בשבוע שעבר, כשישראל השתנקה בתוך גל של אובך, פוסטים ברשתות החברתיות העלו סברות על מקור התופעה. "אני מזמינה את כולנו לא להקשיב למה שאומרים לנו בטלוויזיה אלא לראות את מה שהם עושים במציאות", כתבה גולשת בפייסבוק, והתריעה על "כתבות שמנסות להרגיע ולהרדים אותנו שמדובר בערפל, באובך או בשובל תמים של מטוסים". ואגב מטוסים, כשתושבים במישור החוף דיווחו בתחילת החודש על תנועה חריגה של כלים מנמיכי טוס, היה מי שהזהיר בפייסבוק: "הרבה מטוסים ופסים יעברו מעלינו בימים הקרובים כדי ליצור שרב רעיל ואופק לבן".

התגובות בישראל בשני המקרים הללו – ובכל מקרה אחר שבו תופעות אקלים או אסונות טבע עשו כותרות בשנים האחרונות – מהדהדות חשש מפני מה שמוגדר כהנדסת אקלים, קרי פעילות יזומה וחשאית שגורמת כביכול לשלל אירועים שהציבור תופס כגזירות שמים, תרתי משמע. חששות וחשדות כאלה צפים כמעט בכל פינה בגלובוס, ונראה שהדוגמה הקיצונית ביותר היא תיאוריית קונספירציה שמתפשטת לאחרונה ברשתות החברתיות – ושלפיה רעידות האדמה הקשות שפקדו השנה את טורקיה נגרמו על ידי מתקן מחקר אמריקאי שנבנה באלסקה.

הארפ המתקן באלסקה (צילום: shutterstock)
צילום: shutterstock

"רעידת האדמה נראית כמו ענישה של נאט"ו או ארה"ב נגד טורקיה", צייצה מישהי. דייוויד היסל, פרופ' להנדסה באוניברסיטת קורנל, הדגיש כי "לא ייתכן" שהארפ יחולל רעידת אדמה

המתקן המדובר, HAARP (High-frequency Active Auroral Research Program), הוקם בשנות ה-90 כחלק מתוכנית מחקר אמריקאית שמטרתה לחקור את השכבות העליונות באטמוספרה, ובין היתר את תופעת הזוהר הצפוני. קיימים פרסומים מדעיים רבים על הניסויים שנערכים בו, אבל הקונספירטורים מתעקשים שהוא משמש להנדסת אקלים, גורם לאסונות טבע ואפילו מסוגל להשפיע על גלי מוח של אנשים. כמו תיאוריות קשר רבות, גם אלו הן שילוב של מדע אמיתי, יישומיים פוטנציאליים – וחרדה גדולה מפניהם.

ענני רעל ממעל

הנדסת אקלים בפני עצמה, חשוב לומר, אינה תיאוריית קונספירציה אלא תחום מחקר מדעי. "לצד משבר האקלים והתחממות כדור הארץ, יש מדענים הטוענים שאפשר לתקן את האקלים באופן מלאכותי, באמצעים טכנולוגיים", מסביר פרופ' קולין פרייס, ראש מיזם האקלים באוניברסיטת תל אביב. "יש למשל רעיון למקם מראות בחלל, כדי שיחזירו חלק מאנרגיית השמש לחלל. רעיונות נוספים הם לעודד פוטוסינתזה של צמחים באמצעות הכנסת ברזל לאוקיינוס, כדי להפחית את כמות הפחמן הדו-חמצני. מדברים אפילו על לשנות את צבע העננים ללבן יותר או לפזר באטמוספרה חומרים שידמו חלקיקים שמשתחררים בהתפרצות הרי געש, להחזיר חלק מהאור לחלל ולהוריד את הטמפרטורה".

כל אלה הם רעיונות, תיאוריות. אף אחד מהם אינו מיושם כרגע במציאות. "עדיין אין פתרונות קיימים, הכל בשלב של מחקר", אומר פרופ' פרייס. "יש גם בעיות אתיות: מי יהיה אחראי ליישומים? אולי חלק מהמדינות ייפגעו מכך? למשל, אם קירור כדור הארץ ישפיע על התפלגות הגשמים בעולם כך שבמדינות מסוימות יהיה קר יותר אבל לא יהיה גשם, לא יהיה בהן אוכל. חושבים להשתמש בפתרונות כאלו רק במצב של דחיפות ממשית, כמו המסה פתאומית של קרחונים שתעלה את מפלס הים בכל העולם. בכל מקרה, המחקרים שנערכים כיום הם מקומיים ולא בסדר גודל גלובלי".

