הידע של האנושות בעשורים האחרונים התפתח בקצב מטורף: איינשטיין ניסח את תורת היחסות, תורת האבולוציה של דארווין קיבלה חיזוק עם גילוי ה-DNA, תהליכים חדשים נחשפו ותופעות שונות קיבלו הסברים שלא ניתן היה לתת קודם. אנחנו משתמשים בידע הזה כל הזמן – החל מתרופות נגד אימפוטנציה, דרך היכולת להקיף את העולם בפחות מיממה (80 יום? פחחחח), עבור במציאת אהבה וכלה בחימום של השניצל של אמא בלילות קרים, בשעות של רעב ושכרות.
לפעמים נדמה לנו שאנחנו יודעים הכול, אבל נוטים לשכוח את המשפט הכל כך נכון של סוקרטס, שכבר לפני 2,000 שנה קבע שהחוכמה האמיתית והיחידה היא לדעת שאתה לא יודע כלום. ואכן, כמות הידע שלנו היום בטלה בשישים לעומת מה שאנחנו לא יודעים. השבוע אנחנו מביאים לכם חידות שהאנושות מנסה כבר דורות לענות עליהן ועדיין לא מצאה להן פתרון הולם.
למה חתולים מגרגרים?
כל מי שיש לו חתול מכיר את צלילי הגרגור שהוא משמיע בעיתויים שונים. מדובר במעיין טרטורים שנשמעים כמו משהו שבין שיעול לנחירה. הצלילים האלו מאפיינים בעיקר חתולי בית והם נחקרו על ידי לא מעט אנשי מדע. איך החתול מפיק את הצלילים האלו ובאיזה עיתוי? אין תשובות חד-משמעיות לשאלות האלו.
התעלומה מתחילה ברמה האנטומית - אין לאף אחד תשובה חד משמעית לאיך ובאמצעות איזה איבר החתול מגרגר. יש שסוברים שהוא מפיק את הצלילים האלו על ידי כיווץ והרפיה של שרירי הגרון, אבל אף ראייה לא הוכיחה או שללה באופן מלא את הסברה הזו. בנוסף, לא ברור מה הטריגר להפעלת אותו מנגנון שמפיק את הצליל הזה. האמת היא שזה גם לא ברור מתי הוא עושה את זה (עצב, שמחה, רעב, חולי). תכל'ס, לא ברור אם הוא עושה את זה מרצון או באופן בלתי רצוני.
מה שכן ידוע הוא שהגרגור הזה יושב בדיוק על התדר שנדרש לעידוד תהליך של חידוש רקמת עצם – אז זה בטח לא יזיק לכם להחזיק לצדכם חתול מגרגר, חוץ מזה שהוא אף פעם לא נראה מרוצה.
למה אנחנו קופצים במהלך השינה?
זו תופעה שיכולה להיות מעט מטרידה או מבהילה, אבל היא רגילה לחלוטין. זה קורה שאנחנו נמצאים בשטח האפור שבין הערנות לשינה, ממש כשאנחנו נרדמים. השרירים מרפים לאט-לאט, הראש מתחיל להישמט, אנחנו מתחילים להזיל ריר על הכרית או על הכתף של האדם שיושב לידנו באוטובוס. ואז פתאום, הגוף שלנו קופץ ומתעוות וחוזר לעצמו.
התופעה הזו נקראת באנגלית Hypnic Jerk או בעברית – קפיצת הירדמות. היא יכולה להתרחש כמה פעמים במהלך השינה או פעם אחת, יכולה להתלוות למעין חלום המדמה נפילה, או פשוט להתרחש. מה גורם לזה? יש לא מעט תיאוריות, אבל אף אחת מהן לא הוכחה לחלוטין. מחקרים אמריקאים גורסים כי עוצמת ותדירות התופעה מושפעים מאופי צריכת הקפאין של האדם, מאופי הפעילות היומיומית שלו, ממצבים נפשיים ועוד. מחקרים אחרים גורסים כי המוח מפרש את הרפיית השרירים בגוף כנפילה וגורם להתכווצות השרירים כמנגנון הגנה של הגוף מפני חבלה אפשרית.
