סביב עניין החיסונים לתינוקות רכים התפתח בשנים האחרונות שיח פולמוסי וביקורתי הטומן בחובו שאלות רבות ומעורר דאגות ורגשות אשם. מצדדי הרפואה הקונבנציונלית טוענים כי החיסונים הכרחיים וכי הם הדרך היעילה ביותר להילחם במחלות, ומדגישים כי יעילותם ותרומתם למין האנושי גדולה בהרבה מיכולתם להזיק. לעומתם, יש הטוענים כי תינוק רך לא יכול להתמודד עם כמות כזו של "מזיקים", שלא לומר לא צריך להתמודד, וכי החיסונים מביאים עימם מחלות שונות ופוגעים בתינוק במקום לסייע לו.
לצד הוויכוח הזה, שבו קיבלה לאחרונה הרפואה הקונבנציונלית נקודה לזכותה לאחר שהוכח כי אין קשר בין אוטיזם לחיסון, עומד נושא אחר, פופולרי פחות - רגישות חלק מהתינוקות למרכיבים מסוימים בחיסונים עצמם.
תגובה מיידית ותגובה מאוחרת
"תגובה אלרגית היא תגובה של מערכת החיסון נגד החיסון עצמו או נגד אחד ממרכיביו", מסביר ד"ר רז סומך, אימונולוג ומנהל מחלקת ילדים בבית החולים תל השומר. "יש תגובות מיידיות ויש תגובות מאוחרות. התגובה האלרגית המיידית למרכיב מסוים בחיסון היא נדירה יחסית, אך מסוכנת וחמורה. התגובה האלרגית המאוחרת לחיסון אינה חמורה, והיא זו הבאה לידי ביטוי באופן מקומי במקום ההזרקה ומתבטאת באודם, בחום וברגישות מקומית".
ד"ר שחר טורפז-רוזנברג,D.M.D , מטפלת ברגישויות ובאלרגיות אצל תינוקות וילדים, מפרטת על מרכיבי החיסונים: "את החומרים המצויים בחיסונים ניתן לחלק לכמה קבוצות, כאשר העיקרית והחשובה שבהן היא קבוצת הווירוסים, שהם מטרת החיסון. הווירוסים נמצאים בחיסונים בצורתם המוחלשת או המומתת, ובכל מקרה מדובר בחלבוני הווירוסים. בנוסף לחומרים הפעילים האלה מכיל החיסון חלבונים שונים מהחי, ובעיקר חלבון ביצה וחלבוני חלב פרה (קזאין), שהם אמנם חומרים טבעיים, אך ילדים רבים, ובעיקר תינוקות, מפתחים בעקבותיהם תופעות ותגובות אלרגיות. כמו כן אפשר למצוא בכל חיסון חומרי רקע שונים שמטרתם לשמר את החיסון (המורכב מחומרים ביולוגיים), לטפל בזיהומים שעלולים להתפתח בו (בעיקר בזיהומים פטרייתיים) וגם להאריך את חיי המדף של החיסון. בין חומרים אלה נמצאים פורמלדהיד, תרכובות אלומיניום הידועות כחומרי בנייה, צבע ודבק ומוכרות כמזהמים סביבתיים - ונגזרות שונות של כספית".
ד"ר טורפז-רוזנברג מוסיפה: "תגובות אלרגיות לחיסונים אצל תינוקות וילדים יכולות לבוא לידי ביטוי במערכות שונות בגוף: במערכת הנשימה - האלרגיה עלולה להתבטא בשיעול, בקשיי נשימה בדרגות שונות ועד להתקפי אסתמה, ובמקרים קיצוניים אף בהפסקת נשימה ובחנק; במערכת העיכול - בבחילות, בהקאות ובשלשולים, כדוגמה לתופעות חולפות או כרוניות; בעור - בגרד, בפריחות, באדמומיות, ועד לאסתמה של העור (אטופיק דרמטיטיס); במערכת העצבים - בכאבי ראש, במיגרנה, בהפרעות בהולכה עצבית כמו נימול ואיבוד תחושה באיברים שונים, ובהפרעות קשב וריכוז".
