ינואר, 2018. מוקדן של שירותי ההצלה האמריקאים מקבל שיחת מצוקה מנערה ששמה ג'רדן טורפין. במהלך השיחה, היא חושפת בפניו את המציאות האכזרית בבית הוריה ואת הזוועות שהיא ו-12 אחיה ואחיותיה נתונים בהם מדי יום. "הם מתעללים בנו וקושרים אותנו בשרשראות", היא סיפרה. "שתי אחיותיי הקטנות קשורות בזה הרגע, רק בגלל שהן סירבו למלא אחר פקודותיהם". זמן קצר מאוחר יותר, כוחות המשטרה ראו את האימה במו עיניהם – את הבית המטונף, את הכלובים ואת השרשראות. הילדים כולם נמצאו בחדרים שהסריחו מצואה. ילדים מלוכלכים, מבוהלים והמומים.
יותר משנה וחצי עברו מאז חשיפת בית הזוועות של משפחת טורפין בפריס, קליפורניה, ואנשים רבים עדיין לא מצליחים להבין כיצד זוג הורים התעללו בילדיהם באכזריות כזו מבלי שאיש בסביבה ידע על כך. יותר מזה, גורמים ברשויות ואפילו השכנים של בני המשפחה לאורך השנים לא מסוגלים לתפוס כיצד הם פספסו את מה שקרה מתחת לאף שלהם. כעת, ג'ון גלאט, כותב הספר The Family Next Door, חושף את השנים שהובילו לתפיסתם של דיוויד ולואיז טורפין ואת התהליכים שהובילו אותם להתעלל בילדיהם באכזריות קשה כל כך.
משפחת טורפין, במקור מדרום קליפורניה, עברה בשנת 1990 לפורת וורת' אשר בטקסס. תחילה, עשה רושם שהם המשפחה המושלמת. בני משפחתם מספרים כיצד בני הזוג נהגו להטיס את אמה של לואיז לביקורים ולשלם לה את כל ההוצאות בעזרת הכנסותיו של דיוויד, אשר עבד כמהנדס. המצב החל להתדרדר שנתיים מאוחר יותר אחרי שבני הזוג, אז הורים ל-2, דיווחו לבנק על פשיטת רגל.
השנה הייתה 1994 כאשר ג'ניפר, בתם הבכורה בת ה-8, נרשמה לבית ספר יסודי. על פי הדיווחים, היא הפכה למטרה עבור בריונים בגלל גילה המבוגר ובגלל ההיגיינה האישית שלה. הילדה נשלחה בכל בוקר לבית הספר עם אותה חולצה סגולה ופרחונית. שיערה השמנוני והארוך נראה כאילו מעולם לא עברו עליו עם מסרק והיא הייתה מסריחה כל כך, שהילדים נהגו לסתום את האף בכל פעם שהיא עברה לידם.
"היה לה ריח של בגדים מלוכלכים ושתן", סיפרה ג'סיקה ברמג'ו, חברתה לכיתה. רק מאוחר יותר, התברר שדיוויד ולואיז לא התירו לה או לשאר אחיה להתקלח יותר מפעם אחת בשנה. מעבר לתנאי ההיגיינה הירודים שלה, ברמג'ו סיפרה שג'ניפר נהגה לזעזע את שאר התלמידים בכיתה עם התנהגותה המינית. "היא נהגה לדבר על דברים שהיו מאוד לא מתאימים לגילנו", היא מספרת. "דברים שמרמזים על התעללות מינית". פעם אחת, היא אפילו נשלחה לשיחה עם מנהל ביה"ס בגלל שנתפסה נוגעת בעצמה מול התלמידים. למרות זאת, התקרית נגמרה שם ומעולם לא עברה הלאה. עד היום, אין רישומים לגבי משפחת טורפין בשירותי הרווחה של טקסס.