איך מגנטים עובדים?
אגדת עם יוונית מספרת שרועה צאן שיצא עם העדר שלו לאחו במחוז מגנזיה ביוון העתיקה, נתקל בתופעה משונה – הקצה המתכתי של מקל הרועים שלו נמשך לאחד הסלעים. כדי לנתק אותו חזרה, הוא היה צריך להפעיל כוח. אותו רועה צאן לא איבד את העשתונות, חזר אל הכפר וסיפר על כך. היוונים, לא מיהרו להאשים את האלים במה שהתרחש, חקרו את התופעה ומצאו שבאמת יש אבני מגנט טבעיות שמושכות אליהן ברזל.
מאז עברו אלפי שנים שבמהלכן מאגר הידע אודות המגנט רק גדל ותפח, השימושים בו התרבו, אבל הסבר מלא לתופעה, איש עדיין לא הצליח לתת. למה חלקיקים שטעונים חשמלית יוצרים סביבם שדה מגנטי שמסוגל להזיז עצמים סביבם? מה משמעות הקרינה המגנטית ובאיזה אופן היא משפיעה על האדם? התשובות מאחרות להגיע וחוקרים בעולם כולו נמצאים במרוץ קדחתני למציאת הסברים.
שימו לב לניסוי הבא שנעשה באוניברסיטת תל אביב, במהלכו הצליחו לגרום לדסקית מוליכה למחצה לרחף מעל למסילת מגנטים, הודות לשדה המגנטי האחיד ששורר שם. תופעה יפהפייה, אך הסבר מלא לתופעה, עדיין אין.
למה נשים מאבדות את הפוריות?
המדד החשוב ביותר להצלחה של יצור חי בטבע היא היכולת שלו להתרבות ולהעמיד דור חדש של צאצאים. למעשה, כל זמן שיצור חי לא עוסק ברבייה, היא בזבוז מבחינתו.
במין האנושי זה שונה. נקבות האדם מאבדות את הפוריות בשלב מסוים וממשיכות בחיים מבלי להביא ילדים לעולם. האמת היא שחוץ מהמין האנושי, יש רק עוד שני מינים של לווייתנים שחיים עוד פרק זמן לא מבוטל אחרי שהם הביאו ילדים לעולם. יש מספר תיאוריות שבאות להסביר את זה – אחת מהן גורסת שאישה מפסיקה להיות פורייה בשלב מסוים כדי שתהיה פנויה ותוכל לסייע בטיפול של הנכדים שלה. כמו כן, אי אפשר לשלול את האפשרות שבעבר, כשנשים חיו פחות שנים, הן באמת נפטרו במועד יותר קרוב לאבדן הפוריות ולסיום גידול הצאצאים ושכיום, כשהידע והטכנולוגיה מאפשרים לנו לחיות שנים ארוכות, נשים ממשיכות לחיות הרבה מעבר לגיל הזה.
דבר אחד בטוח – הטבע חוסך למיליוני נשים ברחבי העולם (ולעוד כמה לווייתנים) את הצורך לקחת גלולות למניעת הריון מגיל מסוים. הרווח כולו שלנו.
איך האופניים לא נופלים לצדדים?
כמעט כל מי שרוכב על אופניים זוכר את הפעם הראשונה שלו בלי גלגלי עזר. בהתחלה זה מפחיד, לרב נופלים, אבל בשלב מסוים, הפחד עובר, מפסיקים ליפול ופשוט מתחילים לנסוע מבלי ליפול לצדדים, גם כשמסיטים את הכידון. עד לפני כמה שנים, פיזיקאים הסבירו את העניין בעזרת עקרון שימור התנע הזוויתי: מבלי להיכנס לפיזיקה הארד קור מדובר למעשה בשימוש תכונת הייצוב של האופניים, שנוצרת כתוצאה מהתמדה בכיוון הסיבוב של הגלגלים.
