אם לא תאכל יבוא שוטר. המשפט הזה, שהספיק לפרנס אינספור פסיכולוגיים וסדנאות הרזייה, נאמר אינספור פעמים בילדותנו. ואם לא אינספור, אז תודו שלפחות פעם אחת.
בינינו, גם כשידענו שהוא מופרך ולא הגיוני וגם שראינו את אבא מחייך מתחת לשפם, הייתה איזו שנייה אחת של צמרמורת אמיתית שהנה תישמע דפיקה בדלת ומשטרת ישראל תגיע לבחון את מפלס הצלחת. נכון, ידענו שהסיכוי לכך לא גדול, אבל צל צלו של הספק שמא יתברר כי יש בכך שמץ של אמת הספיק בשביל שנסיים הכל מהצלחת ונזכור את המשפט הזה עד היום.
יש לא מעט אגדות שאנחנו מספרים לילדים שלנו. מאחורי חלקן אינטרסים ברורים (לסיים ארוחת ערב, לא לשקר), מאחורי חלקן אופטימיות ותום שאנחנו רוצים עוד קצת לשמר (הפיה באמת לוקחת את השן) וחלקן פשוט ממשיכות מסורת עתיקת שנים ולא ממש ברורה בלי סיבה. אז הנה ההסבר מאחורי כמה אגדות שסיפרו לנו, אגדות שהפכו לנוסטלגיה מתוקה שאנחנו דואגים להעביר בירושה, כמעט ללא שינוי, לדור הבא.
פיית השיניים תיקח את השן ותחליף אותה במתנה
יש כמה הורים טרוטי עיניים שמחכים עכשיו שהילדים יירדמו כבר בשביל להתגנב בלילה לאסוף את השן הסוררת ולהניח במקומה הפתעה שתגרום לפגיעה והרס בשן הבאה במקומה. כאילו לא די לנו בכל התפקידים שיש לנו, אז עכשיו אנחנו גם צריכים להפוך לפיות שיניים קטנות.
אבל איכשהו, יש משהו כל כך מתוק באגדה הזו ובתגובה המתוקה עוד יותר של הילדים בבוקר, שאנחנו לא מוותרים על האגדה הזו. מאיפה זה הגיע? המקור לאגדת פיית השיניים נעוץ, כמו כל האגדות המפחידות, אי שם באירופה של ימי הביניים העליזים. או אז, היה נהוג לקבור את שן החלב שנפלה מתוך האמונה שכך תצמח שן חדשה ובד בבד להחביא אותה מפני המכשפות, שכידוע מחפשות את השיניים הקטנות על מנת להטיל כישופים על הילדים. אלגנטי וקלאסי. אירופה.
לפיכך, כל שן שנפלה הייתה נקברת מיד בגינה או בשדה הקרוב ובכך הסתיים הסיפור. כשהחל תהליך העיור המאסיבי באירופה ויותר ויותר אנשים עברו לעיר, השדות הפתוחים והגינות היו מן הסתם פחות בהישג יד. השיניים הקטנות הועברו לאדניות קטנות ומשם עם הזמן הוחבאו מתחת לכרית – מקומן המוכר לנו עד היום. ההורים היו נוהגים להחליף את השן במטבע או הפתעה קטנה, על מנת לשמח את הילד ויש האומרים על מנת לפייס את המכשפה שמגיעה לקחת את השן ומתאכזבת. מכאן ועד היוולדה של אגדת פיית השיניים קצרה הדרך וכולנו נדונו עד היום לקחת משכנתא עת מגיע הילד לאזור גיל 6-7, ושיניו נופלות ללא הפסקה.
תינוקות באים מהחסידה
גם המקור לאגדה הזו, שמוציאה הרבה מאד הורים ממבוכה ומשתיקה את הילד לחצי שעה לפחות, נעוץ – ניחשתם נכון – באירופה.
סיפורנו מתחיל אי שם בצפון אירופה ומתחבר ללוח הזמנים הן של התרבויות הפגאניות שחיו באזור והן של החסידות הנודדות שהיו פוקדות את האזור בכל שנה בחודש אפריל. אחד המועדים המרכזיים בתרבות באותם ימים היה ה-21 ביוני, שידוע כיום הארוך ביותר בשנה, במהלכו היה נהוג לערוך פסטיבלים ומשתים ולחגוג בו גם חתונות (קצת מזכיר את ל"ג בעומר שלנו).