הארפ המתקן באלסקה (צילום: United States Federal Government)
צילום: United States Federal Government

ד"ר רועי צזנה: "לפרויקט הזה יש מאפיינים של קונספירציה, הוא נראה חייזרי לגמרי. אבל גם אם קיים בצבא האמריקאי רצון לשלוט ברעידות אדמה, זה לא אומר שאנחנו יכולים לעשות את זה"

פתרון אחד שמיושם כבר היום הוא זריעת עננים, שיטה מלאכותית להגברת גשמים. הזריעה מתבצעת על ידי פיזור ממטוסי ריסוס של חומרים המסייעים ליצירת טיפות מים בעננים. אלא שלא מעט אנשים מתבלבלים בין ריסוס של חומרים כמו יודיד הכסף לבין השובלים שמותירים אחריהם מטוסי סילון, וסביב הנושא צצו לא מעט תיאוריות קשר. בין השאר מספרים על "עננים מלאכותיים" שגורמים לנזק בריאותי כדי לפרנס את תעשיית התרופות או, להבדיל, מפזרים חומר הרגעה שמעודד צייתנות ציבורית.

תיאוריית קונספירציה אחת בנושא התפתחה סביב איראן. במקרה זה לא מדובר בשיח ברשתות החברתיות, אלא בתיאוריה שהשמיע בכיר ברפובליקה האיסלאמית. "ישראל ומדינה נוספת פועלות כדי לגרום לכך שהעננים בשמי איראן לא ימטירו גשם", אמר גולאם רזה ג'לאלי, בכיר במשמרות המהפכה, בנאום שנשא ב-2018 בעקבות בצורת קשה שפקדה את איראן. ג'לאלי למעשה תקף את ישראל ואת איחוד האמירויות, מדינה שמובילה פרויקט שאפתני לזריעת עננים.

"אנשי הקונספירציה בטוחים שיש בעיה ושאנחנו מסתירים דברים, אבל השיח על 'עננים ממטוסים' שמנסים כביכול להרעיל את הציבור – הוא מתייחס למעשה לשובל של מטוס הסילון, שהוא פשוט גבישי קרח שנוצרים בגלל שהאוויר כל כך קר בגובה הזה", מחדד פרופ' פרייס.

 

פרויקט הארפ ממש "מזמין" תיאוריות קונספירציה, בראש ובראשונה מפני שנחקרת בו האפשרות ליישום צבאי של תופעת טבע. בהארפ חוקרים השבחה מלאכותית של היונוספרה, השכבה העליונה באטמוספרה, הטעונה במטען חשמלי; המטרה היא פיתוח טכנולוגיות שישתמשו בשכבה זו לצורך תקשורת רדיו – וריגול, מילת טריגר לתיאוריות קשר בפני עצמה. הפרויקט ממומן על ידי חיל האוויר וחיל הים האמריקאיים בשיתוף עם אוניברסיטת אלסקה וסוכנות הפרויקטים למחקר מתקדם להגנה; גויסו אליו בין השאר מדעני גרעין, ולא פחות משבעה מוסדות אקדמיים השתתפו בפיתוח המחקר בו.

"תוכנית הארפ חוקרת את החיבור בין חלקיקים המגיעים מהשמש לבין האטמוספרה. לכן בנו אותו באלסקה, קרוב לקוטב", מסביר פרופ' פרייס. "האטמוספרה משמשת מעין מעבדת ניסוי: המתקן קולט גלים ממקום אחד ופולט אותם במקום אחר, בעיקר כדי לעבד את ההשפעה שהם ספגו לאורך הדרך".

"לפרויקט הזה יש את כל המאפיינים שצריך כדי להיות קונספירציה", אמר רועי צזנה, ד"ר לננוטכנולוגיה וחוקר במרכז לחיזוי טכנולוגי, בהרצאה על פרויקט הארפ שהועלתה ליוטיוב כבר לפני שבע שנים. "הוא ממוקם באלסקה, באזור שומם מכל אדם, 180 אנטנות שמחוברות אחת לשנייה בקווי מתח גבוה במערך מסודר. זה דבר מדהים לראות. הולכים שם וזה כמו יער אלקטרוני של עצים שעשויים מכבלי תיל, זה חייזרי לגמרי". אבל כפי שהבהיר ד"ר צזנה עצמו באותה הרצאה, יש פער עצום בין הנראות של טכנולוגיות והפוטנציאל שלהן לבין השימושים בהן בחיים האמיתיים.

