תאונות קורות לנו כל הזמן. קפה שנשפך לנו על החולצה הלבנה, הכוס שהחליקה לנו בזמן שטיפת הכלים, המסמך החשוב ששכחנו לקחת דווקא ביום שבו היינו צריכים אותו, הסוכר ששמנו בתבשיל במקום המלח והרשימה עוד ארוכה. עם זאת, מפעם לפעם הטעויות הן כבר בסקאלה אחרת. הבאנו לכם כמה תאונות שאם הן לא היו מתרחשות במציאות, היה צריך מוח מבריק כדי להכניס אותם לתסריט מופרע במיוחד.
המתנפח שהתעופף
כנראה שאחרי שתקראו את השורות הבאות, תשקלו פעמיים לפני שתעלו על מתקנים מתנפחים. במאי האחרון, משפחה ניו יורקית התמודדה עם תקרית שבסיוטים הכי גדולים שלה היא לא ציפתה שתתרחש. במהלך יום רגיל למדי, שלושת הילדים שיחקו על המתקן המתנפח בחצר הבית, אותן מתקן שהם נהגו לשחק עליו כל הזמן וראו בו מוצר תמים ובטוח למדי. ברגע אחד, כל האידיליה הזו השתנתה.
המתקן התנתק מהמשאבה ששומרת על לחץ האוויר, היתדות שקשרו אותו לקרקע ניתקו גם הן וכל המבנה הזה עף באוויר כמו בלון ששחררו ממנו את האוויר, רק שיש עליו ילדים. הצופה מהצד היה יכול לחשוב שהוא הוזה כשהוא ראה מתקן מתנפח לגובה של יותר מארבעה מטרים עם ילדים עליו, אבל זה באמת קרה.
לילדה שהייתה על המתקן היה מזל גדול כשהיא נפלה מיד כשהוא התרומם מעל לפני הקרקע, אבל לשני האחים שלה היה פחות מזל – הם שניהם נפלו בשיא הגובה. האחד נפל על רכב חונה והשני נפל על הכביש, שניהם סבלו משברים בידיים ואחד מהם גם ספג פגיעת ראש. אחרי שהילדים נפלו המתקן המשיך לנסוק עד שהגיע לגובה של 30 מטרים. רק אז הוא צנח ארצה.
חיפוש מהיר ברשת מגלה שאותם המתקנים המתנפחים היו מעורבים בעוד הרבה מאוד תאונות דומות בכל העולם וחלקן אף גבו מחיר כבד בחיי אדם.
לפחות מתה יפה
החברה המערבית יודעת להכתיב לכל ילדה כבר בגיל צעיר שבשביל להיות יפה, צריך לסבול. קמו לא מעט התקוממויות נגד זה, אבל דור אחר דור, נשים גוזרות על עצמן יופי, גם במחירים לא ריאליים.
מריה קונבנטרי הייתה דמות נודעת ומוכרת מאוד באירופה של המאה ה-18. היא הייתה שחקנית אירית מוצלחת מאוד שהייתה ידועה היטב, הודות ליופי שלה. בגיל צעיר היא נישאה לרוזן קונבנטרי שמיד לאחר הנישואין לקח אותה לירח דבש ברחבי אירופה. בפריז, עיר האוהבים, הם חוו משבר קשה שלמען האמת, זוגות חווים עד היום בבירה הצרפתית. מריה נחשפה לראשונה לתעשיית הקוסמטיקה הפריזאית – לאיפור, לתכשירי טיפוח, לבשמים. כמו הרבה נשים שמגיעות לעיר, היא נשאבה אל תוך השופינג.
הטרנד המקומי שהכי קסם לה, היה השימוש בסומק האדום ללחיים. הרוזן, לעומתה, פחות אהב את זה. הוא העדיף את המראה הטבעי ולכן, אסר עליה להשתמש בסומק. אז היא מרדה. ובעלה לא אהב את זה. באחת מארוחות הערב, אליה הגיעה כשהיא מאופרת עם האבקה האדמדמה על הפנים, החליט שהוא עושה מעשה ומוריד לה אותו מהפנים בכוח. כנקמה, מאותו היום היא הקפידה להשתמש בסומק עוד ועוד, למורת רוחו של הרוזן.
בגיל 27, היא שילמה על כך מחיר כבד כשנפטרה מהרעלת עופרת בדם שנגרמה משימוש יתר בסומק ובמייק-אפ לבן. יכול להיות שלרוזן היו גם כוונות טובות.
