1. להנקה יתרונות ברורים גם לתינוק וגם לאם. בזמן ההנקה עוברים אל התינוק נוגדנים חיוניים לבניית מערכת החיסון.
מעבר להיבט הבריאותי, ההנקה גם נוחה יותר, משתלבת בחיי היומיום וחוסכת את העיסוק בניקוי ובחימום בקבוקים.
בימים הראשונים לאחר הלידה הגוף מייצר מעט חלב שנקרא "קולסטרום", המכיל נוגדנים חשובים. בגיל שלושה שבועות, שלושה חודשים ושישה חודשים ישנן מה שנקרא "קפיצות גדילה" – תקופות בהן התינוק גדל מהר מאד ומבקש לינוק לעתים תקופות יותר.
שלי גת, יועצת הנקה מוסמכת IBCLC, מסבירה שלהנקה ערך חשוב מאד ביצירת קשר אם –תינוק.
2. ארגון הבריאות העולמי ממליץ על הנקה מלאה עד גיל חצי שנה, ולאחר מכן להמשיך להניק במשך שנה, בתוספת מזונות מוצקים.
מעבר לכך, אין זמן מומלץ לגמילה מהנקה. מדובר בנורמה תרבותית; ישנן תרבויות בהן האימהות מניקות את ילדיהן עד גיל שלוש או חמש ואפילו שבע. כל עוד האם מניקה, ערך החלב נשמר, והוא לא הופך למימי או חסר ערך.
3. מומחי הנקה טוענים שמדובר במיומנות נרכשת, בטכניקה שיש ללמוד שקשורה לזווית, לתזמון ולחיבור התינוק לשד. לשם כך כדאי לאימהות טריות להתכונן להנקה בעזרת חומר קריאה ואפילו הסברים ממדריכות הנקה מוסמכות.
4. איך יודעים שהתינוק יונק כשורה? שי מסבירה שתינוק שיונק נכון תופס כמה שיותר רקמת שד בשפתו התחתונה, ובזמן ההנקה ניתן להבחין במציצות עמוקות ובתנועות בליעה. אם המציצות מהירות מאוד ולא נראה שהתינוק בולע, הוא ככל הנראה לא באמת יונק.
ניתן גם לעקוב אחר היציאות והעלייה במשקל; בכל יום אמורים לראות עלייה בכמות השתן והצואה וכדאי לבחון את העלייה בהתאם לטבלאות המשקל.
תינוקות יורדים במשקל בימים הראשונים, וחוזרים למשקל הלידה כעבור עשרה ימים עד שבועיים מהלידה. לאחר מכן הם אמורים לעלות 170 גרם לשבוע בממוצע עד גיל שלושה חודשים. מגיל שלושה חודשים עד חצי שנה, אמורה להיות עלייה של 100 גרם לשבוע לערך.
5. הנקה יכולה להתבצע בתנוחות שונות כמו תנוחת עריסה - התנוחה הקונבנציונאלית בישיבה, תנוחת הכדורגל או אחיזת צד (שעשויה להיות נוחה יותר לנשים עם חזה גדול), והנקה בשכיבה (מתאימה במיוחד לנשים אחרי ניתוח קיסרי או לידה קשה). ניתן להשתמש באביזרי הנקה שונים כמו פטמות סיליקון, רפידות לספיגת חלב או רטיות למצבים של גודש או דלקת.
6. קשיים בהנקה יכולים להיווצר כשהתינוק לא מצליח לתפוס את השד או כשמבנה הפה של התינוק או חוויית הלידה שלו מונעת ממנו לינוק.
7. בתקופת ההנקה השדיים רגישים ודורשים לעיתים טיפול מיוחד. שי ממליצה לשטוף את השדיים רק במים ולא בסבון. אם ישנם פצעים בפטמות, אפשר לטפל בהם באמצעות חלב אם או משחות כמו פורילן. אם יש גודש בשדיים, אפשר להניח על השדיים קומפרסים קרים כ- 20 דקות לפני כל הנקה. ניתן גם לקחת כרוב, לשטוף אותו, לשבור אותו לשים במקפיא ולהניח על השד ל- 20 דקות עד חצי שעה. אם השד כואב וקשה מאד, מומלץ לשאוב מעט חלב כדי לרכך אותו, אך לא יותר מדי משום ששאיבת יתר מחמירה את הגודש.
8. בתקופת ההנקה כדאי לאכול מזונות שמכילים את כל אבות המזון, כמו בתקופת ההיריון. יש להימנע מאלכוהול וממזונות שמכילים קפאין. אין טעם לוותר מראש על מזונות מחשש שיגרמו לגזים אצל התינוק, אלא רק אם אלה מתחזקים אחר מזון מסוים.
לדברי גת, גזים נוצרים בגלל טכניקה לא נכונה - היצמדות לא נכונה לשד, ולא בהכרח בשל סוג המזון. ברגע שמשפרים את הטכניקה, יהיה שיפור גם במצוקת התינוק.
9. נשים רבות שמתקשות להניק או שחוזרות לעבודה לאחר הלידה שואבות את החלב במקום להניק. השאיבה גם מגבירה את ייצור החלב. לדברי גת, כדאי להצטייד במשאבה מתאימה, בין אם ידנית או חשמלית. חלב אם שאוב יכול להחזיק כמה שעות בחוץ, עד שלושה ימים במקרר ועד שלושה חודשים במקפיא. את המיכל שבו מאחסנים את החלב מפשירים בקערה עם מים חמימים, ואפשר להחליף את המים כשהם מתקררים. אין לחמם חלב אם במיקרוגל. את התינוק מאכילים בבקבוק או בכפית. בפעמים הראשונות יש שמעודדים את שחרור החלב באמצעות חימום השדיים במגבת או במקלחת או עיסויי של השדיים.
10. חוויית הנקה מוצלחת מורכבת בעיקר מהקשבה נכונה לתינוק. שי: "אם זה לא מצליח, כדאי לתת חלב אם בכפיות ולבצע תרגילי מציצה. מומלץ לא לתת לתינוק בקבוקים ולהתעקש על הנקה בחדר הלידה. נשים שמניקות מיד לאחר הלידה מצליחות יותר בהנקה ומניקות לזמן ארוך יותר".
