תינוקות (צילום: iStock)
מה היינו עושים בלעדיכם? | צילום: iStock

דמיינו לעצמכם תינוקות בלי חיתולים חד פעמיים, סטריליזטור, משאבת חלב או כיסא בטיחות. לא צריך ללכת רחוק, ההורים שלנו גידלו אותנו בלי כל אלה, ואיך אומרות האמהות: "יצאנו בסדר גמור". אבל גם הן מודות בסתר שהיום החיים הרבה יותר פשוטים, כשכבר לא צריך להרתיח בסיר חיתולי בד ולחכות שיתייבשו בחורף וכשלא צריך לדלל חלב פרה במים ובסוכר כדי להזין תינוק בן יומו.
קבלו את ההמצאות ששינו את חייהם של כל ההורים באשר הם.

חיתול חד פעמי: הטינופת לסל וחסל

מיליוני הורים ברחבי העולם לא יכולים לדמיין את חייהם בלי חיתולים חד פעמיים סופגים. ובאמת, מי זוכר שרק לא מזמן האמהות שלנו טרחו וכיבסו חיתולי בד מטונפים?

קבלי צל"ש: מריון דונובן האמריקאית, שבשנת 46' המציאה את החיתולים הסופגים.
מרגע שהפכה לאם, החלה דונובן לחשוב על פתרונות יצירתיים כדי להימנע מכל ערימות החיתולים המלוכלכים שדורשים כביסה. תחילה הידקה את וילון האמבטיה לחיתולי הבד כדי למנוע נזילות, אחר כך חיפשה חומרים מתאימים, סופגים ורכים, שישמשו כחיתולים חד פעמיים. ב-1949 פיתחה אב-טיפוס שהורכב מבד מצנחים ורצועות פלסטיק ומתכת שהחזיקו את החיתול ומנעו את נפילתו.

ב- 1961 רשמה פטנט על המצאתה ופיתחה קו ייצור קטן לחיתולים יד פעמיים. רק אז הסכימה חברת "פמפרס" לקנות ממנה את המוצר במיליון דולר. אלינו החיתולים הגיעו באמצע שנות ה- 80', והם עלו אז הון.
החברות שאליהן פנתה בתחילה (ואשר בראשן ישבו גברים), לעגו לרעיון וטענו שהמוצר מיותר.
משהו שלא ידעתם: האגיס ג'ינס – חיתול חד פעמי דמוי ג'ינס הוא פיתוח ישראלי שמיוצא למדינות בעולם.
שורה תחתונה: לא טוב לסביבה, אבל בהחלט טוב להורים.


תמ"ל (צילום: iStock)
חיקוי אבל עושה את העבודה. תמ"ל | צילום: iStock
תחליף חלב: האבקה הלבנה ששינתה את חיינו

נכון שאין כמו חלב אם, אבל מה לעשות שלא כולן יכולות להניק עד גיל שנה? יותר מהשוקולית ואפילו יותר ממרק בשקית – אין ספק שזו האבקה ששינתה את חיינו.

קבל צל"ש: הנרי נסטלה השווייצרי המציא את תחליף החלב הראשון בשנת 1837. בראשית המאה ה- 20; רופא בשם תומאס רוטץ' הבחין שמרכיבי חלב האם משתנים בהתאם לשלבי התפתחות התינוק, ויצר פורמולות שונות כמעט לכל שבוע בחיי הילד. בתוך 20 שנה, הגיעו מכירות התחליף לכחצי מיליון קופסאות בשנה.

לנסטלה הייתה חנות קטנה, שבה מכר שמן, זרעים ותבלינים. והייתה לו גם מעבדה קטנה, שבה רקח מוצרים שונים ומשונים. באחד הניסויים המציא את תחליף החלב, לאחר שהקפיא חלב פרה בוואקום, דחס אותו לאבקה והוסיף לו דגנים טחונים. בשנת 1875 מכר נסטלה את החברה במיליון פרנק שווייצרי, סכום עתק באותם ימים.
משהו שלא ידעתם: בדומה לקמפיינים לעידוד ההנקה שקיימים היום, מהלכים שיווקיים הביאו לכך שבתחילת שנות ה-70, כ-75 אחוז מילדי ארצות הברית ניזונו מפורמולה מסחרית.
שורה תחתונה: חופש לנשים.

מושב בטיחות: שנות ה- 70 הבטוחות

הנה המצאה שאומנם לא הקלה על חיינו, אבל בהחלט הפכה אותם לבטוחים יותר; מי שהיה ילד בשנות ה-80 זוכר שבכלל לא היה דבר כזה חגורות בטיחות במושב האחורי, שלא נדבר על כיסא בטיחות לתינוק. האמהות החזיקו את התינוקות על הידיים, כולם הצטופפו באוטו המשפחתי ונסעו עם חלונות פתוחים (ומאוורר קטן).

