכובה של נועה קירל ובהדרכה של דודתה אליאנה תדהר. מהצד השני, להקת הסטריט פייטרס בכיכובו של יהונתן מרגי אדם כריזמטי ושקט, שמתמודד עם אחיו הגדול משה פרץ, שאינו רוצה שאחיו הקטן ייכנס לעולם הזוהר. לאחר שלהקת הסטריט פייטרס פוגשת את עידן רייכל, הוא מחליט לאמץ את הלהקה ולשמש כהמנטור הראשי שלה כדי לנצח בתחרות המוזיקה מול להקת האקדמיה. העלילה מסתבכת בסיפורי אהבה ובראשם נועה קירל ויונתן מרגי עם קשרים רחוקים. פסטיגל השנה יעביר מסר של בחירה חופשית ללא צורך בתיוג האחר עם הסלוגן “מה שתבחרו להיות”.
גם השנה, מצליח הפסטיגל לשמור על סטנדרט גבוה מאוד ברמת הרקדנים, האקרובטים, התלבושות והתפאורה. לא נרשמו אפקטים רבים, אבל אלו שהיו - היו נפלאים. חובבי עידן רייכל יהנו מהשירים של האמן לאורך כל המופע, בעיבודים קצביים יותר ופחות, גם המופע של משה פרץ הרים את הקהל (ובעיקר את האמהות שעד שלב זה היו עמוק בתוך הפופקורן). העלילה עצמה היא חביבה למדי, מרגשת לרגעים, מצחיקה לרגעים, לא צועקת מסרים בצורה כואבת ומטיפה, אבל מעבירה את המטרה: אל תתייגו אותנו ואל תשפטו אותנו. אלא אם כן, קוראים לך מרגי - ואז תצרחו את השם שלו בכל פעם שהוא נכנס לבמה. כיאה לכל שנה, יש לנו כוכב השנה ויש לנו גרופי'ז צווחניות. אחרי הכול, זה לא יכול להיות פסטיבל אמיתי בלי זה.
לזכותם של השחקנים והרקדנים עוד נאמר כי הגענו להופעה האחרונה שהתחילה ב-19.15 והם נתנו את כל מה שיש להם, מבלי לחוש בעייפות החומר. והאמינו לנו, הם זזים שם ללא הפסקה. וגם: פופקורן ענקי ב-35 שקל. נכון שאם היינו מביאים מהבית זה היה יוצא זול יותר, אבל תקשיבו מדובר בפיילה מטורפת של פופקורן שאפילו לא הצלחנו לסיים. אהבנו.
בשורה התחתונה: שואו ענק, מושקע וכיפי מאוד לילדים וגם להורים. המלצה אישית להורים: קחו את זה כמה שיותר בכיף ובהנאה. תקבעו חוקים מראש ("לא קונה לכם שום קופסה/מארז/סוכריית תפוחחחחחח") ותנשמו. השאר יבוא מעצמו ובלי לשים לב, תמצאו את עצמכם צועקים באמצע המופע: "משה פרץ, תעשה לי ילד".
<<לכל הצגות חנוכה 2019>>
מלכת השלג על הקרח
במילה אחת: וואו. בכמה מילים: תמהיל מטורף של קרקס, בלט על הקרח, לוליינות מפילת לב, אקרובטיות מרימת גבה, מוזיקה מרהיבה, טריקים ושטיקים בכל רגע, ותהיו בטוחים שלא יהיה רגע.
מלכת השלג על הקרח ישאיר אתכם עם פה פעור לאורך כל המופע, ולא פעם גם עם פרצי אדרנלין מלחיצים כשהרקדנים הלוליינים מבצעים פעלולים מטורפים בוירטואוזיות מדהימה שקשה להאמין שבני אנוש אכן מסוגלים להם.
את המופע התיאטרלי הזה מבצעים חברי קרקס הקרח שהגיעו לביקור היישר ממוסקבה והרמה באמת מרשימה, גם ביחס לקרקס רוסי, שמלכתחילה רמת הציפיות ממנו גבוהה כמו החישוקים והחבלים שמהם הם נתלים ומרקיעים איתם לגבהים מפחידים.
