רומן, כיום מהנדס אלקטרוניקה מפתח תקווה, גדל באוקראינה מלאת היערות. כמו רבים אחרים מיוצאי ברית המועצות לשעבר, גם עבורו היה הטבע מקום מפלט שבו אדם מוצא נחמה ויופי. וגם המון פטריות.
רומן ליקט פטריות ולמד להבדיל בין האכילות לרעילות – בהן גם המוכרת מכל הפטריות, זו עם השמלה הלבנה והכובע האדום המנוקד בלבן. שמה אמניטה מוסכריה, או בעברית אמנית זבובָנית. בשלב הצעיר שלה היא יושבת וגדלה בתוך "ביצה", ואם חותכים אותה לאורך, רואים את קווי המתאר של האמניטה. כשהיא גדלה בוקעת הפטרייה מתוך הביצה; הנקודות הלבנות הן ה"קליפות". הצבע האדום, כמו תמיד בטבע, בא להזהיר מפני סכנה – אם כי יש שיגידו שבמקרה של האמניטה, הוא דווקא נועד למשוך.
"אותי ואת כל הילדים לימדו שזאת פטרייה רעילה ומסוכנת. כשהייתי רואה כזאת ביער, הייתי בועט בה כדי שאף אחד לא יתפתה וירים. אני לא נגעתי בה עם הידיים", מספר רומן. שנים רבות חלפו מאז שעזב את המולדת הירוקה שלו ועלה לישראל, שבה דוברי רוסית עטים אחרי הגשמים על יערות הצפון ומלקטים פטריות מתוך געגועים למולדת, לטבע, ופשוט לפטריות מטוגנות בחמאה.
רומן, מהנדס אלקטרוניקה, משתמש באמניטה מוסכריה בארבע השנים האחרונות: "הכוח הפיזי שלי התגבר, הריכוז שלי השתפר משמעותית, נעשיתי מלא מרץ. אפילו הפסקתי לדחות דברים"
לפני כחמש שנים נתקל רומן בערוץ יוטיוב של אישה ושמה באבה מאשה, שדיברה בפנים מוסוות ובעיוות קול על האמניטה מוסכריה, וטענה שהיא למעשה פטרייה פלאית בעלת סגולות מרפא לגוף ולנפש. "בסרטון התארח אדם שסיפר שהוא הכין משחה מאמניטה עבור סבתא שלו שסבלה מכאבים במפרקים", נזכר רומן. "הוא סיפר שהיא מרחה את המשחה במשך תקופה קצובה והכאבים נעלמו. אני בחור סקרן מאוד שלא מאמין לכל דבר עד שהוא מנסה בעצמו, וככה התחלתי להתעניין באמניטה".
זמן קצר לאחר מכן טס רומן לביקור באוקראינה. "זאת הייתה בדיוק עונת האמניטות, ואני הסתובבתי ביער וליקטתי אותן. אחר כך ייבשתי אותן, לקחתי רק את הכובעים שלהן, שמתי בקופסת קרטון והבאתי לארץ. הן שכבו שם חודשיים במקום חשוך, 'התבשלו', ואז נכנסתי לתהליך של מיקרודוזינג (מיקרו-מינון, נטילת חומר פסיכואקטיבי בכמויות מזעריות – י"פ). הייתי לוקח מהכובע, שוקל אותו ואוכל עם התה חצי גרם בבוקר וחצי גרם לפני השינה. יש לזה טעם של אגוזים וטיפה מרירות".
את השבועיים הראשונים של המיקרודוזינג מתאר רומן כניקוי קיבה; נסתפק בזה, ושכל אחד יבין את מה שיבין. "כשזה נפסק הרגשתי טוב. הכוח הפיזי שלי התגבר, בחדר הכושר עשיתי יותר אימונים, הריכוז שלי השתפר משמעותית, נעשיתי מלא מרץ. ככל שחלף הזמן הבנתי שהאמניטה טובה במיוחד לגברים, בגלל שנשים ממילא מחוברות לרגשות שלהן, וגברים מחזיקים הכל בפנים. גם אני כזה, אבל עם האמניטה התחלתי להוציא דברים החוצה, להרגיש דברים ולבטא אותם".
תן דוגמה.
