לפני כמה חודשים, זמן קצר לאחר שבני נולד, סיפרה לי חברה שבתה משתתפת בניסוי למזרן חדש, איירנטרס (Airnettress). מההסברים שלה הבנתי שהתינוקת שלה ישנה על מעין טרמפולינה מרשת שמתוחה על מסגרת עץ במקום על מזרן רגיל, והיא נועדה בין היתר להפחית את הסיכוי לתסמונת המוות בעריסה; תופעה שסיבותיה עדיין לא לגמרי ידועות והיא אימת כל הורה.
"ההנחיה: לשכב כמה שיותר על הבטן"
איך נולד הרעיון? לשלמה עבאדי ולאשתו נולדו לפני כשמונה שנים תאומים בשבוע 31 להריון - בת במשקל קילו וחצי ובן במשקל של קילו אחד בלבד. הילד בילה זמן רב בפגייה כשכולם מסביב צופים לו עיכוב התפתחותי. כמו כל הורים, גם בני הזוג עבאדי קיבלו הנחיות להשכיב את הילדים כמה שיותר על הבטן במהלך היום כדי שיחזקו את חגורת הכתפיים וילמדו להרים את הראש, ואילו בלילה ההנחיות הן הפוכות לגמרי – בשום אופן לא להשכיב תינוק לישון על הבטן אלא רק על הגב, מחשש למוות בעריסה.
בבואם לטיפולים הנחה אותם הפיזיותרפיסט להשכיב את הילדים אך ורק על הבטן, בכל שעות היממה, גם אם זה אומר שהם לא עוצמים עין ומשגיחים עליהם יום וליל. "כבר בשלב הראשון היה לי ברור שיש פתרון כלשהו ושזה לא הגיוני שהורה יחשוש להשכיב את הילד שלו על הבטן. חרשתי את האינטרנט, את החנויות למוצרי תינוקות, אפילו בארצות הברית חיפשתי. חשבתי אפילו להתקין לילדים שנורקל מתחת למזרן כדי שיזרים להם אוויר", מספר עבאדי.
דווקא כשכבר עברו את שלב הסכנה והילדים גדלו והגיעו לגיל שנתיים, צפה עבאדי באחד הערוצים הגיאוגרפיים באחד הלילות. באחת התוכניות ראה שבט אפריקאי נידח שהתינוקות בו נישאים בתוך ערסל מחורר על גבה של האם. "כשהכתבת בסרט שאלה את אחת האמהות בשבט למה היא נושאת את תינוקה בתוך הסלסלה הזו, היא פשוט מנתה את הסיבות שאני כל כך רציתי", מספר עבאדי. "היא אמרה שכך יש לתינוק מעבר חופשי של אוויר, שנוזלים שנפלטים יוצאים מיד החוצה, שאפשר לשטוף את זה בקלות ושזה מקרר בימות הקיץ".
בניגוד לרעיונות רבים שנעלמים כשקמים בבוקר, החליט עבאדי להוציא לפועל את הרעיון שקינן בראשו מזה זמן רב להביא מזור להורים. "הבנתי פתאום שאני צריך לקחת ערסל ולהקנות לו תכונות אורתופדיות", אמר עבאדי.
לא רק נגד חנק
הדרך לפטנט הייתה רצופה מכשולים וארכה כארבע שנים, בהן כמעט התייאש. המסע החל בבניית אב-טיפוס שעליו ישנו ילדים מהמשפחה. "בנינו מסגרת עץ שתתאים לגודל של מיטת תינוק, מתחנו עליה רשת והנחנו את זה במיטה", מספר עבאדי.
עבאדי חבר לד"ר אבנר גורן, רופא ילדים בכיר ומומחה לאלרגיה ואימונולוגיה ביחידה במרכז הרפואי "שיבא" ומנהל המחלקה לרפואה דחופה לילדים של "מכבי שרותי בריאות" ברמת השרון. "החידוש הוא שבמקום לאטום את המזרן להפרשות של התינוק ולמעבר אוויר, הוא הופך בעצם ל-50 אחוז אוויר", אומר ד"ר גורן.
המזרן בעצם עונה על כמה צרכים של הורים בראשית דרכם: ראשית, הפחתה של הסיכון למוות בעריסה: "אחד מגורמי הסיכון הוא נשימה חוזרת של אוויר שנפלט, כך עולה רמת הפחמן הדו-חמצני – והילד נמצא בסכנה. במזרן המדובר אין מצב כזה מכיוון שיש תמיד זרימת אוויר, גם אם התינוק ישן עם שמיכה על הראש, האוויר הצח מגיע מלמטה", מסביר ד"ר גורן.
סיכון נוסף הוא חימום יתר. הנחייה היום היא לחמם את חדרו של התינוק לכ-22 מעלות. המזרן שמאפשר זרימת אוויר חופשית בעצם מצנן ומאוורר את סביבת התינוק מכיוון שהאוויר זורם גם מלמעלה וגם מלמטה. שינה על המזרן בקיץ מפחיתה מאוד הזעה.
סכנה נוספת היא חנק מאוכל שפלט התינוק, בייחוד בקרב תינוקות שסובלים מריפלוקס. במקרה הזה, בניגוד למזרן רגיל, המזון או הנוזלים מחלחלים למטה דרך הרשת ולא נשארים קרוב לפיו ואפו של הילד. ולבסוף, הפחתת אלרגיות - קרדיט אבק הבית וכדומה פשוט לא מסוגלים להצטבר על הרשת, בניגוד להצטברות שלהם דרך קבע על מזרן רגיל.
המזרן, שרשום כפטנט עולמי, חזק מאוד ויכול לשאת משקל של שני מבוגרים, והוא נבדק במכון התקנים. אל תתנו למילה רשת להפחיד אתכם, לא מדובר ברשת רופפת דמוית ערסל אלא במזרן קשיח, בדרגת קושי המומלצת לתינוקות.
המזרן משווק על ידי חברת "בייבי סייף" ונמכר ברשתות למוצרי תינוקות וילדים תמורת 900 שקל (כולל סדין תואם). עבאדי מוסיף שבשלב זה הם מפתחים שעוונית מיוחדת שמתחרת מתחת למזרן ואמורה לקלוט את כל אותם נוזלים שפולט התינוק בצורה שלא תסכן אותו. כיום התאומים הם בני 8 וחצי, הם לא זכו ליהנות מהמזרן של אביהם, אבל בתו בת השנתיים של עבאדי ישנה עליו מיום היוולדה.