העולם האגדי של בני
ליאו היא אמנית ואם לשלושה בנים שחיה בקליפורניה וניסתה באמצעות הפרוייקט לענות על השאלה האם תינוקות חולמים כשהם ישנים, מה תוכנם של החלומות ועד כמה הם יכולים להיות הרפתקניים. היא שילבה את יכולותיה האמנותיות עם חומרים רכים וצילום משובח, ויצרה תמונות שובות לב שלוקחות את הרשת בסערה. מאז שעלו התמונות לרשת כבר קיבלה ליאו חוזה לספר שייצא בשנה הקרובה בארה"ב. "וונגן בארץ הפלאות" קוראים לפרוייקט הצילום, שחלק ממנו שוחרר לרשת, אך מכיל מעל מאה תמונות ותנומות שונות של וונגן הקטן.
"צילום תמיד היה תחביב שלי", מספרת ליאו, שהופתעה מאוד ממיליוני השיתופים שהתמונות זכו וזוכות להם ברחבי העולם. "אחרי לידת בני הבכור ב-2002, התחלתי להתמקד בצילום ילדים. התחלתי לצלם את בני התינוק ושאבתי השראה מעבודותיה המדהימות של הצלמת אן גדס. בשנת 2010 ראיתי את עבודותיה של אדל אנרסן (החלום של מילה), בו צילמה את בתה הישנה, והתחלתי להתנסות ברעיונות דומים. כל ילדותי התעסקתי באגדות וסיפורי מעשיות, והעולמות האלה נתנו לי הרבה השראה בפרוייקט הזה".
העבודה נעשתה עם וונגן כשותף בכיר. "בכל יום לפני שעת תנומת הצהריים של בני, הייתי מדמיינת אותו כדמות ראשית בסיפור, ואז מייצרת את הרקע בהתאם לכך בעזרת בדים, בגדים, בובות ועוד חומרים שיש בכל בית, אבל בדיוק כמו צייר שמשתמש בצבע ובמכחול. כשוונגן היה נרדם הייתי מניחה אותו במרכז התמונה ואז מצלמת. רציתי לייצר סדרה של תמונות שחוקרת את הדמיון, את העולם האגדי הזה שהוא נמצא בו".
הגרסה הסינית של הספר כבר פורסמה בטאיוון, ובה ניתן למצוא גם תיעוד צעד-אחר-צעד של העבודה על חלק מהתמונות. "אני מאוד שמחה על האפשרות לחלוק עם כל העולם את התמונות שצילמתי, ויותר מכך, את האהבה העצומה והעונג העילאי שלי כאם, על כך שהצלחתי לייצר מתנה כזו עבור וונגן".
לא כל ההורים מגיבים אל הפרוייקטים הללו בקריאות התלהבות, ואם אחת אף הגיבה בתמונות משלה. "כל כך התמלאתי השראה מכל התינוקות הישנים האלה שראיתי לאחרונה שהחלטתי לעשות ניסיון עם שני הבנים שלי", כותבת התר נוקס האמריקנית. "לצערי, מסתבר שהם פחות בעניין של זה שמישהו יזיז אותם וילביש אותם בזמן שהם נהנים ממנוחת הצהריים שלהם!".
רוצה להזיז תינוק כדי להשיג תמונה טובה? קדימה, מייק מיי דיי.
הניחי את המצלמה בזהירות והתרחקי בשקט מהילד הישן.