"אני מאוד לא אוהב עימותים. בעבר, אם מישהו היה מעליב אותי או פוגע בי, הייתי מדלג על זה כדי לא להתעמת. אם כואב לי היום אז אני מגיב, התחלתי לשמור על הגבולות שלי וזה גורם לי להרגיש שלם וטוב יותר".
מה בעצם מרגישים תחת השפעת האמניטה?
"במיקרודוזינג אני לא מרגיש כלום, לא קורה שום דבר, אבל אני שם לב למשל שהפסקתי לדחות דברים. משהו בפנים אומר לי 'אל תדחה, לך תעשה את זה', ואני עושה את זה בסבבה, לא מרגיש שזאת כפייה כמו שהרגשתי בעבר. אני רוכש הרגלים טובים עם האמניטה".
במצבה הטבעי יש בפטרייה חומצה איבוטנית, שבליעתה גורמת לבחילה, הקאות קשות, רעידות בלתי נשלטות, הזעה, איבוד שליטה במרחב, פגיעה בשיווי המשקל ואפילו תרדמת
שנה לאחר הביקור באוקראינה חזר לשם רומן והלך לבקר חבר טוב, אלוף עולם בהתעמלות קרקע שמגיל 3 מופיע בקרקס. במטבח שלו ראה רומן צנצנות רבות מלאות באמניטה מוסכריה טחונה. "הוא סיפר שהוא כל הזמן נוטל אותה", אומר רומן, "דיבר בלי הפסקה על הסגולות שלה".
מפתיע כשמדובר באתלט, לא?
"אותי זה לא הפתיע. האמניטה מאוד פופולרית בקרב דוברי רוסית".
בוא לגדול איתנו
לצד הסגולות שמייחסים לה משתמשים כמו רומן וחברו המתעמל, האמניטה מוסכריה מוגדרת כפטרייה רעילה המכילה את החומר הפסיכואקטיבי מוסקימול, שנכלל ברשימת הסמים המסוכנים בישראל. כל יבוא, הפצה, שימוש, מכירה ומחקר בחומר זה ללא אישור של משרד הבריאות אסורים על פי חוק ומהווים עבירה פלילית.
"האנשים שמשתמשים באמניטה מוסכריה מדווחים שהמוסקימול שבה יכול לגרום לתחושת התעלות, רגיעה, שלווה פנימית, רוממות רוח ושינה טובה, והוא גם גורם לחלומות מאוד ריאליסטיים ונוטה להעלות זיכרונות ילדות - טובים או רעים", אומרת אלינוער שביט, אתנומיקולוגית העוסקת בפטריות ברפואה. "מי שלוקח כמות גדולה של חומר עלול לאבד את תחושת השליטה במרחב ולהרגיש שהוא גדל או קטן בבת אחת, לצאת מהגוף ולהתבונן על עצמו מלמעלה, ולהרגיש שהוא יכול לעוף", מספרת מי שכיהנה כנשיאת האגודה המיקולוגית של ניו יורק וכיו"ר הוועדה לפטריות ברפואה באגודה המיקולוגית של צפון אמריקה.
ד"ר דליה לוינסון, חוקרת פטריות: "השירות הבולאי בישראל הנפיק בול עם ציור של אמניטה מוסכריה. מאנגליה שלחו מכתב ושאלו, 'מה פתאום אתם מתהדרים במה שאין לכם?'"
המראה של האמניטה, וכך גם האפקט המגדיל-מקטין שלה, מוכרים היטב בתרבות הפופולרית. היא מופיעה בספרי ילדים ובאגדות, היא הפטרייה שעליה יושב הזחל המעשן שמציע לעליסה לאכול ממנה כדי לקטון או לגדול וגם זו שמריו מהמשחק "האחים סופר מריו" אוכל כדי לגדול. הדרדסים מתגוררים בין פטריות אמניטה, וקיימת תיאוריה – לא מאוד מבוססת, אבל נחמדה – שהאמניטה השפיעה על דמותו של סנטה קלאוס, שתמיד לובש חליפה אדומה ולבנה, ומעופף עם איילי הצפון שלו באופן שמזכיר את תחושת התעופה הנלווית לשימוש באמניטה. ידוע כי שמאנים מסיביר, ממקסיקו ומארצות אחרות צרכו ועדיין צורכים אותה בטקסי תקשור עם רוחות, מסורת בת מאות ואלפי שנים.