המופע מספר את האגדה הקסומה והאלמותית של הנס כריסטיאן אנדרסן ומגולל את סיפורה של גרדה, במסעה להציל את חברה קאי שנשבה על ידי מלכת הקרח שהקפיאה את ליבו. בניגוד למופעי בלט, למשל, כאן מלווה את הסיפור מספרת המספרת את העלילה בעברית ובכך מייתרת את הלחישות שלנו ההורים עם הסברים על מה קורה עכשיו בעלילה. המסר בסוף מתוק ומקסים: אהבת אמת יכולה להמיס גם לב של קרח.
בשורה התחתונה: המופע מתאים לכל המשפחה, מבוגרים צפו להנאה מרובה. ילדים מגיל 3, אך אצלנו היו כמה קטעים שהקטנה שלי (בת 5) פחדה והסיטה מבט (טרול, שודדים, מלכת שלג וכולי). הגדולות (9 ו-12) עפו, כמעט כמו הרקדנים על הבמה. אחרי שהילדים בקהל הבינו שבראבו זאת מילה בינלאומית, הם לא הפסיקו לצעוק אותה, לצד מחיאות הכפיים וקריאות ההתפעלות שעלו פעם אחר פעם כי באמת זה מרגיש שזה המעט שאפשר לעשות לנוכח הקסם המטורף הזה. מומלץ ושווה ביותר, גם אם אתם מרגישים שכבר ראיתם הכל.
הקוסם מארץ עוץ
כמה אפשר לחדש כבר את סיפור הקוסם מארץ עוץ? ובכן, השאלה היא אולי האם בכלל צריך, כי אם נתבסס על העיבוד השנה נראה שאפשר ואף רצוי לשמור על נאמנות לעלילה המקורית כפי שהיא. בטח כשמדובר באחד הסיפורים היפים שיש.
אז נתחיל בהתחלה. ממש כי בינינו, הצגה שנפתחת בביצוע מצוין של רינת גבאי ל-somewhere over the rainbow האייקוני היא כבר אחת שכבשה את לבי. השירים בהצגה היו לחלוטין החוזק שלה, אבל לא רק. שמחתי לגלות את נסרין קדרי שהייתה מצויינת בתפקיד המכשפה, איציק כהן היה משעשע כהרגלו וגם העניק כמה בדיחות עם קריצה להורים, רינת גבאי שומרת כהרגלה על פאסון הכוכבת ולא מאכזבת אבל דומה שהכוכב האמיתי היה הזמר אדם שקשה להתעלם מהמסע המטלטל שעבר בחייו ולראות אותו כאן על הבמה, מריץ הצגות ברצף, ולא בכדי הוא גרף תשואות בסיום.
אבל בסופו של דבר היו אלה הילדים שדיברו בעיניים. בת ה-5 ובן השנתיים וחצי היו מהופנטים. בעוד שהגדולה לחלוטין התחברה והבינה את העלילה, הקטן בעיקר נפעם מהשירים. אם כי ההצגה מומלצת לגילאי 4 לטעמי.
אגב זוהי כנראה אחת ההצגות ששמחתי שיש בה הפסקה שכן אסור היה להכניס אוכל למשכן האופרה (כחמו שצריך!) ולכן ההפסקה שירתה היטב את שלפוחית השתן של כולנו, ואת הנשנוש הקל באמצע.
בשורה התחתונה: הצגה מקסימה בהחלט!
עמי ותמי
ואז אנחנו מגיעים ללב הדבר עצמו: עיבוד הסיפור. עמי ותמי הוא סיפור ילדים די נורא שכולל הורים שנוטשים ואכילת ילדים. בחכמתם, יוצרי המחזה הצליחו להתאים אותו למסרים של רוח התקופה, הצניעו פרטי מידע מצלקים וניסו לשים את הדגש על מערכת היחסים בין האח גדול – טל מוסרי, לאחות קטנה – מיכל הקטנה. הבעייה היא, שלא כל המסרים החשובים של 2018-19 חילחלו. וכך, לא פעם, נשמע צמד המילים "ילדה טיפשה" (על תמי) או שהיא צריכה לכנות את אחיה "המפקד" (וגם אם הדברים נעשו באירוניה, ילדים בני 5 לא מבינים אירוניה). למרות המאמצים, עמי הוא עדיין הילד הגדול שמוביל את הדרך וקובע את הטון, ותמי נגררת, עם מעט מדי שורות משמעותיות. בסך הכל, המחזה זורם בקצב טוב, עד החלק בו הילדים פוגשים בשלושה פושעים, ואז הקהל נקלע לסיטואציה אינטנסיבית מדי, עם מילים אלימות ("שתוק", "דביל") הומור לא אינטלגנטי ובעיקר – קצב כל כך מהיר, כשהורה בקושי עמדתי בו. הפיצוי מגיע בסצנה שכל ההורים מחכים שתגיע: גילוי בית הממתקים – שהוא אכן שיאו של המחזה, הזיקוק הכי גדול וצבעוני בהפקה.