בעת החתונה, שנערכה כאמור בחודש יוני, היו מברכים את החתן והכלה שעם בוא החסידה, כלומר באפריל, יחבקו תינוק – כלומר 9 חודשים מליל החתונה. הבנתם? תוסיפו לכך את עצם העובדה שהחסידה הינה עוף מונוגמי (תודו שלא ידעתם את זה) והקשר בינה ובין בואם של תינוקות לעולם הפך לבלתי מנותק ולמשפט נצחי שיוצא עד היום מפיהם של הורים מאדימים.
אם תשקר יצמח לך האף
ההומאז' לפינוקיו הצליח להלחיץ לא מעט ילדים שהיו צועקים "אני לא משקר, אני לא משקר", תוך שהם דואגים לגעת ובאפם ולוודא שהוא נותר על כנו.
יש לא מעט תיאוריות על ההשפעות שחבויות בסיפור של פינוקיו – ממסרים הלקוחים מהברית החדשה ועד השפעות נאציזם נסתרות, אבל כל העניין עם השקר שמוביל לצמיחת האף מתקשר לז'אנר של ענישה מוסרית וחינוכית מלחיצה שהייתה נהוגה בעבר. המסר בסיפור ברור: קישור ישיר בין סיבה ותוצאה, מקל וגזר, תשלום חוב לחברה. פינוקיו אינו צבוע, הוא מבדיל היטב בין טוב ורע ומשקר שקרים קטנים של ילדים שרוצים להיחלץ באמצעותם ממצבים שכולנו נופלים בהם. השקר מוביל לענישה ברורה ומסר ברור כי בחברה אין מקום לטשטוש האמת ועיגול פינות.
פעם שלישית גלידה
אחרי שפעמיים שפכו את המים על הספה, הביאו יום אחר יום ארגזי חול לאמצע הסלון ובמשך יומיים רצופים פגשתם באופן מקרי את הסייעת מהגן, סביר שהמשפט "פעם שלישית גלידה" ייצא לכם מהפה. המשפט הזה רחוק מלהוביל לפגישה אמיתית בגלידרייה, כמו שלפעמים יכולים לחשוב ילדים תמימים ומתוקים אז למה סתם להבטיח גלידה ולמה דווקא בפעם השלישית? או, טוב ששאלתם.
מלכתחילה הביטוי מתייחס לצמידות מקרים שאינה סבירה. למשל, כאשר מתבצעת פגישה שנייה מקרית ברצף זמן קצר ממה שהייתם מצפים. צירוף מקרים נדיר כזה מחייב אזכור חגיגי, חגיגי כאכילת גלידה, אם תרצו.
חלק מההשערות טוענות שהמשפט מקורו בניב גרמני שמשמעו "בפעם הבאה תצטרך לקנות לי משקה", ללא כל אזכור למספר שלוש. יחד עם זאת, ככל הנראה המקור הקרוב והמדויק יותר הוא ביטוי אנגלי, הנאמר לאחר שתי פגישות או שני ניסיונות שלא צלחו: " "Third time lucky – בפעם השלישית יתמזל מזלנו. בנוסף, בארצות הברית נהוג לומר "Third Time's a Charm" , כלומר בפעם השלישית יתרחש קסם, כך שאנחנו מבינים מאיפה מגיע השלוש. אבל הגלידה מאיפה? ככל הנראה הגלידה הגיעה גם היא מהאנגלית ומתחברת למשפט If I see you next time I'll scream – אם אראה אותך שוב, אני אצרח. הדמיון בין המילים I'll scream" ובין Ice cream" הכניס את הגלידה למשפט, למרות , ילדים, בכלל התכוונו למשהו אחר לגמרי.
רוצים ליהנות מעוד אגדות? מוזמנים להגיע לפסטיבל אביב בפארק נחל חדרה בחוהמ"פ בתאריכים 26,27/4/16
>> מחפשים עוד הרפתקאות? כנסו למתחם עיר עם אנרגיה