למרות הפופולריות שלה בתרבויות מסוימות, המאפיינים הפסיכדליים של אמניטה מוסכריה אינם מוכרים כמו אלה של פטריות הפסילוסיבין, שזוכות לתשומת לב רבה בעולם המחקר והטיפול במסגרת הרנסנס הפסיכדלי של 20 השנים האחרונות. בכל הנוגע לצריכתה, אמניטה מוסכריה מגיעה גם עם חסם מובנה: במצבה הטבעי יש בה חומצה איבוטנית, שבליעתה גורמת לבחילה, הקאות קשות, רעידות בלתי נשלטות, הזעה, איבוד שליטה במרחב, פגיעה בשיווי המשקל ואפילו תרדמת. רק לאחר טיפול מיוחד בחימום, ייבוש, או חשיפה לחומצה - כמו חומצות העיכול שלנו, למשל – הופכת החומצה האיבוטנית למוסקימול, אותו חומר שיכול לגרום לתחושות מעניינות.
ויש דרך נוספת מלבד ייבוש וחימום. "המוסקימול נשאר פעיל כשהוא עובר דרך השתן", אומרת שביט. "אנתרופולוגים תיעדו שמאנים בשוודיה, נורווגיה, פינלנד וסיביר שהיו אוכלים את הפטרייה המיובשת, ומאמיניהם היו שותים את השתן שלהם, משום שהמוסקימול נשאר פעיל בו, אבל החומצה האיבוטנית מתפרקת ואין תופעות לוואי. החומר גם יותר מרוכז דרך השתן".
גם בעלי חיים אוכלים אמניטה?
"ראינו באלסקה סנאים ושועלים קופצים ומתנהגים כמו משוגעים אחרי שהם אכלו את הפטרייה הזאת, וסיפרו לנו שגם איילים עושים זאת".
אלינוער שביט, אתנומיקולוגית: "זאת פטרייה מפתיעה, כל אחת שונה מחברתה בריכוזי החומר. שימוש בה עלול בהחלט לגרום לנזק גופני ורוחני, בעיקר למי שיש לו בעיות נפשיות"
מקורה של האמניטה מוסכריה באלסקה ובסיביר. היא גדלה בעבר רק בחצי הכדור הצפוני, והיום מצויה בכל היבשות מלבד באנטארקטיקה. היא פטרייה מיקוריטית, כלומר גדלה ביחסי גומלין עם עצים שונים – בעיקר עצי מחט ואורן. בטבע הישראלי היא לא קיימת, מה שמסביר מדוע אין על אודותיה מחקרים זמינים בעברית (גם המחקר בעולם, שאומנם אינו לגמרי בחיתוליו, בתחילת דרכו). אבל בישראל כן גדלה אחותה בעלת ההשפעה החזקה יותר – אמניטה פנתרינה או אמניטה מנומרת, בעלת הכובע הכתום והנקודות לבנות – שמופיעה בצפון אחרי הגשמים.
"כשעשיתי את הדוקטורט שלי הגיע למעבדה שעבדתי בה מכתב ממעבדה בריטית שעוסקת בחקר הפטריות", נזכרת ד"ר דליה לוינסון, מיקולוגית (חוקרת פטריות) במכון שמיר למחקר ברמת הגולן, שלא מזמן הוציאה את ספרה הרביעי על פטריות. "המכתב נשלח בעקבות בול שהוציא השירות הבולאי בישראל ובו ציור של אמניטה מוסכריה. כותבי המכתב שאלו 'מה פתאום אתם מוציאים בול כזה ומתהדרים במה שאין לכם?', אם כי לא בדיוק בזו הלשון. הבריטים עשו סקר של כל הצמחים, הפטריות, הארכיאולוגיה וכו' בישראל, וידעו מה יש או אין כאן. אז הם נזפו בנו".
עניתם?
"כן, אני עניתי. כתבתי שזה נכון וזו באמת טעות של השירות הבולאי, אבל גם ציינתי שיש לנו אמניטה פנתרינה".