תמתינו 20 דקות בבקשה
"התגובה המאוחרת אינה מצריכה טיפול ספציפי ולכן לרוב תטופל בבית. אפשר לתת טיפול נגד כאבים או להניח מטליות לחות על אזור ההזרקה", מסביר ד"ר סומך. "לעומתה, התגובה המיידית, המכונה גם הלם אנפילקטי, היא תגובה מסכנת חיים, והטיפול בה חייב להיות מיידי. על כן, במקום שבו ניתן החיסון - כלומר בטיפת חלב או בקופת חולים, ערוכים לטפל בצורה מיידית בתופעות מסוג זה, שמתרחשות בדרך כלל זמן קצר לאחר מתן החיסון. זו גם הסיבה שבעטיה מתבקשים ההורים להמתין במקום כ-20 דקות לאחר מתן החיסון. במקרה שהתינוק אכן פיתח תגובה אלרגית מיידית לחיסון, הטיפול המיידי יהיה מתן חמצן וטיפול באדרנלין ובנוזלים, ובמקרה הצורך יועבר התינוק למרכז רפואי גדול יותר.
"כדי למזער את נזקי החיסון כשהתינוק מפתח תגובה אלרגית מיידית, נוקט משרד הבריאות בכמה צעדי זהירות. ראשית, כאמור, מתן החיסון מתקיים במקום שבו קיימת עזרה ראשונה. שנית, מרכיבי החיסון נבדקים מראש, ואם ידועה רגישות לאחד המרכיבים, החיסון כמובן אסור. כמו כן מבררים אם יש היסטוריה של רגישויות אלרגיות אחרות, כמו אלרגיה לחלבון ביצה, ומי שנמצא כאלרגי צריך השגחה מיוחדת בזמן מתן חיסונים המיוצרים על ביצים מופרות".
איך ניתן לזהות שהתינוק פיתח תגובה אלרגית לחיסון?
"לכל אחד מהחיסונים יש תופעות לוואי ספציפיות. הן כוללות חום, פרכוסים, הפרעות בתמונת הדם, אולם לרוב מדובר במקרים נדירים", מציין ד"ר סומך. "בתופעת לוואי צריך להבדיל בין מחלה חולפת שאינה קשורה לחיסון, ולייחס את המחלה לחיסון רק לאחר שנשללו סיבות אחרות לתחלואה. לכל חיסון יש כאמור תופעות מקומיות במקום ההזרקה, שכוללות אודם, נפיחות ומעט רגישות, ותופעות אלה לרוב חולפות ללא טיפול ספציפי ואינן מהוות הוראת נגד להמשך החיסון. יש לציין שהרבה מתופעות הלוואי המיוחסות לחיסונים השונים ולמרכיביהם אינן נתמכות על ידי מידע קליני מבוסס. רק לאחרונה הוסר הקשר בין חיסון החצבת לבין הופעת אוטיזם, לאחר שהוכח מעל כל ספק שאין קשר בין החיסון לתחלואה הספציפית הזו".
בדיקות לגילוי מוקדם
אחת הדרכים היעילות למניעת תגובות אלרגיות מיידיות ומאוחרות היתה יכולה להיות בדיקה לגילוי מוקדם של רגישות לחומרים השונים. לצערנו, לא קיימת בדיקה מוסדרת כזו על ידי משרד הבריאות, אולם לרפואה המשלימה תשובות משלה. קיימות שיטות אלטרנטיביות שונות שנועדו לבחון אם התינוק רגיש לחומרים מסוימים, ואם כן, לאילו חומרים.
ד"ר טורפז-רוזנברג, המטפלת בשיטת NAET, שיטה בלתי חודרנית לאבחון ולטיפול ברגישויות, מסבירה: "בשיטת זו בודקים מהו החומר שגורם לרגישות, מהו סוג הרגישות (פיזית, כימית או רגשית) ובאיזה אזור בגוף מתחילה ההפרעה. האבחון נעשה על ידי בדיקת שינוי בהתנגדות שׂרירית (MRT), תוך חשיפת הגוף לקבוצות שונות של אלרגנים בבקבוקוני זכוכית. זוהי בדיקה מתחום הקינסיולוגיה היישומית.
"לגבי החיסונים, הבדיקה היא אותה בדיקה פשוטה. חומר החיסון נמצא בתוך בקבוקון מזכוכית, והמטפל מזהה אם התינוק אלרגי לחומר בעזרת טכניקה של קינסיולוגיה - טיפול בלבוש מלא שאינו כרוך בדקירות או כאבים, אלא בלחיצות נעימות משני צדי עמוד השדרה. אם התינוק נמצא רגיש לחומר מסוים, הוא מטופל באופן שמוריד את רמת הרגישות ומפחית את התגובה במפגש עם חומרים אלה".
חשוב לזכור כי למרות התופעות שהוזכרו, מתן חיסונים הוא חשוב וחיוני לאדם הפרטי ולחברה בכלל, והתגובות האלרגיות שתוארו כאן נדירות. מאז שהחלו לתת חיסונים הצטמצמו ואף נעלמו מן העולם מחלות רבות.
הכתבה התפרסמה במגזין הורים וילדים, יולי 2011.