לפני 105 שנים הגיע לארץ ישראל טוראי לאודן פארק קוקרן. קוקרן בן ה-24 התגייס כשנה וחצי קודם לכן לצבא אוסטרליה ושירת כפרש בכוח האנז"ק האוסטרלי-ניו-זילנדי שלחם במלחמת העולם הראשונה. ביחד עם הרג'ימנט העשירי רכב קוקרן לפלסטינה, שם השתתף בקרבות שהוביל גנרל אלנבי מול הצבא העות'מאני.
בשעות הבוקר המוקדמות ב-8 בנובמבר 1917 נכנס הרג'ימנט לוואדי ברבר שבנגב (לא רחוק מהאזור שבו יושב היום הקיבוץ רוחמה) ונקלע לאש ארטילריה כבדה. קוקרן נהרג באותה מתקפה לצד חיילים נוספים, וגופתו נקברה במקום למחרת. משהסתיימו הקרבות, המשיך הכוח הבריטי הלאה.
המערכה על ארץ ישראל הסתיימה כעבור שנה בניצחונה של האימפריה הבריטית ובכינון שלטון המנדט. על פי נתוני הוועדה האימפריאלית, 12,179 חללים נקברו בבתי עלמין צבאיים, כ-6 אחוזים מתוכם חיילי אנז"ק. קוקרן לא נמנה עמם. מקום קבורתו לא נודע מעולם.
במהלך השנים ניסתה משפחתו של קוקרן לאתר את מקום הקבר. בידיהם היו כמה מחפציו שנשלחו אליהם מפלסטינה – תרמיל, מחברת, סכין גילוח, גרביים ותנ"ך. הם ידעו פרטים בודדים על נסיבות מותו והחזיקו בתמונה של הקבר המעוטר בצלב. בני משפחה שיגרו מכתבים לגנרלים בריטים ולפוליטיקאים אוסטרלים, אבל המאמצים לאיתור הגופה בתקופת המנדט העלו חרס. צבא אוסטרליה הצהיר במכתב רשמי לאמו של קוקרן כי הוא מתנצל, אך לא עלה בידו למצוא את מקום קבורתו של בנה.
ב-8 בנובמבר 1917 נקלע הרג'ימנט העשירי בו לחם קוקרן לאש ארטילריה כבדה באזור ואדי ברבר שבנגב. קוקרן נהרג, וגופתו נקברה במקום למחרת. משהסתיימו הקרבות, המשיך הכוח הבריטי הלאה
יותר ממאה שנים מאוחר יותר, גן ארז מאמין שבידו קצה חוט לפתרון התעלומה. ארז, יבואן גלאי מתכות שמגדיר את עצמו כמומחה בתחום, מאמין שיש בידו היום די פרטים כדי לאתר את מקום הקבורה. "על פי כל המידע שאספנו, יש סיכוי טוב שנוכל למצוא את גופתו של קוקרן, או לפחות לאתר פריטים שהיו עליו וחשובים למשפחתו", הוא אומר. "זו תעלומה שאנחנו חוקרים זמן רב, ואנחנו קרובים מאוד לפתרונה".
אירלנד, אוסטרליה, פלסטינה
לאודן פארק קוקרן (Louden Park Cochrane) נולד ב-1893 במחוז דאון שבאירלנד (היום בצפון אירלנד) לאב סקוטי ולאם אירית. הוריו היגרו מאירלנד כשהיה ילד – תחילה לבולטימור שבארה"ב, וב-1908 לאוסטרליה. הם התגוררו בדארקאן, עיירה קטנה במערב אוסטרליה שנוסדה על ידי מהגר אנגלי בשנות ה-60 של המאה ה-19. המשפחה הקימה חווה במקום. בעמוד המוקדש לקוקרן באתר ההנצחה של חללי המלחמות האוסטרליים נכתב שהיה חקלאי.
קוקרן התגייס לצבא האוסטרלי כשהיה בן 23, ב-26 באפריל 1916 – בדיוק שנה ויום אחד אחרי יום הפלישה לגליפולי, שמצוין עד היום באוסטרליה ובניו זילנד כיום אנז"ק. הלחימה בגליפולי הסתיימה בינואר 1916 בכישלון בריטי ובאבדות קשות; כ-50 אלף אוסטרלים וכ-15 אלף ניו זילנדים נהרגו במערכה, לצד עשרות אלפי צרפתים ומאות אלפי בריטים. קוקרן הצטרף באוסטרליה לרג'ימנט הפרשים הקלים העשירי, וב-4 בנובמבר הפליג עם חבריו מאדלייד לאפריקה.