ריטלין לא, אמניטה כן
אסף (שם בדוי) הוא איש עסקים כבן 50, אב לארבעה. כמו רבים אחרים בארץ ובעולם – אנשים עם מחלות, התמכרויות, קשיים נפשיים או סתם כאלה שמחפשים לשפר את מה שיש – גם הוא הגיע אל האמניטה מוסכריה. "נתקלתי בפרסום ברשת של בחור ישראלי שחי בתאילנד וכותב על האמניטה. אחרי הדברים שלו ראיתי גם פרסומים אחרים, והרגשתי 'קריאה'", אומר אסף. "זאת שפה של אנשים שמתעסקים במדיצינות האלה, וגם אני משתמש בה, כי זה פשוט נכון: הרגשתי ממש קריאה של האמניטה".
אסף וילדיו סובלים מבעיות קשב וריכוז. "הם רבים כל הזמן, צועקים, לא רוצים לעזוב את המסכים. כל לילה לפני השינה זה גיהינום של בכי וצעקות. אני לקחתי בעבר ריטלין, שעשה לי תופעות לוואי קשות, אז לא רציתי לתת להם תרופות כאלה, אבל בשלב מסוים נתתי להם אמניטה".
מה זה עשה להם?
"בפעם הראשונה זה היה קסם, יום שבו הם הפסיקו לצרוח ולריב, לא דרשו את המסך. ארבעתם ציירו ציורים מדהימים במשך שעתיים, הם היו מרוכזים לחלוטין. אבל חששנו להמשיך עם זה בהיעדר מידע בנושא, אז הפסקנו".
אתה עדיין משתמש באמניטה?
"כן, בעיקר בשביל הריכוז. הבעיה היא שהחומרים האלה מגיעים ממקומות שונים – אוקראינה, סיביר, סקוטלנד – וההשפעות של החומר שונות, אז זה מבלבל".
מה אתה יכול לספר על ההשפעה?
"ביום הראשון הרגשתי קודם כל את התדר שלה. זאת שפה ניו-אייג'ית, אבל אתה ממש מרגיש את זה: הלכתי ביישוב שאני גר בו והרגשתי מין תחושה מאוד עדינה של אבק פיות. הראייה שלי נעשתה חדה יותר, התמונה הייתה קסומה יותר. כבר בלילה הראשון התחילו גם חלומות מאוד בהירים, מפורטים, סוריאליסטיים, מורכבים ועמוקים, עם מסר לחיים. עשרות שנים לא חלמתי כאלה".
הרגשת משהו גם בתפקוד היום-יומי?
"30 שנה אני מנגן בכינור. אחרי חמישה ימים של אמניטה התיישבתי לנגן, ומיד הרגשתי הבדל קיצוני בזריזות, ביכולת. מקומות ביצירה שתמיד הקשו עליי נהיו פתאום קלים מאוד. לדעתי אני מנגן היום יותר טוב משניגנתי כשהייתי בן 20, ודרך הנגינה שמתי לב גם שהריכוז שלי השתפר. מעבר לזה, אחרי שבוע וחצי של אמניטה נעלמה לי בעיית עיכול שסבלתי ממנה עשרות שנים. הייתי מבלה הרבה בשירותים, סובל מכאבי בטן. ניסיתי הכל ושום דבר לא עזר. אחרי חודשיים על מיקרודוזינג הבעיה נעלמה".
אסף (שם בדוי): "הילדים שלי סובלים מבעיות קשב וריכוז, ובשלב מסוים נתתי להם אמניטה. בפעם הראשונה זה היה קסם, שעתיים הם ציירו ציורים מדהימים והיו מרוכזים לחלוטין"
כמו רומן, גם אסף מספר שהאמניטה מוסכריה שיפרה את הרגליו. "יש המון עדויות של אלכוהוליסטים שנגמלו בעקבות שימוש באמניטה, בין השאר כי הפטרייה משתלטת על חוש הטעם והריח. אני מרגיש את זה על עצמי: חוש הריח שלי נורא מפותח עכשיו, אני מריח דברים ממרחקים וזה לא תמיד קל, כי זה כולל את כל הסירחונות הקטנים של בני האדם. גם הטעם שלי השתנה, כל בוקר אהבתי לשתות אספרסו והיום אני לא מסוגל יותר לצרוך קפה. זה התחיל אחרי שבועיים של מיקרודוזינג. אהבתי גם לשתות יין לבן, והיום אני לא מסוגל יותר לשתות אלכוהול. נגמלתי גם ממתוקים: 40 שנה הייתי מכור לשוקולד, יכולתי לגמור חבילה שלמה בבת אחת. עכשיו אני לא מסוגל לאכול שום דבר מתוק. לא טעים לי".