קבל צל"ש: ג'יימס איימס האנגלי, שב- 67' המציא מושב רכב לילדים שנועד להגן על הילד במקרה של תאונה.
מושב הבטיחות הראשון לתינוקות עד גיל שנתיים הומצא בשנת 1921 בארה"ב. זה היה מעין כיס בטיחות עם רצועות מתהדקות, בדומה למנשא. בתחילת שנות ה-30 התקינו בארה"ב בכמה מהמכוניות מושבי ילדים, למטרות נוחות – הכיסא הגביה את הילד שישב במושב האחורי כך שהנהג יוכל לראותו.
משהו שלא ידעתם: המדינה הראשונה בעולם שדרשה מתושביה לנסוע עם מושב בטיחות ברכב הייתה טנסי, בשנות ה- 70.
ועוד משהו: British Medical Journal פרסם השבוע דוח ובו המלצה להושיב את הילדים עם הפנים נגד כיוון הנסיעה עד גיל 4 ולא רק עד גיל שנה.
שורה תחתונה: מציל חיים.

משאבת הנקה (צילום: iStock)
חוסכת תסכולים מיותרים. משאבת הנקה | צילום: iStock
משאבת חלב: גם האב יכול להאכיל

המתנגדות טוענות שזה מרגיש כמו פרה ברפת, הנלהבות שואבות ומקפיאות במרץ. בכל מקרה, תודו שעצם האפשרות להמשיך להאכיל את התינוק בחלב אם גם אחרי החזרה לעבודה – בהחלט מבורכת.

קבל צל"ש: המהנדס אדוארד לסקר, שבתחילת שנות ה- 20 יצר משאבה מכנית שמדמה יניקות של תינוק.
כל ההתחלות קשות: הפטנט לשאיבת חלב בעזרת משאבה ידנית או מכנית נרשם בשנת 1854 בארה"ב, אבל המשאבה הראשונה לא הייתה יעילה בשאיבת כל חלב האם, והיא כמעט ולא זכתה לשימוש.

משאבות החלב שדומות למה שאנחנו מכירים היום פותחו על ידי Einer Egnell (בהמשך פותחו על ידי Medela ו-Ameda בדגמי בית-החולים שלהן). המשאבות התבססו על חקר היניקה האופטימלית: מהו הזמן המקסימלי שבו פטמה אנושית יכולה לעמוד בלחץ אוויר שלילי (וואקום) ומהי הצורה הטובה ביותר לשחרור אותו וואקום.

משהו שלא ידעתם: אפילו משאבת החלב המתוחכמת והמשוכללת בעולם לא מסוגלת לשאוב חלב באותה יעילות ומהירות שבה תינוק יונק.
שורה תחתונה: בעזרת שאיבה אפשר גם לעודד ייצור חלב או לשאוב עודפים, וכן לסייע במקרים רפואיים בעייתיים כמו לידת פג שלא מסוגל לינוק.

מגבונים לחים: לא רק לטוסיק

מתישהו נשכח ייעודם המקורי של המגבונים הלחים וכיום משתמשים בהם לניקוי כל דבר, בעצם, מהשולחן במטבח ועד לידיים מטונפות. אבל עדיין, הורים רבים משתמשים בהם לניקוי ישבנים קטנטנים. מדהים איך פעם חיו בלעדיהם.

קבלו צל"ש: חברת ניק-פק (Nice-Pak) הבריטית, הראשונה שהחלה בייצור מגבונים לחים בשנות ה- 50. המגבונים ההם היו מיועדים לנסיעות. בשנות ה- 70 שווקו מגבונים על ידי חברות גדולות כמו קימברלי קלארק שהבינו את הפוטנציאל הגלום בשוק הזה.
המגבונים שמיועדים לתינוקות, לניקוי הידיים או אלו שמחולקים בטיסות או במסעדות לא מכילים אלכוהול אלא מים וחומרי בישום, ואילו מגבונים שמיועדים לניקוי ולחיטוי מכילים גם אלכוהול או בשמו המדעי איזופרופיל אלכוהול.
משהו שלא ידעתם: ויש גם מגבוני היי-טק: צוות מדענים אמריקאי פיתח מגבונים מיוחדים המסוגלים לטהר במהירות אנשים וציוד שנחשפו למגוון כימיקלים תעשייתיים וצבאיים, כמו גז חרדל.
שורה תחתונה: עדיף מים וסבון, אבל כשאין או כשלא מתחשק – זו בהחלט המצאת המאה.


סטריליזטור: מי צריך סיר רותח?

בשנה הראשונה, כאשר המערכת החיסונית של התינוק עדיין לא מפותחת – מומלץ להרתיח בקבוקים לפני השימוש. מי שעדיין מעדיף לזרוק אותם לסיר עם מים ואחר כך לגרד את כל האבנית – שיבושם לו. אנחנו מעדיפים פשוט להניח אותם במיכל הפלסטיק הגדול, להניח במיקרוגל ולהוציא בקבוקים מחוטאים להפליא מקץ חמש דקות.

קבלו צל"ש: מי בדיוק? לא ברור. רק ידוע שהמכשיר הומצא בארה"ב ב- 47', והגיע לארץ במהלך שנות ה- 80.
בעבר נהגו לחטא בקבוקי תינוקות עם טבליות כלור וקודם לכן עם מלח, במטרה להרוג את החיידקים.
משהו שלא ידעתם: אפשר לחטא בסטריליזטור גם צעצועי תינוקות, למשל. חישבו עליו כעל מדיח כלים זערורי.
שורה תחתונה: בטיחותי יותר מסיר רותח על הגז באמצע לילה נטול שינה, אבל עדיין לא הומצא פטנט שישטוף היטב את כל חלקי הבקבוק משאריות אוכל.