נולד לרעוד

"רעידת האדמה בטורקיה נראית כמו מבצע ענישה של נאט"ו או ארה"ב נגד טורקיה. הסרטון מציג מכות ברק שאינן נורמליות ברעידות אדמה – אך מופיעות תמיד בפעולות של הארפ", צייצה מישהי בטוויטר על סרטון שכביכול מוכיח כי מקור הרעש בטורקיה הוא באלסקה. אחרים הוסיפו: "אנשים מתחילים לשאול שאלות על הנזקים המוזרים ועל הגלים החזקים. האמת תצא לאור בקרוב".

הארפ המתקן באלסקה (צילום: HAARP20l_ Michael Kleiman, US Air Force)
צילום: HAARP20l_ Michael Kleiman, US Air Force

בבלוג שעוסק בתיאוריות קשר נכתב: "ניתן להשפיע על רגשות על ידי הפעלת תדרים מסוימים. אפשר לשדר מהארפ בתדרים האלה ולגרום לעצב, שמחה, פחד או גירוי מיני"

האם ארה"ב אחראית לרעידות האדמה בטורקיה? לא, התשובה היא לא. "ציוד המחקר באתר הארפ אינו יכול ליצור או להגביר אסונות טבע", אמרה לסוכנות רויטרס ג'סיקה מתיוס, מנהלת תוכנית הארפ. לדבריה הצטרף גם דייוויד היסל, פרופסור להנדסה באוניברסיטת קורנל, שהדגיש כי "לא ייתכן" שהארפ יחולל רעידת אדמה; והחוקר מארק אוון ג'ונס, שסקר מאות אלפי ציוצים קונספירטיביים שפורסמו לאחר הרעידות וקבע: "בהתחשב בקנה המידה של רעידת האדמה הזו, כמות הדיסאינפורמציה הייתה מאוד גבוהה. זה טוב לממשלת טורקיה, כי הטענות יכולות להסיח את דעתם של חלק מהאנשים מלהתמקד באחריות המדינה באסון".

אם לא רעידת אדמה קטלנית, מה לגבי שליטה במוח? "לפי המדענים ניק בגיץ' ובארי טרוור, ניתן להשפיע על רגשות על ידי הפעלת תדרים מסוימים", נכתב בבלוג שעוסק בתיאוריות קשר על פרויקט הארפ. "ניתן לשדר מהארפ בתדרים האלה ולגרום לרגשות מסוימים כמו עצב, שמחה, פחד או גירוי מיני לפי אזור גיאוגרפי מסוים. שימוש נוסף בהארפ יכול לבוא לידי ביטוי בהתערבות במטבוליזם של החי והצומח. תהליכי החיים הם קצביים ומחזוריים: מחזור השינה והערות, מחזור הדם, תנועות המעיים, פעולות ברמת התא ועוד. הפעלת תדרי מיקרוגל [...] עלולה לשבש אותם לחלוטין".

"לתוכנית הזו יש שימושים רבים. היונוספרה מוליכה חשמל, לכן קרינה בתבנית מסוימת יכולה לחמם אותה. אם משחקים באפקט הזה מכמה משדרי הארפ ומשנים את מוקד השידור, ניתן ליצור תנועה של גושי אוויר גדולים [...] כלומר לגרום לרוחות בכיוונים מסוימים, להעצים סופות, להחליש גשמים ולשחק משחקים אחרים במזג האוויר", נכתב באחד האתרים העוסקים בנושא. "שימוש אפשרי נוסף: גרימת תופעות גיאולוגיות. היונוספרה יכולה לשמש מראה לאלומה המשודרת ממתקני הארפ בתדר בעוצמה הולכת וגוברת, וכך ניתן ליצור רעידות אדמה".

דיווחים כאלה ורבים אחרים גרמו לשני גברים, מייקל מנסיל וג'יימס דריידן, לנסות לפוצץ את מתקן הארפ. בשנת 2016 הם העמיסו על רכבם כלי נשק, אלפי כדורים ואפודי מגן ויצאו להציל את העולם מהאסונות שממיט הפרויקט. המשטרה הצליחה לסכל את התוכנית עוד לפני שהשניים יצאו לדרך.