מה לגבי אפקט פסיכדלי?
"שבוע אחרי שהתחלתי לקחת את הפטרייה הרגשתי אופוריה. הסתובבתי עם הבן שלי בטבע והרגשתי את האדמה, את השמש. אבל זה לא שהייתי מסטול, אלא שהרגשתי תחושה נפלאה של שמחת חיים עמוקה. הייתי בכאן ועכשיו. חודש אחר כך התחלתי להרגיש בהירות מחשבה, כאילו שיותר קל לי להגדיר דברים שאני מרגיש. פתאום הבנתי מה אני רוצה לעשות הלאה, לאן לקחת את הקריירה שלי. הכל נראה לי קליל וברור יותר".
איך בעצם השגת אמניטה?
"בפעם הראשונה נפלתי עם זה, הייתי כל כך להוט שלא עשיתי בדיקה מעמיקה והגעתי למישהו שדרש 3,500 שקל תמורת חומר שמספיק לאדם אחד לחודשיים, וליווי שהוא מספק. חבר שלי ואני רצינו את זה, אז העברנו לו 6,000 שקל אחרי הנחה. אחר כך הבנו שהוא צעיר מאוד, בלי הרבה ניסיון, ושזה מחיר עושק. יש אנשים יותר רציניים ומנוסים ממנו, שמוכרים כמות דומה של אמניטה ב-400 וב-600 שקל עם ליווי בקבוצת וואטסאפ שמתעסקת בזה. אחר כך הגעתי גם לקבוצת טלגרם, אבל שם המנהל מצנזר מידע שלא מתאים לו וזורק אנשים על כל דבר. זה נורא בעיניי, כי מבחינתי מדובר במשהו רוחני שעוזר לבני אדם. כשאתה נתקל באנשים תאבי בצע שמנצלים אחרים, זה ממש מקומם".
מי שעושה את זה בשביל הכיף מסכן את עצמו
אלינוער שביט מתגוררת כיום בקונקורד שבמדינת מסצ'וסטס. במהלך השנים היא כתבה מחקרים רבים העוסקים בשימושים השונים של החברה האנושית בפטריות, והיא מרצה על הנושאים הללו בכנסים ברחבי העולם. העניין שלה בתחום ניצת בילדותה בנהלל, כשסבתה הייתה לוקחת אותה ללקט פטריות. בשנות ה-80 עברה עם משפחתה לניו יורק; כשחיפשו שקט מהעיר הרועשת, בני המשפחה היו נוסעים לטבע. שם גילתה שביט את עולם הפטריות העשיר וגם את האמניטה.
מהם היתרונות והסכנות בשימוש באמניטה מוסכריה?
"החוויה היא אישית. אנשים יכולים להיכנס לאופוריה, אבל גם לתרדמת. יש מספיק עבודות מחקר וספרים טובים ואחראיים שמראים שמיקרודוזינג של אמניטה מוסכריה עשוי לעזור לאנשים ברמה הנפשית - משתיק רעשים פנימיים, יכול לגרום לתחושה של נוחות בגוף של עצמך ובעור של עצמך. אנשים מדווחים על הרגשה שהיום שלך מתחיל ברגל ימין, שאתה לא חרד מדברים. אישה אחת סיפרה לי שבכל פעם שמתערער לה הביטחון או שהיא חשה חוסר שקט, היא עושה מיקרודוזינג של אמניטה מוסכריה במשך שבוע-שבועיים ואז מפסיקה. זה עובד לה. חבר אחר סיפר שהוא עושה מיקרודוזינג לפני הרצאות לקהל רחב, כי זה גורם לו להרגיש נוח ולהיזכר שיש לו חוש הומור. אבל השימוש באמניטה מוסכריה איננו נפוץ".
שביט: "ראינו באלסקה סנאים ושועלים קופצים ומתנהגים כמו משוגעים אחרי שהם אכלו אמניטה מוסכריה, וסיפרו לנו שגם איילים עושים את זה"
מה קורה כשלוקחים כמות גדולה?
