"הולכים אל הלא נודע, בלי לדעת את גורלנו או מה יהיה. כל אחד מנחש קדימה עד לאן שהוא רואה", שר דני סנדרסון. והאמת, היו כמה אנשים לאורך ההיסטוריה שניחשו קדימה לא רע בכלל.
אסונות אקולוגיים בספרינגפילד
מדעי הסביבה נועדו בין השאר כדי לחזות אסונות אקולוגיים ולהיערך אליהם בהתאם. עם המידע הזה, המומחים נדרשים למנוע את האסונות, למזער נזקים, או לפחות לתת אזהרה. את הנבואה הבאה, שהיא ביזארית ומפתיעה למדי, בישרו דווקא תסריטאי העונה השלישית של "משפחת סימפסון" בשנת 1990. בפרק המדובר, בארט סימפסון דג מהאגם של העיירה הפיקטיבית ספרינגפילד דג בעל שלוש עיניים. אותו הדג הענק הוא העדות הראשונה לזיהום מי האגם אחרי שהוזרמו אליהם שפכים מתחנת כח גרעינית סמוכה.
כעבור עשרים שנה, דייג ארגנטינאי הופתע לגלות בחכתו דג בעל שלוש עיניים. הדג שנמצא במאגר מים מקומי לא פוטוגני כל כך כמו זה של הסימפסונים, אבל המאפיין העיקרי שלו, שלוש העיניים, היה שם. בדיוק כמו הדג של בארט סימפסון, גם הדג הזה גדל במים שנפלטו מתחנת כח מקומית.
לעומת הסימפסונים, אותו הדייג הארגנטינאי לא שש כל כך לאכול את הדג המשונה ושלח אותו לבדיקת מעבדה. אנחנו מנחשים שאחרי שהוא הבין מה קורה במים באותו המאגר, הוא העדיף להסתפק באסאדו כארוחת ערב.
טביעת הטיטניק
את האסון הגדול של הטיטניק היה קשה מאוד לצפות מראש. עם זאת, מסתבר שבאופן מצמרר, כבר הייתה נבואה שניחשה מה יקרה.
בשנת 1898 יצא לאור הסיפור הקצר "חוסר הצלחה, או טביעתה של הטיטאן" ("Futility, Or The Wreck of the Titan") מאת מורגן רוברטסון. כמו שאפשר לנחש, עלילת הסיפור סובבת סביב הספינה הגדולה ביותר בעולם שטבעה אחרי שהתנגשה בקרחון. אותו הסיפור הכואב קרה במציאות אחרי 14 שנה ,באסון שגבה חיי רבים.
הסופר שחזה את מותו
מארק טוויין הוא ללא ספק אחד הסופרים הכי מוצלחים בארצות הברית ובכלל. הוא ידע להעביר מסרים חברתיים נוקבים בכתיבה שלו ובכל זאת, לא לוותר על עלילה סוחפת ועל חוש הומור משובח. מהסיבה הזו, "הרפתקאותיו של תום סוייר" ו"הרפתקאותיו של האקלברי פין" הם חלק מחייהם של בני נוער רבים בעולם המערבי.
באחת ההזדמנויות, טוויין טען כי ימות ב-20 באפריל 1910. מדוע? התשובות במפות הכוכבים. "נולדתי כשכוכב השביט היילי הופיע בשמי כדור הארץ ב-1835. יודע ובטוח אני כשיופיע שוב אני אסתלק מהעולם". ב-20 באפריל 1910, הכוכב הופיע בשמי כדור הארץ ויום למחרת, הסופר המוערך נפטר מהתקף לב כשהוא מותיר אחריו שובל של ערכי שוויון וחירות האדם.
הסופר שהקדים את המדע
את האקלברי פין ואת תום סוייר, הקדים למיואל גוליבר - גיבור סדרת סיפורים סאטירית שמנהל מסעות לארצות ואומות נידחות בעולם. אותו גוליבר מבקר בארצות דמיוניות כמו ליליפוט שבה כולם גמדים וברובדינגנאג שבה כולם ענקים. במסעות גוליבר, המחבר ג'ונתן סוויפט מותח ביקורת נוקבת על שלטונות מעוותים מאותם הזמנים ולמעשה הופך לקלאסיקה ששורדת עד היום.
עם זאת, לא רק ביקורת יש בספר הזה, אלא גם לא מעט מדע. באחד מהספרים, אסטרונומים מגלים שעל כוכב מאדים יש שתי הילות. אחת מההילות, על פי סיפורו של סוויפט, מקיפה את מאדים בשליש מהזמן שלוקח לו לעשות סיבוב סביב צירו. 156 שנים לאחר מכן, אסטרונומים אמיתיים מגלים כי למאדים שני ירחים אשר אחד מהם, פובוס, מקיף את מאדים בשליש מהזמן שבו מאדים משלים סיבוב סביב צירו.