ב-1916 הצטרף קוקרן הצטרף לצבא אוסטרליה והפליג עם חבריו לאפריקה. ב-1917 נכנס עם הכוחות הבריטיים לפלסטינה, ושם, שנה לאחר שנחת במזרח התיכון, מצא את מותו (בתמונה: מסמך הגיוס של קוקרן)
במהלך 1916 נלחם הרג'ימנט העשירי באזור מצרים והשתתף בין השאר בקרב רומני ובקרב מגדבה כחלק מחיל המשלוח המצרי (כוח בריטי שהגן על תעלת סואץ). ב-1917 הצטרף הרג'ימנט לטור הבריטי שנכנס לפלסטינה והשתתף בקרבות שערי עזה ובאר שבע. שם, כשנה לאחר שנחת במזרח התיכון, נפל קוקרן.
על פי הסיפור המשפחתי, קוקרן נהרג מכדור של צלף טורקי כאשר הוביל את סוסו בשעת לילה למקור מים. הסיפור הזה, כאמור, התגלה כשגוי. זה קרה בזכות עבודתה של חוקרת עצמאית שפרשת קוקרן התגלגלה במקרה לפתחה.
"דוד לאודן נח במקום יפה כמו גן עדן"
אולה הדר, מתנדבת קק"ל מקיבוץ רוחמה, קיבלה לפני כשנתיים טלפון מהמרכז להנצחת חיילי אנז"ק בבאר שבע. הדר – שחוקרת את סיפוריהם של החיילים שנהרגו בפלסטינה – התבקשה לשוחח עם תייר אוסטרלי בשם דונלד קוקרן, שלאודן פארק קוקרן היה אחי סבו. דונלד מסר להדר את המידע המועט (והלא-מדויק בחלקו) שבידי המשפחה וביקש ממנה לסייע באיתור קבר הדוד הגדול.
הדר בחנה את מסמכי המלחמה האוסטרליים. היא מצאה שם את תיאור הנקודה שבה נקבר קוקרן על ידי קצין הדת ג'. ב. מקדונל: בוואדי שנמתח מצפון לדרום, 112 מעלות מבאר שנמצאה במרחק של מייל ומחצה מדרום מערב לג'ממה. "נכנסתי למוד שרלוק הולמס", כותבת הדר במסמך שחיברה על מאמצי החיפוש.
משפחת קוקרן קיבלה כמה מחפציו של לאודן ותצלום של הקבר (בתמונה). ניסיונות לאתר את הגופה בתקופת המנדט העלו חרס. צבא אוסטרליה מסר לאמו של קוקרן כי לא עלה בידו לאתר את מקום קבורתו של בנה
אחת הבעיות של הדר הייתה שהבריטים כינו לא מעט אתרים בשם ג'ממה: ביר ג'ממה, חירבת ג'ממה, באר ביזנטית ליד ביר ג'ממה, ובאר נוספת ליד המקום שבו עומד היום קיבוץ רוחמה. היא סרקה תצלומים מהתקופה ומצאה תמונה שצילם רוברט ולנטיין פל מהרג'ימנט העשירי ב-9 בנובמבר (יום לאחר מותו של קוקרן) ובו נראית הבאר בג'ממה ממנה הושקו הסוסים ("מים ראשונים לאחר 52 שעות", נכתב על גבי התמונה). זהו המקום ברוחמה שמכונה היום אתר הראשונים בנגב. זו, האמינה הדר, הבאר המוזכרת במסמך הקבורה של קוקרן.
הדר סימנה שני מקומות פוטנציאליים לקבורה, על פי הפרטים בפרוטוקולים האוסטרליים. מתוך קריאת יומניהם של חיילי אנז"ק אחרים שהשתתפו בקרבות היא גילתה שחמישה מחיילי הרג'ימנט החמישי נהרגו באותה שעה בחירבת אום בטיח, כחצי קילומטר מהמקום שבו סימנה את קברו של קוקרן; ושחייל מהרג'ימנט השביעי נהרג לצד הוואדי, וגופתו נותרה בשטח משום שחבריו נאלצו לסגת.