"יכולות לצוץ תחושות של ניתוק מהעולם, שאתה כל-יכול או שחוקי הפיזיקה לא חלים עליך ואין לך ספק שאתה יכול לעוף. צריך מאוד להיזהר מזה. בכלל, כמות גדולה של החומר יכולה לגרום לאנשים לעשות דברים שמסכנים אותם. מצד שני, חברה סיפרה לי שהיא לקחה כמות גדולה תחת השגחה ובכוונה לפתור עניין שהציק לה - היא התייסרה שלא אמרה לסבתה לפני מותה שהיא אוהבת אותה - ובחוויית הפטרייה הסבתא הופיעה. החברה אמרה לה 'אני אוהבת אותך', והסבתא אמרה לה שהיא תמיד ידעה את זה. זאת אחת התכונות של האמניטה: ישנם דיווחים שאנשים עלולים לחזור לחוויות ילדות שעלולות להיות קשות מאוד עבורם, אבל תחת הפטרייה הם חוזרים שוב ושוב לחוויה המסוימת עד שהגוף נפטר מהחומר. צריך להיות מוכנים לזה. חשוב גם לדעת שמי שעושה את זה בשביל הכיף - מסכן את עצמו. זאת פטרייה מפתיעה, כל אחת שונה מחברתה בריכוזי החומר שבה, ושימוש בה עלול בהחלט לגרום לנזק גופני ורוחני, בעיקר למי שיש לו בעיות נפשיות".
לא מזמן הרצית בקונגרס הישראלי לפטריות מרפא, שם דיברת על שימוש באמניטה מוסכריה בגיל השלישי. באיזה אופן הפטרייה יכולה לעזור למבוגרים?
"במספר תרבויות בסקנדינביה ובסיביר, הקשישים והחלשים בשבט צורכים אמניטות יבשות בכמות מאוד קטנה ומתוך התייחסות שבקדושה לפטרייה – כלומר לא כדי להיות בהיי, אלא כדי לקבל ממנה עזרה. הכמויות הקטנות האלה, לפעמים יום-יומיות, יוצרות תחושת בהירות במוח, עוזרות לישון לילה שלם ולקום רעננים, ונותנות תחושה של כוח פיזי ושל נוחות".
הן טובות גם לכאבים פיזיים?
"הן ידועות בכך שהן עשויות להקל בין השאר על הסובלים מכאבי שיגרון וכאבי פרקים, ויש עדויות של מבוגרים שזה מאוד עזר להם אפילו בשימוש חיצוני בפטרייה, כלומר שימוש בנוזלים מהפטרייה על המפרקים הכואבים. שמאנית ידועה בסיביר מספרת שהמבוגרים בשבטה משתמשים באמניטה מוסכריה כי זה נותן להם הפוגה של כמה שעות מכאבים כרוניים, אבל היא מתייחסת לזה כאמצעי חירום".
מה דעתך על כך שמוסקימול נחשב בישראל לסם מסוכן?
"ייתכן מאוד שמי שקבע את זה פעל בלי הבנת החומר. המוסקימול איננו חומר ממכר, ולמרות זאת הוכנס לרשימת החומרים הממכרים שאסורים לשימוש בישראל. אני חוששת שהדבר יגרום לכך שאי אפשר יהיה לעסוק במחקר התכונות הרפואיות של החומר הזה. השימוש באמניטה מוסכריה בארה"ב למשל הוא חוקי, והיא אסורה בשימוש רק במדינת לואיזיאנה".
נכון להיום אין גם בשוודיה, באירלנד, ברוסיה, באוקראינה ובמקסיקו הגבלות חוקיות על אמניטה מוסכריה. עם זאת, החקיקה בנושאים הללו נזילה וכפופה לשינויים פוליטיים ואחרים.
שלא תשתה לי שם שמפיניון
פטריות פסיכואקטיביות מושכות אליהן כל מיני סוגים של אנשים. לעתים קרובות מדובר בדמויות ססגוניות – כמו באבה מאשה, כנראה הדמות המוכרת ביותר בקרב צרכני האמניטה. זהותה האמיתית לא נחשפה עד כה – מלבד עיוות הקול היא מופיעה כשפאת צמות על ראשה – וידוע רק שהיא רופאת ילדים בעלת תואר ראשון בהנדסה כימית. מאז 2013 היא מנחה פודקאסט ברוסית שעוסק בפסיכדליה, ושנאסר פעמיים להאזנה על ידי השלטונות ברוסיה, שלא רואים בעין יפה את העיסוק במרחבי תודעה.
