מה משותף לסטיב גו'בס, מונה ליזה, צ'רלי צ'אפלין, שרלוק הולמס, אלברט איינשטיין, הומר סימפסון, פופאי, הפנתר הורוד, באגס באני ופו הדוב? כולם מככבים בגלריית תמונות מרהיבה של הצלם אריק כפיר, כשהם משתקפים מבעד לטיפות מים בשיטת צילום ייחודית ומרתקת. נראה שעוד רגע הדמויות יתנפצו מתוך הבועות, אבל הן נשארות בפנים ונדמה שהופכות למציאותיות, חיות, נושמות ובועטות.
"כשהתחלתי לשדרג את שיטת הצילום של דמויות מבעד להשתקפות של טיפות מים לקח לי המון זמן לשכלל את הטכניקות לרמת גימור גבוהה", מסביר כפיר. "עשיתי המון ניסיונות, היו לי המון כישלונות בדרך, תסכול, לפעמים קצת רגעי ייאוש, אבל בסופו של דבר זה היה משתלם והתוצאות מדברות בעד עצמן".
בין הצילום למשטרה
סיפור של חייו של רס"מ כפיר, 45, תושב באר שבע ונשוי לדלית, חוצה יבשות. הוא שרת בתותחנים, השתתף בכמה מבצעים גדולים (ביניהם "ענבי זעם"), וכשהשתחרר מצה"ל החליט להתגייס למשטרה כשוטר במרכז השליטה (מוקד 100) של משטרת המחוז הדרומי. כבר אז, גילה שהוא נמשך מאוד לצילום. "הייתי צלם חובב בראשית הדרך. הייתי מצלם טבע ונופים, ולא השקעתי בציוד צילום יקר ערך. תמיד הייתה לי עין טובה".
אחרי כחמש שנות שירות במשטרה, במהלכן סיים בהצטיינות תואר שני במחשבת ישראל, כפיר החליט לעבור ללמוד מלונאות בשוויץ, ולאחר כשנה המשיך לארצות הברית, שם עבד במספר בתי מלון והמשיך לפתח את תחום הצילום בזמנו החופשי. לאחר אסון התאומים הוא חזר לישראל, סגר מעגל וחזר למוקד 100 של משטרת המחוז הדרומי כאחראי על הטיפול והניהול של אירועים חריגים (רצח, אונס, תאונות קטלניות, ירי גאדים ורקטות מעזה לישובי הדרום), והזנקת כוחות לזירות השונות.
"ההחלטה שלי לחזור לעבוד במשל"ט נובעת מכך שיש לי גישה לאנשים, אכפתיות, אני אוהב לעזור, לפתור בעיות, לחשוב מחוץ לקופסא ולא להיות מקובע וכיף לי בעבודה הזו. זה לא קל, לפעמים זה קשה, מורט עצבים אבל צריכים להבין שיש אזרחים שצריכים לקבל שירותי משטרה וצריך לעזור להם כשהם במצוקה ולפעמים בלחץ", הוא אומר בסיפוק רב. "אני אוהב את העבודה הזו, יש לי יכולות ניהול שרכשתי בעבודות שלי בבתי מלון וגישה לאנשים וזה הכי חשוב בסוג כזה של עבודה".
אך העבודה כאמור לא מספקת את כפיר. בין משמרת אחת לשנייה הוא החל לשדרג את עצמו כצלם מקצועי לכל דבר ועניין – החל מרכישת ציוד צילום יקר מאוד בעשרות אלפי שקלים וכלה בטכניקות צילום ייחודיות. וכך, אלפי האזרחים המתקשרים למוקד 100 לא יודעים שהשוטר שעונה להם בסבלנות אין קץ ובנימוס רב, הוא למעשה צלם איכותי מאוד ולא עוד שוטר משל"ט רגיל.
"אין לי שום רקע בצילום, מעולם לא למדתי צילום בבית ספר או בסדנאות, את הכול רכשתי לבד, תוך כדי עבודה וניסיונות שעשיתי וגלישה באתרי אינטרנט בתחום", הוא אומר בצניעות. "היום בכלל כל אזרח נהיה צלם. יש סמארטפונים מעולים עם איכות צילום שלא מביישת מצלמות חובבים. בשבילי זה היה טוב ללמוד לבד כי זה מנע ממני להתקבע בשיטות צילום כאלה או אחרות ופיתח לי את האופקים לדברים חדשים. אני שמתי לי למטרה שבעידן הזה שכולם הפכו לצלמים להיות ייחודי, שונה ומרתק".
המשימה: ללכוד את ההשתקפות
בשנים האחרונות כפיר שכלל את רמת הצילום שלו והתחיל לעשות ניסיונות רבים, כדי לצלם בשיטת ה'טיפות' שמבחינה טכנית היא לא פשוטה לביצוע: מטפטפים טיפות מים לכלי קיבול (כוס, או ספל, או שקית אינפוזיה), וכשהטיפה מתחילה לעלות כלפי מעלה צריך לתעד אותה לפני שהיא נופלת.