כשהדר לקחה את דונלד קוקרן למקום והראתה לו את הנקודה שבה, להשערתה, נקבר דודו, התייר האוסטרלי נשבר. "הוא אמר: 'סגרת את הסיפור עבור משפחתי. אני בטוח שזה המקום הנכון, ושדוד לאודן נח במקום יפה כמו גן עדן'", כתבה הדר. אחרי שחקרה כ-300 סיפורי חללים, "להגיע למשפחה ולהרגיש שעשית דבר מה עבורם זה הסיפוק הגדול ביותר".
"רשות העתיקות חפרה במקום הלא נכון"
לאודן קוקרן הוא אחד מני חיילים רבים של האימפריה הבריטית שאינם קבורים בבתי עלמין צבאיים. על פי אחת ההערכות, חלק מהחיילים נקברו בבתי קברות זמניים והוצאו מתוכם על ידי רועי צאן בדואים שחמדו את רכושם. "אנחנו יודעים בוודאות שהיו מקרים שבדואים חפרו את הקברים ולקחו מהגופות פריטי רכוש, כולל מדים", אומר ערן תירוש, מורה דרך ממודיעין המשמש כיו"ר העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל. תירוש מעריך את מספר החיילים שמקום קבורתם לא נודע בכ-3,300.
אולה הדר מצאה במסמכים אוסטרליים את תיאור המקום שבו נקבר קוקרן באזור ג'ממה. היא איתרה תמונה שצולמה במקום למחרת נפילתו של קוקרן, ובו נראית באר ממנה הושקו הסוסים. זו, האמינה הדר, הבאר שלידה נקבר קוקרן
תירוש מספר שפנה לאחרונה לגורמים בבריטניה בעניין קוקרן: "ביקשתי את עזרתם בהשגת מסמכים הנוגעים לתקופה, בניסיון לפענח את התעלומה של קוקרן ושאר החיילים". רשות העתיקות הסכימה לערוך חיפושים, אבל אנשיה לא מצאו דבר בשתי החפירות שביצעו במקום. "ייתכן מאוד שהם חפרו במקום הלא נכון", אומר תירוש. "אנחנו לא מרימים ידיים. ננסה למצות את כל הסיכויים למצוא את מקום הקבורה. כולנו פועלים בהתנדבות וממוקדי מטרה, אבל חשוב לציין שאנחנו מנסים לעשות את זה בשקט, בצנעה ובעיקר ברגישות כדי לזכות לשיתוף פעולה מכל הגורמים".
גם גן ארז, המומחה לגילוי מתכות, מאמין שמיקום החפירות היה שגוי. "ביקשתי להצטרף לחפירות אבל נתקלתי בכתף קרה מסיבות לא מובנות", הוא מספר. "בסך הכל ביקשתי לחפור ברדיוס של 100 מטר שבו יש סיכוי שנאתר את הקבר ונוכל לפתור סוף סוף את התעלומה, אבל הם לא ממהרים לעשות את זה. הכל מתנהל באיטיות די מוזרה. יש לי יותר מתחושה שמנסים לקבור את העניין". ארז טוען שהרשות ביקשה ממנו לשכור על חשבונו שני ארכיאולוגים ולממן את החפירות בעצמו.
ארז מסתובב עם גלאי מתכות ביד מגיל 10. כילד היה מחפש מטבעות ותכשיטים בחופי פלורידה, היום הוא מייבא גלאי מתכות לישראל. הוא מעין אינדיאנה ג'ונס מקומי: בוגר סיירת מטכ"ל, צייד אוצרות שמסמן מטרה ולא מרפה ממנה. כך גם באשר לקוקרן. "יש לי ניסיון רב יותר מהרבה ארכיאולוגים", הוא אומר. "אני עוסק בחיפושים באמצעות גלאי מתכות עשרות שנים. אני והחברים שלי הצלחנו לאתר פריטים נדירים מאוד שתרמנו למוזיאונים ברחבי הארץ. אנחנו מתנדבים. ובמקום לקבל את העזרה שלנו באהבה, דוחים אותה בגלל ענייני אגו. במקום לתת לנו לבצע את החפירות, מושכים אותנו בתירוצים".