הודות לניבוי המדהים הזה, סוויפט זכה לכך שאחד מהמכתשים על גבי פובוס, קרוי על שמו – מכתש סוויפט.
הכימאי שניבא גילוי חומרים
גם הטבלה המחזורית היא קלאסיקה של כל הזמנים. לא משנה כמה זמן יעבור, היא עדיין תהיה רלוונטית. האמת היא שהטבלה הגאונית הזו הוכיחה את עצמה כחכמה ורלוונטית עוד יותר עם הזמן שעבר.
האדם שעומד מאחוריה הוא דימיטרי מנדלייב – כימאי רוסי שהציע את הטבלה כשיטת סידור היסודות הטבע על פי מספר סידורי. ואכן, זה כל המידע שהטבלה הזו ידעה לספק בהתחלה. בהמשך, כשלמדע נוספו עוד כלים למחקר ובדיקה, התגלה כי מיקום היסודות על גבי הטבלה אינו מקרי וכי היא יודעת למסור עוד הרבה מאוד מידע על האופן שבו החומרים יתנהגו בתגובות כימיות. לדוגמא, הטור האחרון של הטבלה המחזורית הוא הטור של מה שמכונה "גזים אצילים", גזים אשר לא משתתפים בתגובות כימיות.
כשהטבלה המחזורית הוצגה על ידי מנדלייב בפעם הראשונה, היא מנתה רק 60 יסודות. מנדלייב חזה כי ישנם עוד 40 יסודות ועל פי התחזיות שלו, הוא השאיר להם מקומות ריקים בטבלה. כל הארבעים התגלו בסופו של דבר. התחזית המדהימה ביותר היא זו של היסודות סקנדיום, גליום וגרמניום – שכשהם נתגלו, הם התאימו בדיוק למקומות שנשמרו להם בטבלה המקורית.
חדשות מהעבר
"Laugh In" היא תכנית בידור אמריקאית ששודרה בשנות ה-70. אף אחד לא ראה בצמד הבדרנים שהובילו אותה כמדד כלשהו למדע מדויק או קביעת העתיד, אבל בפועל ומבלי שהתכוונו, השניים הצליחו לעשות גם את זה. באחת מהפינות בתכנית, צמד הקומיקאים קראו באופן היתולי חדשות מההווה וחדשות מהעבר. לאחר מכן, הם המשיכו לחלק של חדשות מהעתיד. המטרה הייתה לבדר אנשים, לא לקלוע למציאות.
איכשהו, הם הצליחו להתנבא פעמיים – פעם אחת כאשר ניבאו שחומת ברלין תיפול בשנת 1989 ופעם אחת כאשר ניבאו שרונלד רייגן יבחר לכהן כנשיא ארצות הברית בשנת 1988.
אסון התאומים
אסון התאומים הוא ללא ספק אירוע שייזכר לעד. מניין ההרוגים, השינוי בנוף העיר ניו יורק וההשלכות שלו על תחושת הביטחון של אנשים בעולם כולו אחרי ששני המגדלים קרסו, הפכו את ה-11 בספטמבר לאחד הימים ששינו את החיים של כולנו.
אחרי שהאירוע התרחש וזעזע מיליוני אנשים בעולם כולו, היו כמה שטענו כי חזו את התרחשותו מראש. הנבואה החזקה ביותר שנשלפה מהארכיון הייתה של אסטרולוג צרפתי ממוצא יהודי, שחי באירופה במאה ה-16. בהיותו אסטרולוג, הוא עסק בניבוי העתיד. קראו את הטקסט הבא שלו והרגישו חופשי להצטמרר:
"בעיר האלוהים, נשמע רעם גדול,
שני אחים נקרעו לגזרים בכאוס,
כשהמצודה תסבול, המנהיג הגדול ייכנע,
המלחמה השלישית הגדולה תתחיל כשהעיר הגדולה תבער".
מי שהיה צריך למלא טופס טוטו
מאחורי הנבואה הזו עומד לא אחר מאשר התמנון פול, שכיכב במשחקי המונדיאל בשנת 2010 כאשר הצליח לנבא 12 מתוך 14 המשחקים בהם השתתפה נבחרת גרמניה. פול היה תוספת בידורית נחמדה מאוד למשחקים באותה השנה והטריד לאחר מכן לא מעט מתמטיקאים, שניסו לתת הסבר לעובדה שהתמנון הצליח לתת תחזית למרות שהסיכויים שהיא תהיה נכונה עמדו על כחצי אחוז.