ההסבר הזה היה טוב עד לפני ארבע שנים, אבל אז חוקרת אמריקאית מאוניברסיטת קורנל בניו יורק החליטה לאתגר את התיאוריה ולבדוק אם האופניים ימשיכו לנסוע גם כשמנטרלים את המומנט הזה. כדי לעשות את זה, היא לקחה אופניים וחיברה להם עוד זוג גלגלים, שמצד אחד יבואו במגע עם הקרקע ומצד שני יבואו במגע עם הגלגל המקורי וככה יניעו אותו. באופן הזה, כשיש בכל צד שני גלגלים שמסתובבים בכיוונים שונים במהירות ותאוצה זהות, המומנט הזוויתי מתאפס. על פי התיאוריה שהייתה רווחת עד אז, האופניים האלו לא היו יכולים לנסוע ולהתייצב בעצמם והיו נופלות די מהר. בניגוד לתיאוריה הזו, האופניים נסעו היטב.
לכן, נכון להיום, אחד מהיעדים של לא מעט פיזיקאים בעולם הוא להבין את משטר הכוחות שחל על אופניים ומונע מהם נפילה הצידה כשהם בתנועה. מעוניינים לקבל את ההסבר המלא, אתם מוזמנים להקשיב להרצאה המלאה ב-TED:
למה ציפורים נודדות?
במשך שנים ארוכות חוקרים שוברים את הראש ומנסים להבין – למה עופות נודדים? איך הם לא יצרו במהלך האבולוציה תכונות שמאפשרות להם להישאר באותו המקום עם אותו האקלים, להעמיד צאצאים ולהמשיך בחיים בלי לעבור דירה כל שנה? זה לא שהם משלמים שכר דירה בתעריף תל אביב.
כדי להבהיר כמה זה מוזר, נביא את הקוקייה כדוגמא: הקוקייה היא ציפור טפילית שמטילה את הביצים שלה בקנים של עורבים כדי שידגרו עליהן במקומה, ויגדלו את הגוזלים שלהם ("איך אשב פה, אם לעשרים ארנבות, עם קוקייה מפקירה הבנים? כל בניה גדלו בקינים זרים, כולם עזובים, כולם מופקרים", כתבה לאה גולדברג וידעה בדיוק על מה כתבה). כשהגוזלים בוקעים מהקן, העורבים מגדלים אותם, עד שהם בוגרים מספיק, אומרים תודה לאמא עורבת ואבא עורב ויוצאים למסע דרומה וזה חוזר חלילה. אותם הגוזלים לא הכירו מעולם את ההורים שלהם ולא היה מי שילמד אותם לנדוד דרומה כשמגיעה העונה. לכן, ממש לא ברור, למה הם עושים את זה.
למה אנחנו מפהקים?
אנחנו מקווים שלא תתחילו לפהק בשלב הזה של הכתבה, אבל אם כן, יפה שהגעתם עד לסופה. פיהוק הוא למעשה רפלקס כלל גופני שכולל התמתחות, פעירה של הפה והלוע, שאיפה של אוויר ונשיפה. זה קורה לרב בעייפות, או בשעמום, מתרחש כבר בשלב העוברי ונמשך לאורך כל החיים. לעתים הפיהוק נעשה בכוונה כדי לסמן שעמום או אדישות. למה זה קורה? באיזה אופן זה עוזר לגוף -המדע עדיין לא הצליח למצוא תשובה שאין בה סתירות.
תכל'ס, לפעמים זה כיף לפהק. לא בטוח שזה משנה למה זה קורה, אפשר פשוט להנות מזה ולהירדם על הדרך.