"ייתכן מאוד שרשות העתיקות חפרה במקום הלא נכון", אומר ערן תירוש (בתמונה), יו"ר העמותה למורשת מלחה"ע הראשונה בישראל. "אבל אנחנו לא מרימים ידיים. נמצה את כל הסיכויים למצוא את המקום"
"לא כל הגורמים המעורבים בחיפוש אחר טוראי קוקרן אוהבים את הגישה של ארז", מודה אדם המעורב בפרשה. "הם רואים בו סוג של איום – אולי בגלל אגו, או מהפחד שימצא את הקבר ויזכה לתהילת עולם. הוא רץ מהר מדי קדימה והרשויות לא עומדות בקצב שלו. אני חושב שהוא יכול לתרום הרבה בחיפושים, אבל האנשים פה רוצים שקט, לא אוהבים רעשי רקע. גם גורמים בממשלת אוסטרליה, ברשות העתיקות וביחידה לאיתור נעדרים של צה"ל רוצים לעשות הכל בלי כותרות ורעשים. הם דוגלים בשיטה של עבודה מתחת לרדאר, לאט ובטוח. גם בצבא אוסטרליה, שמעורב בחיפושים, מתנהגים בדיפלומטיות. לא תשמע מהם מילת ביקורת על הגורמים בישראל למרות שיש להם בטן מלאה".
"הסיפור של קוקרן באמת נגע לליבי", אומר ארז, "ואני חושב שחובתי כאזרח מדינת ישראל לעשות הכל כדי לנסות לאתר את הקבר. אז במקום לחבק, שמים לי רגליים, וזה עצוב. האינטרס היחיד שלי בכל העניין זה להחזיר חוב מוסרי שלנו כמדינה למשפחה של החייל שנהרג פה על כיבוש ארץ ישראל. אם יש אפילו סיכוי של אחוז אחד לאתר אותו, אז למה למסמס את זה? אני לא מתכוון לוותר, אהפוך עולמות כדי שהחפירה הזו תצא לפועל. זה הסיכוי היחיד לאתר את הקבר, ואני לא אתן לזה להתמסמס".
"יש לי ניסיון רב יותר מהרבה ארכיאולוגים", אומר גן ארז (בתמונה), מומחה לגילוי מתכות. "אני עוסק בחיפושים עשרות שנים. ובמקום לקבל את העזרה שלי באהבה, דוחים אותה בגלל ענייני אגו"
תגובות
לואיז דיסג'רדינס, הנספחת הצבאית בשגרירות אוסטרליה בישראל, מסרה בתגובה: "תהליך מציאת הגופה של לאודן קוקרן נעשה ברגישות המתבקשת ובתיאום עם רשות העתיקות הישראלית. ברשות העתיקות מודעים למצב ונכון לשלב הזה, לא ידוע לנו מתי בכוונתם להתחיל לחפש במקום נפילתו המשוער. בני משפחתו של הנעדר מודעים לתהליך, מעודכנים בכל שלב והם מרוצים מההתנהלות. ממשלת אוסטרליה מתואמת עם הרשויות בישראל ופועלת בשיתוף פעולה מלא".
מרשות העתיקות נמסר בתגובה: "סיפור החייל האוסטרלי שנהרג בקרבות 'מרדף פלשת' נוגע ללב, וכך גם העניין הציבורי והרצון לעזור במציאתו. מטבע הדברים, מתוך חובתה של רשות העתיקות להגן על ערכי המורשת הקדומים המצויים בקרקע, אין הרשות יכולה לאפשר חיפוש וחפירה חופשיים של אזרחים בגלאי מתכות באתרי עתיקות. על רקע זה, מתוך הוקרה לחללי האנז"ק ואף שהנושא נמצא מחוץ לתחום אחריותה, רתמה הרשות את יכולותיה הטכנולוגיות ואת אנשיה לסייע באיתור הקבר. פעולות האיתור מבוצעות על ידי רשות העתיקות ביחד עם העמותה למורשת מלחמת העולם בישראל ואנשי יחידת אית"ן של צה"ל (היחידה לאיתור נעדרים)".
מדונלד קוקרן לא התקבלה תגובה.
סייע בהכנת הכתבה: גיא רייט