"זה נשמע מאוד פשוט אבל זה ממש לא. הייתי צריך לקנות ציוד מיוחד כדי להתאמן בטכניקה הזו. אחרי שורה של ניסיונות הצלחתי והחלטתי לשכלל את את השיטה ולעלות לדרגת קושי גבוהה, כלומר ללכוד השתקפות של דמות מאחורי הטיפה בצורה חדה כאילו היא בתוך הטיפה", מסביר כפיר. "אחרי חודשים של ניסיונות הצלחתי וזה היה סיפוק ענק. החוכמה בכל העניין הזה הוא לטשטש את הרקע ולגרום לדמות להיות בתוך הטיפה".
רס"מ כפיר החל לפרסם את התמונות שלו באתרים שונים, והמחמאות לא אחרו לבוא. הוא קיבל קיבל פניות מחברות מסחריות בארץ ובעולם, תמונות שלו כיכבו בתערוכות צילומים והוא זכה בכמה פרסים, ביניהם פעמיים במקום הראשון במגזין המדע והצילום 'גליליאו'. אחת התמונות המדהימות שלו, שזכתה לפרסום עולמי (לא בשיטת הטיפות), היא הרגע שבה הצליח ללכוד בלילה מטוס קרב שטס סמוך לירח מלא.
"זו תמונה של אחד למיליון. הצבתי את המצלמה שלי בחצובה עם עדשות טלסקופיות ורחבות לכיוון הירח, לפתע משום מקום מגיח מטוס קרב ואז הרגע שבו אני לוחץ על המצלמה בלי לחשוב הרבה", מתאר כפיר בהתלהבות של ילד. "כשראיתי את התמונה הבנתי שיש לי ביד משהו שכל צלם יכול לחלום עליו, של פעם בחיים. כשרואים את התמונה מבינים את העוצמה שיש בה".
לפני כשלושה שבועות הוא קיבל פנייה מחברה תקשורת בריטית שעוסקת בהפצת תמונות מיוחדות, וזו ביקשה את רשותו לפרסם אותן באתר האינטרנט של העיתון הבריטי הנפוץ 'דיילי מייל'. האתר פרסם את התמונות ומשם הדרך הייתה קצרה לפרסום עולמי; אתר חדשות בהונג קונג עשה קליפ של התמונות, והן פורסמו ב-57 אתרים ברחבי העולם: בפקיסטן, עיראק, ירדן, איראן, בחריין, ערב הסעודית, אינדונזיה (במדינות הללו לא ציינו שמדובר בשוטר ישראלי אלא רק ציינו את שמו בלבד), סין, ארה"ב, קוריאה, טוויאן, קרואטיה, אלבניה, יפן, צרפת, ספרד, רוסיה, מקסיקו, פרו, פיליפינים, קנדה, הולנד שוויץ ועוד.
"התרגשתי שראיתי את התמונות שלי מככבות ב'מייל' ובעשרות אתרים בעולם, שחלקם דיווחו על זה במהדורות חדשות ועשו מזה קליפים. היו כאלה שהישוו את היצירה שלי לזו של אנדי וורהול (ממציא הפופ-ארט)", אומר כפיר. "זה היה ממש עוצמתי, הפתעה גדולה מאוד שמכירים ביצירה שלי ואוהבים את התמונות שלי. זה עדיין לא ברמה המסחרית אבל אני עושה את זה בשביל הנפש והכיף שלי ואם זה עושה טוב לאנשים ומעלה להם חיוך על הפנים אני את שלי עשיתי".
לחברת 'קוקה קולה' שהתלהבה מאחת התמונות שלח תמונה עם סמל החברה בתוך טיפה, וזו כך נאמר לו נתלתה במשרדי החברה באטלנטה, ותמונה אחרת שלו מככבת על קירות מוזיאון צ'רלי צ'פלין.
ומה הלאה? רס"מ כפיר מתכנן תערוכה גדולה בארץ ובעולם עם התמונות שלו, ובמקביל שוקד בימים אלו על עוד שיטת צילום שתפתיע את העולם ותגרום לבאזז אחד גדול. "אתה יודע, שאלו פעם את השחקן ג'ים קארי: 'מה הדבר החדש שאתה הולך לעשות'? הוא השיב: 'זה הדבר הכי מדהים, הכי גדול והכי יפה שעשיתי עד כה'. אין לי מושג, בגדול אני רוצה לשדרג את רמת הצילום שלי בצילומי טבע, בעיקר צילום של חרקים, זה קשה, מסובך אבל מסקרן אותי מאוד".