מילה על הקאסט: טל מוסרי הוא אמן ילדים בכל רמ"ח איבריו. הוא ניצב על הבמה בגוף ובנפש. קופץ ומדלג, אנרגטי ומעיר, ומצליח לעשות את כל זה כשקהל יושבים ילדים שהוריהם לא חינכו אותם לצפיית תיאטרון, ובעצם מפעילים סטוריז על ווליום. ועל כך אני מסירה בפניו את הכובע. מיכל הקטנה, ממש כמו שם המותג שלה, היא קטנה. אמנם מדובר ביוצרת מנוסה ומקצועית, אך ההופעה שלה באנסבל שחקנים כזה נבלעת, והיא נותרת ילדותית בצורה הכי פשוטה שיש. חבל שהאמביציה שלה כשאשת עסקים ופרסונה ציבורית מצליחה לא מצאו את דרכם גם למחזה. חנה לסלאו היא הנאה שאין לה סוף, זה מה שציפינו – וזה מה שקיבלנו. פרפורמית מעולה שעשתה מכשפה שבהחלט אפשר לפחד ממנה, אבל גם לצחוק ולחמול. חבל שהופעתה מסתכמת בכמה סצנות בלבד.
עוד הערה לשיפור: מה נסגר עם הווליום? לא חראם על האוזניים של הקטנים?
בשורה התחתונה: גם אם לא מדובר בחוויה חינוכית במיוחד, אין ספק שהיא מהנה, בעיקר כספטקל של תלבושות, מוזיקה, תפאורה ותאורה.
משך ההצגה הוא שעה וחצי (+רבע שעה הפסקה), והילדים עמדו בכך בגבורה.
ללוח הצגות חנוכה המלא
קרקס מיומנה
הייתי בת 17 כשלהקת מיומנה השיקה את המופע הראשון שלה. אני זוכרת איזה בוסט של אנרגיה היא הביאה לעולם בעזרת קצב מטורף, קוארדינציה (שעד היום אין לי שמינית ממנה), ונגינה על פחי אשפה. זה בערך מה שאני זוכרת. 22 שנים מאוחר יותר, אני אמא לשלושה ובאה לראות אותם בהצגת חנוכה.
בזמן שאני סובלת מכאבי גב, נראה שהלהקה רק הולכת ומשתבחת וקופצת כמו פרגית ללא מנוחה בת 16. והיא חוזרת עם כוחות מחודשים. בחנוכה השנה, להקת הקצב מיומנה פוגשת את מופעי הקרקס בשילוב רב סגנונות מיוחד. לצד יצירות מוזיקליות שמשלבות קצב, תנועה וטכנולוגיה, יכולים הילדים ליהנות גם מפעלולי קרקסנות. איך היה? במילה אחת: בסטייל. אבל יש עוד כמה מילים.
נתחיל בה שאין הפסקה. הייתכן? אין הפסקה מייגעת במופע חנוכה. כלומר, אין מכירות של אקססוריז, אין "אמא תקני לי פופקורן, תקני לי שרביט זוהר ב-100 שקל, תקני לי את האולם הזה!". אין. שזה כבר בונוס נפלא להורים. שנית, אין דיבורים בהופעה. המופע מתבסס על מוזיקה, שירה וקצב בלבד. גם במקומות שמפעילים את הילדים, הדבר נעשה בצורה אינטליגנטית ומבריקה דרך מסך אימוג'ים במרכז הבמה. כך שלא תשמעו כאן דציבלים גבוהים וצרחות הפעלה לקטנטנים.
נאמר זאת כך: כבר ראינו קרקסנות מפעימה מזו, אבל היא לא נעשתה בכל כך הרבה שיק וחוכמה כפי שקרה כאן. האקרובטים במופע מדהימים ומעוררי השראה, רקדני מיומנה מלאי קצב ואדרנלין וזה פשוט מופע מקסים.
מה אמרו הילדים: "בהתחלה לא הבנתי וזה שעמם אותי. אבל אחר כך זה היה ממש מגניב!"