צרפתית שפה קשה
צרפתית היא שפה טריקית. אופן הגיית המילים בשפה הזו חשוב מאוד ומשנה באופן מאוד משמעותי את הפירוש של המשפט שמנסים להגיד. יש בצרפתית אותיות שכותבים ולא קוראים, יש הגיים שאומרים מבלי שהם יהיו כתובים, יש מילים שמחברים ולרב, היוצא מן הכלל בשפה עולה על הכלל עצמו.
נפוליאון בונפרטה שינה את העולם מהקצה אל הקצה, לטוב ולרע. בשנת 1799 הוא החליט שהוא משחרר מהשבי 1,200 שבויי מלחמה טורקים וקרא לאחד העוזרים שלו כדי להעביר אליו את ההנחיה. העוזר נכנס לחדרו של נפוליאון וגילה שהמפקד שלו חולה ושבדיוק לקה בהתקף שיעול קשה. כשסיים להשתעל אמר לעוזר, "!Ma sacré toux", - בעברית: "שיעול ארור!". העוזר, חשב שהוא שמע את המשפט הבא: "!Massacrez tous", - משפט שנשמע כמעט זהה (את העיצור האחרון לא הוגים בדרך כלל). ובעברית: "טבח בכולם". כך, 1,200 אסירים שהיו אמורים לצאת לחופשי, הוצאו להורג.
בירה ברחובות לונדון
הבריטים אוהבים לשתות. יום עבודה של בריטי טיפוסי יסתיים בדרך כלל במסבאה השכונתית עם כוס בירה צוננת. קלאסי.
אלא אם כן מדובר באוקטובר 1814, ואז יום העבודה של רבים מתושבי לונדון נגמר בהרבה יותר מכוס בירה. האירוע התחיל כשסדק נפער במיכל בירה במבשלה מקומית. הבירה זרמה החוצה, ועד שהצליחו לעשות עם זה משהו היא הציפה את הרחובות. קצת מספרים כדי לסבר את האוזן: 550,000 גאלון של בירה נשטפו מהמפעל אל הרחובות, כשמתרגמים את זה לכוסות בירה, מדובר ב-4.4 מיליון שגאו לגובה של ארבעה מטרים. מדובר ביותר מכמות בירה שאדם ממוצע ישתה למשך כל חייו.
התאונה הזו, שהיום כנראה היו קוראים לה "אסון הבירה", גרמה לטביעתם של שמונה בני אדם, להרס בממדים גדולים ולהצפה של לא מעט בתים. האסון הזה ידוע כאסון שנפגעו ממנו בעיקר אוכלוסיות חלשות שהתגוררו באזור בדירות מרתף. בירה זה טוב, אבל כידוע, אסור להגזים.
סוף לא צפוי לביקור בשירותים
לפני כשנתיים, מייקל פייק מניו יורק נכנס לביקור שגרתי בשירותים. הוא התיישב, עלעל במגזין, ניגב, הוריד את המים ו... בום. גוף האסלה העשוי כולו פורצלן פשוט התפוצץ לפייר בפנים, במה שככל הנראה נשמע לאנשים מבחוץ כמו מקרים גזים רציני במיוחד.
התאונה ככל הנראה התרחשה כתוצאה מלחץ הידרוסטטי גדול מידי ממה שהפורצלן היה מסוגל לשאת. פייק שרד, אך יצא מהאירוע עם פציעה רצינית ונדרש ל-30 תפרים כדי לאחות את הפצעים. חמור מכך – נכון להיום הוא סובל מפוסט טראומה שבאה לידי ביטוי בחרדה מאסלות, ביחוד מהשלב שבו מורידים את המים. איך הוא מתמודד עם זה? כשהוא רוצה להוריד את המים, הוא קושר לידית של האסלה חוט ומושך אותו מבחוץ. שוקלים לאמץ את השיטה בעצמנו.
המלחמה שכמעט פרצה
ב-1959, הוחלט לעשות בארץ תרגיל גיוס לשלוש חטיבות מילואים באמצעות שידורי קול ישראל. תאריך היעד לתרגיל היה באופן אירוני, ה-1 באפריל. כהכנה לתרגיל, נמסר בשידורי הרדיו בצהרים כי בערב תינתן הודעה חשובה מאוד. ההודעה על ההודעה המסתורית שאמורה להגיע העלתה את הסקרנות בכל הארץ – החל מפשוטי העם ועד לחברי כנסת שביקשו לעצור את הדיונים השוטפים לטובת התייעצות דחופה. על מה ולמה? איש מהם לא ידע.