החטא של לואיז
בשנת 1996, דיוויד ולואיז, אז הורים ל-4 ילדים, הוזמנו לבקר בני משפחה בלואיזינה. כהרגלם, השניים התעקשו לשלם על הכל. "חשבנו שיש להם את החיים המושלמים", סיפר בילי רובינט הבן, אחיה למחצה של לואיז. במהלך הביקור, הם נהגו להזמין את בני המשפחה בכל ערב לארוחות במסעדות יוקרתיות ולהעמיד פנים שהכל כשורה. למרות זאת, המציאות הייתה רחוקה מאוד מלהיות כשורה.
אליזבת', אחותה הקטנה של לואיז, קיבלה הצצה אל אורח החיים האמיתי של בני המשפחה כאשר היא נסעה להתארח אצלם בבית באותו קיץ. שם, היא נחשפה לראשונה לבעיית ההימורים של לואיז. "הייתי המומה", היא סיפרה. "גדלנו בבית של נוצרים אדוקים, שם למדנו שהימורים זה חטא". ערב אחד, היא נחשפה לריב גדול בין בני הזוג שנגרם כתוצאה מההתמכרות של לואיז. לטענתה, אחותה הפסידה כל כך הרבה כסף, שדיוויד נאלץ לגרור אותה בכוח מהקזינו. "היה הייתה מאוד נסערת", היא סיפרה. "היא צעקה עליו: 'אני לא ילדה! תפסיק לתת לי פקודות!'". מעבר לבעיות ההימורים, אליזבת' גם נחשפה לשיטת החינוך המבהילה של אחותה וגיסה.
אליזבת' בילתה את כל חופשת הקיץ עם בני משפחת טורפין ובמהלך התקופה הזו, היא טוענת שמעולם לא ראתה את דיוויד או לואיז מנשקים את ילדיהם. יותר מזה, היא מספרת שנילדים היו שפוטים של ההורים המתעללים. "הם נאלצו לבקש רשות לעשות הכל", היא מספרת. "הם לא יכלו ללכת לשירותים על דעת עצמם או אפילו לאכול. כל דבר קטן בבית היה תלוי באישור ההורים שלהם".
ארוחות ערב בבית המשפחה גם הם היו נושא רגיש עבור ההורים. הם נהגו לקרוא לילדים לאכול לחוד בשולחן. לטענתה של אליזבת', הם החמירו עם כל הילדים בשולחן האוכל - אבל עם ג'ניפר יותר מכל. לואיז נהגה לקרוא לה לשולחן לתחילת טקס האוכל הביזארי: הבת הבכורה הייתה מתייצבת בשולחן, מסתכלת לאמה בעיניים, מחייכת וממתינה בסבלנות שאמה תחזיר לה חיוך. אליזבת' מוסיפה: "אחרי החיוך, לואיז נהגה לומר: 'בסדר, שבי'. אז היא הייתה יושבת בכיסא בלי לעשות שום דבר... מחכה עד שאמה תאשר לה להתחיל לאכול". שנתיים מאוחר יותר, מצבם הכלכלי הגיע לשפל חסר תקדים, כאשר הבנק החליט לעקל להם את הבית.
הבריחה של ג'ניפר
בשנת 1998, דיוויד ולואיז, אז הורים ל-6, עזבו את פורת וורת' בלי להודיע לאף אחד. יום בהיר אחד, ג'ניפר כבר לא הגיעה לביה"ס וביתם הוצא למכירה. מצב הבית היה גרוע כל כך, שהבעלים החדשים צילם את הזוועה: הרצפה והשטיחים היו מכוסים בשכבה עבה של לכלוך. בכל אחד ואחד מחדרי הבית היה כתם כהה על הקיר, שככל הנראה היה שרידים של צואה. כמו כן, הבית כולו הצחין משתן. שנה מאוחר יותר משפחת טורפין עברה לעיירה הנידחת ריו ויסטה – שם ההזנחה הקשה של ילדיהם הפכה עד מהרה לאלימות נוראית.