פרופ' פרייס מכיר את תיאוריות הקשר, ומכיר גם לא מעט אנשים שעובדים במתקן הארפ. המקור לבלבול הקונספירטיבי נובע לדבריו מהעובדה שהמתקן לא רק קולט גלים אלקטרומגנטיים אלא גם משדר גלים כאלה בעצמו. "להגיד שהמתקן משפיע על גלי מוח של אנשים או על רעידות אדמה בקצה השני של העולם – זה מוגזם ואין לזה שום ביסוס מדעי, שום אמת. זאת אפילו לא ממש הנדסת אקלים, הם רק חוקרים את הפיזיקה של האטמוספרה. הבלבול נובע מהעובדה שהם משדרים גלים, אבל אין כל קשר לאסונות טבע או לאקלים בכלל".

לדברי פרופ' פרייס, המיזם אפילו סובל מתת-תקצוב: "בשנים האחרונות יש ירידה במימון בגלל העלויות הגבוהות של הפרויקט. בינתיים העובדים שם מקבלים הרבה מאוד טענות, אבל אין בהן היגיון או עובדות. כל הנתונים של הארפ פתוחים לציבור, הם פרסמו מאמרים שעוברים שיפוט מדעי מקצועי".

למה יש כל כך הרבה קונספירציות על המתקן הזה, ובכלל בתחום הנדסת האקלים?
"קונסיפרטורים לא סומכים בדרך כלל על ממשלות ועל מנהיגים, הם חיים בפחד כל הזמן. זה חבל, כי הנדסת אקלים היא דווקא תחום חיובי שיכול לעזור לעולם ולא להזיק. בכל מקרה, הארפ אינו קשור להנדסת אקלים".

שליטת מצליח

ד"ר צזנה התייחס בהרצאתו למחקר שנערך במכון הארפ בניסיון להשביח את היונוספרה לצורך שידור גלי רדיו, ולאופן שבו חצאי אמיתות מבשילות לכדי תיאוריות קשר שלמות. "צבא ארה"ב משקיע הרבה כסף בלבדוק איך אפשר להשפיע על היונוספרה. למעשה הם מנסים ליצור יונוספרה מלאכותית, אזורים בלתי נראים באטמוספרה של כדור הארץ שישמשו כמראות עבור גלי רדיו נבחרים [...] גם אם קיים בצבא האמריקאי רצון לשלוט במזג האוויר, ברעידות אדמה או במזג האוויר, זה לא אומר שאנחנו יכולים לעשות את זה. אין לנו את הכלים. ואם אפשר היה לעשות את זה, אי אפשר היה להסתיר את המידע".

 

 

בהרצאתו הזכיר צזנה את היישומים התיאורטיים של אותה יונוספרה מלאכותית, כמו תקשורת משופרת עם צוללות וספינות בלב ים, גילוי טילי שיוט ושיבוש אמצעי התקשורת של האויב בשדה הקרב, אלא שלדבריו, על הפיתוחים הללו – כולם ממילא תיאורטיים – ניתן לקרוא בהרחבה באין-ספור מקורות אמינים ברשת. "אם זאת קונספירציה", אמר צזנה, "זו הקונספירציה הגרועה ביותר שראיתי אי-פעם. כותבים על זה בכל מקום".

פרופ' פרייס מצדו לא שולל על הסף את האפשרות שהארפ עשוי לשמש לתקשורת עם צוללות: "יכול להיות שהוא מעורב בנושאים ביטחוניים שאני לא מכיר, אין לי מושג כי אני לא קשור לנושאים האלו, אבל הארפ לא מצהירים שהם פועלים בתחום הזה ומדגישים שהם פועלים רק לצורכי מחקר ובעיקר בנושא הזוהר הצפוני".

גם אם הארפ לא נועד להשפיע על מזג האוויר, האם יום אחד יוכלו פיתוחים מתחום הנדסת האקלים להוביל לתוצאות כמו רעידות אדמה?
"להפך, הם יוכלו למנוע אותן. יש רעיונות איך למנוע אסונות טבע, למשל באמצעות פיצוץ גרעיני מבוקר בתוך הוריקן כדי לפרק אותו ולמנוע ממנו להגיע לחוף. אני לא חושב שנוכל ליצור אסונות טבע. הטבע חזק יותר מאיתנו".

מה אתה אומר לאנשים שמזהים אג'נדות אפלות מאחורי זריעת עננים או פרויקטים כמו הארפ?
"אנשים חייבים להאמין יותר למדע. מחקרים מדעיים עוברים שיפוט של כמה שופטים לפני פרסומם, יש תהליך מאוד מזוקק ואמין. לא חובה להאמין למדען אחד או שניים שטוענים דבר מסוים, אבל כשיש קונצנזוס רחב – אני מציע לכל אחד לתת קצת יותר כבוד למדענים ולמחקרים".