הגיעה השעה תשע בערב ובמהלך שידור החדשות פורסמה הודעת גיוס דחופה לשלוש חטיבות מילואים שסיסמאות הגיוס שלהן היו "ברווזי מים", "להקת אמנות" ו"ארשת חשובה". ההודעה פורסמה במספר שפות, אך המילה "תרגיל" לא נאמרה באף אחת מהן. ההכרזה על הגיוס זרעה בארץ בהלה והרבה לחץ וחמור מכך, הביאה את צבא מצרים וסוריה להכריז על גיוס חירום ואת צבא ירדן להכריז על העלאת כוננות. כאן בארץ, יושב הראש האופוזיציה דאז ומנהיג תנועת החירות מיהר לנצל את המומנטום כדי לשאת דברים ("אם צבאנו נקרא לפעולה - נעמוד כולנו, ללא יוצא מן הכלל, מאחוריו, כפי שתמיד עמדנו"). שר האוצר לעומתו, לוי אשכול, לא מיהר לתפוס גם הוא את אולם הנאומים והלך להתקשר קודם כל לראש הממשלה באותם הימים, דוד בן גוריון, כדי לברר את פשר ההודעה. כשהוא חזר אל המליאה, הוא הודיע לכולם שמדובר בתרגיל.
למחרת, דובר צה"ל נזכר להוציא הודעת הבהרה שמדובר בתרגיל שבא לבדוק את מוכנות היחידות.
האירוע הזה לא הסתיים בשקט והביא להדחת ראש אג"ם וראש אמ"ן מתפקידם. מה שלא ברור זה איך עדיין לא נעשתה קומדיית טעויות סביב האירוע ומה עשו בנצי, מומו ויודלה בזמן הזה.
פיצה עד לרכב
לפני כשנה וחצי אדם החנה את הרכב שלו בחניון של פיצרייה בלינקולן שבנברסקה, ארצות הברית. כשהוא סיים לחנות, הוא רצה ללחוץ על הבלם כדי להביא את הרכב לעצירה מלאה. בפועל, הוא לחץ על דוושת הגז והמכונית עשתה את כל הדרך אל תוך הפיצרייה כשהיא דורסת ורומסת את כל מה שהיה בדרך. למרבה המזל, לא היו שם אנשים. אותו הנהג, איש יחסית מבוגר, ניצל את הסיטואציה כדי להשביע את הרעב שלו ועשה את מה שעושים בפיצרייה – הזמין פיצה.
תענוג אחרון
זוג שביקר לפני כשנתיים בזימבבואה החליט לנצל את הביקור בספארי שבמדינה בשביל רגע אינטימי זוגי בין העצים. במהלך האקט, השניים החלו לשמוע נהמות של אריה מאחוריהם. הגבר, למשמע הנהמות, ברח כל עוד נפשו בו וניסה להזעיק עזרה. בהמשך, הוא גילה שהעזרה שהוא הזעיק הייתה חסרת כל תועלת כי הבת זוג שלו שנותרה מאחור נטרפה על ידי האריה הזועם.
כלי התקשורת במדינה דיווחו שהעזרה בוששה להגיע כי העוברים והשבים חשבו שהאיש שמסתובב עירום בספארי לוקה בנפשו, רק לאחר מכן הבינו עובדי השמורה כי הוא באמת במצוקה. בחיפושים אחר האריה, נמצאה ידה של האישה.
אגב שכשהגבר הגיע לעובדי השמורה כדי לקרוא לעזרה, הוא לא לבש לגופו כלום, פרט לקונדום – אמצעי הגנה שהיה פחות יעיל במקרה הזה.
כמה טוב שיש שניים?
ניתוח להסרת אשך, שנעשה בדרך כלל מחשש שיתפתח בו גידול סרטני, נגוע הוא אחד הניתוחים הכי פשוטים בארסנל הרפואי. ההליך כולו אמור להימשך עד שעה ותופעות הלוואי שלאחר מכן הן לא מורכבות במיוחד.
לפני כשנתיים, גבר בגיל 48 עבר הליך שכזה בבית חולים בבריטניה. לאחר 40 דקות של ניתוח שעל פניו התנהל ללא כל סיבוכים או אירועים מיוחדים, המנתח הבין שהוא כרת את האשך הלא נכון, את האשך הבריא. המשמעות – כריתה מלאה של שני האשכים.
הגבר התעורר מהניתוח, גילה כי אין לו אשכים כלל והבין שיצטרך להסתפק בילדיו מהנישואים הקודמים ושבזוגיות הנוכחית שלו כבר לא יוכל להביא עוד ילדים לעולם. כמובן שמכאן והלאה, הנושא הועבר לטיפולו של עורך הדין שלו.