"זה התחיל עם סטירות לחי והתדרדר למכות אכזריות", סיפר התובע קווין ביצ'אם, אחד הפרקליטים בתיק בית הזוועות. "בשלב מסוים, דיוויד נהג להשתמש גם בחגורה שלו". לטענתו, בני הזוג נהגו להכות את ילדיהם עם העור של החגורה ולהשתמש באבזם רק כאשר הם לא נרגעו. לאחר מכן, הם החלו להשתמש גם במשוטים מעץ בשביל להרביץ לילדים.
רוב בני משפחת טורפין היו בתת תזונה נוראית. חלקם אף לקו בהפרעות התפתחות כתוצאה מכך. למרות זאת, דיוויד ולואיז הקפידו לשלוח לבני משפחתם תמונות משפחה מפוארות וחייכניות של הילדים. "בתמונות הם תמיד נראו כמו ילדים בריאים", סיפרה תרזה רובינט, אחותה של לואיז. "הם תמיד חייכו ותמיד התלבשו בבגדים היפים ביותר". בשנת 2006, דיוויד ולואיז, אז הורים ל-12, עברו לקרוון נייד בעלות של 63 אלף דולר ונסעו לדרום קליפורניה. שם, הם החלו להשתמש בכלובים כאמצעי ענישה.
תנאי המחייה בקרוון היו בלתי אפשריים עבור כל בני המשפחה. על כן, ההורים החליטו לנטוש את הילדים שם ולהשאיר את בתם הבכורה בתור האחראית. במשך 4 שנים, ג'ניפר תפקדה בתור האימא והאבא של אחיה ואחיותיה – ונהגה להכות אותם בכל פעם שהם התחצפו, כשם שהוריה היכו אותה. מדי כמה ימים, דיוויד ולואיז נהגו לבקר ולספק מצרכים לילדים, מזון קפוא לרוב. למרות העובדה שהוריהם גרו במרחק של 40 דקות נסיעה מן הקרוון, הם המשיכו לשלוט ביד רמה על ילדיהם.
בוקר אחד, ג'ניפר החליטה לברוח מהקרוון. היא נמלטה אל הכביש הראשי, שם היא עלתה על טנדר שהוביל אותה אל עיירה נידחת. היא סירבה למסור את שמה, גילה או מקום המגורים שלה. כל מה שהיא רצתה זה להשיג עבודה ולהתחיל חיים חדשים – אבל זה היה חסר סיכוי. "לא היו לה שום אמצעים לשרוד", סיפר הפרקליט ביצ'אם. "לא היה לה דרך לתקשר עם אנשים או אפילו תעודת זהות. זה היה אבוד – אז מה היא עשתה? היא התקשרה לאמה והיא באה לאסוף אותה".
השריף רודני ווטסון סיפר שהתקרית הייתה צריכה לעורר את חשדותיהם של הרשויות, אבל אף אחד פשוט לא האמין לה. "הרבה אנשים לא התייחסו אליה ברצינות כי הם חשבו שהיא משוגעת", הוא סיפר. "זה מאוד עצוב. היינו יכולים לעצור את הזוועות האלו כבר לפני שנים". בשנת 2010, בני משפחת טורפין עברו לפריס, קליפורניה, שם הזוועות רק החמירו. לטענתה של ג'ורדן, האחות שחשפה את כל הזוועה הזו, הוריה החלו לקשור אותה ואת אחיה אחרי המעבר – לעיתים אפילו ל-20 שעות. רק 8 שנים מאוחר יותר, היא אזרה מספיק אומץ והזדמנות נדירה בשביל לברוח, לסכן את חייה ולהזעיק את הרשויות למקום.
***
בפברואר 2019, דיוויד ולואיז טורפין הואשמו ב-14 סעיפי אישום, הכוללים: עינויים, כליאה והתעללות בילדים. הם הודו בכל ההאשמות המיוחסות להם ובאפריל, בני הזוג הורשעו ונגזר עליהם מאסר עולם עם אפשרות לחנינה רק בעוד 25 שנה. כיום, הילדים הגדולים של דיוויד ולואיז מתגוררים יחדיו, שעה שאחיהם הצעירים מתגוררים אצל משפחות אומנה.