מה אמרה אמא: "ממחר אני מתחילה לתופף על הכיריים ולהזיז את האגן לפי קצב הכנת הכריכים".
למתי מתאים: החל מגיל שלוש
ללוח הצגות חנוכה המלא
מפצח האגוזים
כולנו התרגלנו לחשוב שחנוכה הוא חג האור, אך כל הורה עם ילדים קטנים שמוצא את עצמו בעיצומן של הצגות החנוכה המפורסמות יכול היה להישבע שבעצם מדובר בחג הקול, או ליתר דיוק חג הרעש. זאת בדיוק הסיבה, או לפחות אחת מהן, שאתם כל כך לא רוצים לפספס את מפצח האגוזים: בלי דיבורים ובלי בדיחות רדודות, רק קסם שקורה על הבמה שאי אפשר שלא להתמסר אליו.
המופע, שמציג הבלט הישראלי ומלווה בפס הקול האלמותי והמרגש עד דמעות של צ'ייקובסקי, הוא לא פחות מתצוגת ראווה מרהיבה המספרת את הסיפור המפורסם של מפצח האגוזים. הסיפור מתחיל בסלון ביתה של משפחתה של קלרה הקטנה, שמקבלת לחג המולד מפצח אגוזים במתנה. לאחר שאחיה השובב שובר לה את נפצח האגוזים היקר שלה, היא היא הולכת לישון עצובה ובוכייה ומתעוררת לעולם שכל חלום. כאן, מתחיל הדמיון לעלות על המציאות, עם אינספור רקדנים נפלאים על הבמה, שלגמרי יגרמו לכם להרים גבה לגבי הגבולות של הגוף האנושי, המלווים בתפאורה מושקעת. פרחים עכברים, פתיתי שלג וכמובן סיפור האהבה המקסים שנרקם בין קלרה ובין מפצח האגוזים שהפך לנסיך יפה תואר,יעטפו אתכם מכל עבר ולא יתנו לכם להתיק את המבט מהבמה.
בשורה התחתונה: ההפקה המושקעת, הרקדנים הוירטואוזיים, התפאורה המרשימה והצלילים המרגשים שחלקם בהחלט יהיו מוכרים גם לילדים, הופכים את כל המופע הזה לקסם מתמשך, תענוג צורף של ממש. מתאים לילדים בוגרים וחובבי בלט, אבל לא רק.
Israel Ballet - The Nutcracker - Trailer from The Israel Ballet - הבלט הישראלי on Vimeo.
קרקס פלורנטין: קרקס גיבורי על
יש משהו באוהל גדול באמצע שום מקום ובריח הפופקורן הממכר שמציע קרקס שישר מכניס אותך לאווירה וגורם לך לרצות לעלות על טרפז ולעשות פליק פלאק באוויר. קרקס פלורנטין מציג השנה את סיפור גיבורי העל שבאים להציל את העולם מהחשיכה שהטיל הנבל על היקום.
בינינו, אף פעם לא באמת הבנתי את הצורך בעלילה במופעי קרקס. כלומר, ההיגיון ברור - בזמן שכל הפעלולנים המוכשרים ואנשי ההפקה נדרשים לארגן את התפאורה לסשן הבא, צריך להעביר את הזמן עבור הקהל. ובכל זאת, עלילה היא די מיותרת בהפקה כזאת. דמות מצחיקה אחת שתפעיל קצת את הקהל תספיק. אבל אולי זו רק אני.
הבשורות הטובות הן שמדובר בקאסט מהוקצע, עם קטעי קרקס מקוריים ומעניינים בהחלט. כמו כן אהבנו שמדובר בשילוב של אקרובטים מהעולם וחשוב עוד יותר: גם מהארץ (כבוד!). בין הקטעים המפעימים: אקרובטיקה בבריכת מים, משחקי אור ואש, ג'אגלינג מדהים וקטעי "וואו" מרשימים. גם בחירת פס הקול של המופע היה מקפיץ ומרים בהחלט, עם קטעים של "משינה" לצד סיה - לא תוכלו להישאר אדישים.
בשורה התחתונה: מופע מקסים לילדים ולמבוגרים. אל תבנו על משחק תיאטרלי ועלילה סוחפת, אבל בהחלט תתכוננו להתפעל.
