למרות הקושי, לא מומלץ למנוע מהם ידיים | צילום:
istockphoto
תינוק חדש מביא איתו הרבה בלבול. יש המון מה ללמוד במעט זמן, ונדמה שלכו—לם יש מה להגיד, מהחברה הטובה ועד לאשתו של בעל המכולת. בזמן שאת מנסה להבין אם להקשיב לקולה של אמא שלך, לחמותך, ללוחשת לתינוקות או לתחושת הבטן, קשה לפעמים לשמוע את בכי התינוק. בדרך כלל העצות שמורעפות על היולדת התשושה בממטרים כבדים באות ממקום טוב ואכפתי, אבל זה לא בהכרח אומר שהן נכונות. ישנם לא מעט מיתוסים שהתקבעו עם השנים בנוגע לתינוקות, והגיע הזמן לברר אחת ולתמיד: נכון או לא נכון? ביקשנו מאורית זיו-בלוך, מנחת הורים מוסמכת ממכון אדלר ומנחת קבוצות הורים, שתכריע את הכף.
1. אמא שלא מניקה מפסידה את החיבור הראשוני עם התינוק
שטויות. אם הלידה התנהלה נכון, בלי הפרעות, ישתחררו בה הורמונים נכונים שיביאו לחיבור הטבעי, הפיזי והרגשי בין אם לתינוק. גם אם היתה איזו הפרעה בלידה, או ניתוח קיסרי, או שיש דיכאון אחרי לידה, החיבור הזה יקרה, במוקדם או במאוחר. אפשר לסמוך על הטבע. למרות שמבחינה בריאותית, הנקה היא הדבר הבריא ביותר לתינוק - החיבוק, החום והאהבה חשובים יותר מכל דבר אחר.
2. אסור להחזיק תינוקות יותר מדי זמן בידיים, אחרת הם יהיו מפונקים
לא נכון. אנחנו שוכחים שלהחזיק תינוק על הידיים משמעו להיות בגובה העיניים שלו. בדרך כלל אחרי שהתינוק מתחיל לזחול אנחנו מפסיקים לשכב לידו על הרצפה, ומתרחקים מטווח העיניים שלו, ושם התינוקות רוצים להיות. שם הם מרגישים בטוח. מחקרים מראים שזה חשוב מאוד לביטחון העצמי שלהם. למרות שלפעמים זה קשה לנו פיזית, לא צריך למנוע ידיים מילד שרוצה בכך, ויש ילדים שזקוקים לזה יותר מאחרים. למנוע מהם את זה משמע לעשות להם עוול.
3. אפשר להבין את צרכי התינוק לפי הבכי
נכון. במיוחד בחודשים הראשונים. נכתבו על הנושא ספרים רבים, ואפשר ללמוד את סוגי הבכי על פי הצליל וההגייה, ולזהות האם מדובר ברעב, חיתול מלוכלך, עייפות או משהו אחר שמציק. חשוב להזכיר שזה עניין של ניסוי וטעייה. אין מה לעמוד מעל עריסת הילד הבוכה בחוסר אונים ולנסות לפענח את הבכי שלו. צריך לנסות משהו אחד, ואם זה לא עובד, להמשיך לדבר הבא, עד שהעניין נפתר.
4. לא כדאי לדבר עם התינוק בצורה תינוקית
לא נכון. הוכח מחקרית שהקול הגבוה שאמהות משמיעות פותח מעברים במח התינוק. בכל העולם, בכל התרבויות ובכל השפות נשים מדברות אל תינוקות בקול קטן וצפצפני, ומסתבר שזה מפתח את המח. המלמול הזה שייך לעולמם של התינוקות, הוא מוכר להם והוא חלק מהם. הוא מזמין עבורם ונעים להם. אין צורך לנסות לבגר את הילד לפני זמנו. יהיה די זמן לדבר אליו כאל מבוגר.
5. לתינוקות יש טווח ריכוז קצר
כן ולא. כושר הריכוז של תינוקות הוא דבר שצריך לפתח ולאמן. הוא מתפתח ומתרחב עם הזמן, וחשוב ללמד אותם להתרכז. למרות שהרבה פעמים התינוקות מוחים על כך, יש לשאת את התסכול שלהם, ולהתעקש איתם, בדיוק כפי שצריך להשכיב אותם על הבטן על מנת שיפתחו את חגורת הכתפיים. אפשר, למשל, להראות להם תמונות של חיות, ובכל פעם להוסיף עוד ועוד פרטים על אותה החיה. איזה קול היא עושה, היכן היא ישנה, מה היא אוכלת ואיזו תנובה היא נותנת. גם אם נראה שכרגע זה לא נותן כלום, זה לא נכון. תינוקות קולטים הכל וזה מרחיב את זמן הריכוז שלהם.
6. תוספת דייסה לפני השינה תעזור לתינוק לישון יותר שעות
לא תמיד. כל הדברים הקשורים בנושא השינה הם מאוד אינדבידואליים. כמו שיש ילדים שישנים לילה שלם מגיל שלושה חודשים, יש כאלה שתוספת הדייסה תעזור להם לישון. זה טיפ שהרבה אמהות מקבלות, ואפשר לנסות אותו, אבל אצל הרבה מהתינוקות, לא הרעב הוא זה שמפריע את שנתם. במקרה שכן נותנים דייסה, כדאי לחפש משהו מזין וטוב לעיכול, כמו דייסת דגנים, ולא לתת קורנפלור פשוט, שהוא תוספת קלוריות מיותרת בלי כל ערך מוסף.
מסתבר שהם גם יכולים לדבר | צילום:
istockphoto
7. תינוקות יכולים לדבר
נכון. תינוקות מדברים כל הזמן, אנחנו פשוט לא מבינים אותם עד שהם לומדים להפעיל את שרירי הפה נכון. הם מבינים הכל הרבה לפני שהם מתחילים לדבר, והוכחה לכך היא שפת סימנים לתינוקות, כמו "שפת הטף": שרירי הידיים מתפתחים לפני שרירי הפה, ותינוקות מסמנים את רצונותיהם כבר בגיל 3-4 חודשים, כשהם מרימים ידיים לקראת אמא, למשל. אפשר לקחת את היכולת הזאת ולרתום אותה לתקשורת טרום מילולית, מגיל 4-6 חודשים מסמנים סימן מוסכם בכל פעם שאומרים את המילה "אוכל", למשל, ומהר מאוד התינוק יכול לומר לנו בעצמו שהוא רעב. למי שחושש - זה לא מעכב את השפה, כי לא מבטלים את הדיבור, אלא אומרים את המילה במקביל לסימון.
8. בקיעת שיניים יכולה לגרום לחום ושלשולים
נכון, למרות שלא הוכח מחקרית. בשטח רואים שאצל אינספור ילדים בקיעת השיניים מלווה בעליית חום ובשלשול. המהלך שמתרחש בפה, פעולת חיתוך החניכיים הכואבת, יוצרת תגובות קשות בגוף. קשה למצוא את הקשר המדעי, אולי כי מדובר בגיל שבו גם ככה נתקפים רוב התינוקות בווירוסים ומחלות, אבל עובדה שזה קורה גם לתינוקות שנמצאים עם אמא בבית, ולא רק לאלה שחשופים לוירוסים בגן. במקרה זה, אני מעדיפה להסתמך על הנסיון האישי שלי ולעובדות שבשטח מאשר על המדע.