רומן: "אם אתה לוקח יותר מדי, אם אתה לא שלם עם עצמך ולא מודע לעצמך, אם אתה חושב שהיא תפתור לך את הבעיות כמו קסם – אני לא ממליץ על אמניטה מוסכריה"
למרות הפאה והמסתורין, חוקרי פטריות מתייחסים ברצינות לבאבה מאשה וממליצים על ספרה האחרון, שעוסק במיקרודוזינג של אמניטה מוסכריה. לפרסומו קדמו ארבע שנים של איסוף נתונים מיותר מ-12 אלף אנשים שהתנסו במיקרודוזינג של כמה סוגי אמניטות, ודיווחו למאשה על מצבם. גם בקבוצה הישראלית הגדולה של אמניטה מוסכריה הפעילה בטלגרם ומונה כיום כ-900 איש, נסמכים על מאמריה וממצאיה.
מנהל הקבוצה – אותה אחת שאסף מספר שנזרק ממנה – שלח לי הודעה פרטית מיד אחרי שהצטרפתי בעצמי לקבוצה והציע שאצור איתו קשר בנוגע ל"ייעוץ ופרטי רכישה". אותו מנהל, כך התרשמתי, לא אוהב ששואלים שאלות ונוטה להצהרות נטולות הסבר, כמו המלצה גורפת לשמור מרחק מפטריות שמפיניון.
נראה שהאווירה בקבוצה מושפעת מסגנונו האישי של המנהל, שכמדיניות מסלק חברים שאינם סרים למרותו ומתקשה להתמודד עם ביקורת עליו או על הפטרייה; כשאחד החברים סיפר שהוא לא מרגיש השפעה, המנהל השיב שהוא ידע מראש שהיא לא תשפיע, כי החבר המדובר שאל יותר מדי שאלות ולא הקשיב לתשובות. לאחר שנזף בו על כך בהודעה קולית, הננזף השיב למנהל בהודעה משלו: "מה קרה, אכלת שמפיניון?".
רומן מצדו לא נעזר בקבוצה. כמו רבים אחרים, הוא דואג לאספקה של אמניטה מחו"ל בעצמו. לאחר ארבע שנים איתה הוא מדווח: "את השינויים הרגשתי די מהר, אבל אני לא עושה את זה כל הזמן. בדרך כלל אני נכנס לתהליך בסוף אוקטובר וממשיך חודשיים, או עד מתי שאני מרגיש שזה מספיק".
איך אתה יודע?
"משהו בפנים אומר לך. אגב, מאז האמניטה לא חליתי אף פעם מלבד בקורונה, אבל אני לא יודע אם זה קשור".
כמו אסף, גם רומן מדווח שהפטרייה הרחיקה אותו מאלכוהול: "אף פעם לא הייתי שתיין גדול, אבל לפעמים הייתי שותה בירה עם החבר'ה כשנפגשים והיום אני לא מסוגל לגעת בזה. מדהים שאמניטה אסורה, אבל אלכוהול נמכר חופשי".
ניסית פעם לקחת כמות שתאפשר לך לעבור עם האמניטה חוויה פסיכדלית?
"לא, כי אני פוחד מהזיות ואומרים שהטריפ שלה הוא מאוד אגרסיבי ודורש השגחה, כי האדם לא בהכרח שולט בעצמו. הכי הרבה שאכלתי היה ארבעה כובעים בבת אחת, כי זה היה טעים כמו עוגיות, ולא יכולתי להפסיק לאכול".
מה הרגשת?
"עומד יציב, הולך ישר, אבל מנטלית – כאילו שתיתי 300 מ"ל וודקה. נעלם הפחד, יכול להיות שהייתי חוצפן. קראתי דיווחים של אנשים שמספרים על התופעה הזאת כשלוקחים יותר. אומרים גם שהוויקינגים היו אוכלים אמניטות לפני שיצאו לקרב כדי להיות אכזריים וללא פחד. אם אתה לוקח יותר מדי ואתה לא שלם עם עצמך ולא מודע לעצמך, אם אתה חושב שהיא תפתור לך את הבעיות כמו קסם – אני לא ממליץ עליה. גם במיקרודוזינג היא מפתיעה ויכולה לגרום לדברים לא צפויים. אף אחד לא יודע מראש איך היא תשפיע עליו".