משחקי הקסם
לצד המופעים הגדולים, שמחנו לגלות אחד קטן יותר, פחות המוני, פחות עמוס, פחות מרעיש, אבל היו בה גם הרבה רגעים של "יותר". אתם יודעים, קצת כמו המכבים נגד היוונים, גם כאן מדובר בהצגה נפלאה עם שמות פחות מוכרים לקהל הרחב אבל אלו הצליחו להעביר יופי של חוויה לבני ה-8 וה-6.
"משחקי הקסם" מגולל את סיפורו של ילד שמחשיב את עצמו חלב בחברה. הוא מבקש משאלה מפיה שמלמדת אותו משחקי קסם. במסע המשותף, הם מגלים שהרעים מהאגדות השתלטו על ממלכת האגדות אבל מזל שיש ילד אחד, עם דמיון מפותח וחלומות גדולים שמוכיח שאפשר לנצח את הרוע ושהטוב מנצח.
איך היה? ובכן, יצאנו ביום הכי גשום של השבוע לרחובות וגילינו מופע מקסים ממש. אהבנו מאוד את המסר שמבקש ללמד את כולנו להאמין בעצמנו. מדובר בהצגה משולבת שירים מקסימים, התלבושות מושקעות להפליא, להקת הרקדניות הרשימה ביכולותיה ואין לי ספק שהקאסט, האנונימי במידה רבה, עוד יגדל להיות שם דבר. בהצגה משולבים כל גיבורי האגדות המוכרים והאהובים: מפיטר פן ורובין הוד ועד לאלזה ואנה, ומיותר לציין שהקטנטנים הוקסמו. עוד אהבנו את העובדה שאין הפסקה (!) ואת המחיר האטרקטיבי בהחלט (49 שקלים לכרטיס. 45 שקל לתושבי רחובות).
מה הילדים אמרו: "אמא, אפשר ללכת שוב?"
מה אמא אמרה: אחלה בילוי ליום גשום.
מתאים לגיל 3 ומעלה
מלכת השלג על הקרח
במילה אחת: וואו. בכמה מילים: תמהיל מטורף של קרקס, בלט על הקרח, לוליינות מפילת לב, אקרובטיות מרימת גבה, מוזיקה מרהיבה, טריקים ושטיקים בכל רגע, ותהיו בטוחים שלא יהיה רגע.
מלכת השלג על הקרח ישאיר אתכם עם פה פעור לאורך כל המופע, ולא פעם גם עם פרצי אדרנלין מלחיצים כשהרקדנים הלוליינים מבצעים פעלולים מטורפים בוירטואוזיות מדהימה שקשה להאמין שבני אנוש אכן מסוגלים להם.
את המופע התיאטרלי הזה מבצעים חברי קרקס הקרח שהגיעו לביקור היישר ממוסקבה והרמה באמת מרשימה, גם ביחס לקרקס רוסי, שמלכתחילה רמת הציפיות ממנו גבוהה כמו החישוקים והחבלים שמהם הם נתלים ומרקיעים איתם לגבהים מפחידים.
המופע מספר את האגדה הקסומה והאלמותית של הנס כריסטיאן אנדרסן ומגולל את סיפורה של גרדה, במסעה להציל את חברה קאי שנשבה על ידי מלכת הקרח שהקפיאה את ליבו. בניגוד למופעי בלט, למשל, כאן מלווה את הסיפור מספרת המספרת את העלילה בעברית ובכך מייתרת את הלחישות שלנו ההורים עם הסברים על מה קורה עכשיו בעלילה. המסר בסוף מתוק ומקסים: אהבת אמת יכולה להמיס גם לב של קרח.
המופע מתאים לכל המשפחה, מבוגרים צפו להנאה מרובה. ילדים מגיל 3, אך אצלנו היו כמה קטעים שהקטנה שלי (בת 5) פחדה והסיטה מבט (טרול, שודדים, מלכת שלג וכולי). הגדולות (9 ו-12) עפו, כמעט כמו הרקדנים על הבמה. אחרי שהילדים בקהל הבינו שבראבו זאת מילה בינלאומית, הם לא הפסיקו לצעוק אותה, לצד מחיאות הכפיים וקריאות ההתפעלות שעלו פעם אחר פעם כי באמת זה מרגיש שזה המעט שאפשר לעשות לנוכח הקסם המטורף הזה. מומלץ ושווה ביותר, גם אם אתם מרגישים שכבר ראיתם הכל.