ילדה קטנה אחת נעלמה. גופתה נמצאה שעות אחר כך במרתף ביתה. הסיפור של ג'ונבנה רמזי יחגוג השנה עשרים. אם ג'ונבנה עצמה הייתה בחיים היא הייתה אישה צעירה, בת 26, אולי עדיין בלונדינית, שהתבגרה תחת אור הזרקורים. אישה שהיו רואים עליה כמה יפה הייתה כילדה, עם משפחה שהתגאתה בה עד בלי די - אמא, אבא ואח אחד שנדחק לצל כדי שג'ונבנה תוכל לזרוח במלוא עוצמתה.
פרשת רצח ג'ונבנה רמזי, שנמצאה ללא רוח חיים במרתף ביתה בקולורדו בבוקר שאחרי חג המולד בסוף 1996, רודפת עד היום את ארצות הברית. אמריקאים לא מצליחים להרפות ממנו, כנראה משום שהוא מזקק בתוכו את החלום האמריקאי כולו - בית בפרברים, משפחה שהצליחה להתגבר על קשיי העבר ולבנות את עצמה מחדש, ילדה בלונדינית עם עיני אגם כחולות שזכתה בתחרויות יופי - וכמובן שגם את שברו. הטרגדיה של משפחת רמזי הפכה לסיפור חדשותי, לתעלומת רצח ממושכת, לעלילה משפחתית מצמררת ולאינספור תאוריות קונספירציה (כולל החביבה עלינו, שמערבת את קייטי פרי).
החל מהשבוע הבא תשודר ב-yes דוקו סדרת הטלוויזיה "התיק של ג'ונבנה רמזי", סדרת דוקו-דרמה שמנסה במהלך שישה פרקים לפרק את אירוע מותה של הילדה ולחברו מחדש. הסדרה עושה זאת בסגנון "פשע אמיתי" (חשבו למשל על "צל של אמת" או "הג'ינקס"), ומסתמכת על עדויות של אנשי מקצוע מובילים בתחומי הזיהוי הפלילי, חוקרים ואנשי משטרה שלקחו חלק בניסיון פענוח הרצח, וכן מכרים וחברים של משפחת רמזי. כדי שתבינו על מה כל המהומה, ומי יודע - אולי תעלו בעצמכם כמה תאוריות על הרצח שהחריד אומה שלמה לפני עשרים שנה, אנחנו מספרים כאן את סיפורה של ג'ונבנה רמזי - חייה ומותה.
וויט-טראש: ילדות מלאכותית, מעושה ומאולצת
ג'וֹנְבֵּנֶה פטרישה רמזי נולדה באוגוסט, 1990. שמה הוא צירוף שמותיהם של הוריה: פטרישה "פטסי" וג'ון בנט רמזי (באנגלית, שמה של הילדה נכתב JonBenét ונהגה במבטא צרפתי). היא הייתה בתם השנייה של הזוג, ואחיה הגדול ברק (Burke) נולד שלוש שנים לפניה. ג'ון ופטסי נישאו ב-1980. אלה היו נישואיו השניים של ג'ון, שהיה אז בן 36 ואב לשלושה. פטסי היתה אז בת 23. כשהייתה ג'ונבנה בת שנה, עברה משפחתה לעיר בולדר בקולורדו, עיר שלווה למרגלות רכס הרי הרוקי, שם חיו בשכונה אמידה עד מותה של בתם, שאחריו עזבה המשפחה המרוסקת את הבית הגדול בו חיה ועברה לאטלנטה. במהלך מגוריהם בבולדר, קנו לעצמם בני משפחת רמזי שם טוב: הם נחשבו לחברים אהובים בקהילה, ואולי יותר משהיו אהובים, היו חזקים ומרשימים. בסוף שנות השמונים ייסד ג'ון חברת שירותי מחשב, שהתמזגה עם שתי חברות נוספות והפכה במהלך שנות התשעים לאחת הספקיות המובילות בתחומה. ב-1996, שנת מותה של בתו, נאמדו רווחי החברה שעזר לייסד ביותר ממיליארד דולר. פטסי הייתה בת למשפחה אמידה ובגיל 20 זכתה בתואר מלכת היופי של מדינת וירג'יניה המערבית. היא מעולם לא ניתקה את קשריה בתחום תחרויות היופי, והייתה הכוח המניע מאחורי הקריירה הזעירה של ג'ונבנה, שמינקות הוכשרה לצעוד, לנופף ולחייך על במות ברחבי קולורדו:
אם ג'ונבנה הייתה בחיים היום, היינו אולי קוראים לה ולמשפחתה ווייט-טראש. סרטי הווידאו המשפחתיים בכיכובה וצילומי התחרויות בהם השתתפה חושפים תמונה עוכרת שלווה של ילדות מלאכותית, מעושה ומאולצת. ג'ונבנה כמעט ואינה מצולמת כשהיא לא מאופרת, חנוטה בשמלה צמודה בעלת חצאית מתנפנפת, שיערה מסורק ומרוסס עד השמיים בספריי מייצב. היא נראית רוקדת ושרה בקול ילדותי חורק שירים על נפלאותיה של ארצות הברית, הארץ בה כולם חופשיים להרוויח כסף ותהילה מקומית בתנאי שילדיהם מספיק מדוגמים. גם הסרטונים הביתיים, אלה שצולמו בבית המשפחה ומתארים מנהגים שגרתיים לחלוטין, נראים בדיעבד עצורים וקפואים, כמעט מבוימים מדי. באחד מהם, שאף מופיע בתחילת הפרק הראשון בסדרה החדשה, מצולמים פטסי ושני ילדיה למרגלות עץ אשוח, כשהם מוקפים מתנות חג. כשדעתה של ג'ונבנה מוסחת והיא מתרכזת לרגע במתנה שקיבלה, פטסי דואגת להחזיר את מבטה של הילדה הישר אל המצלמה:
ואולי סמלי במיוחד שהסרטונים שמעוררים גם היום את רוב אי הנוחות הם אלה שצולמו לקראת החגים שבסוף השנה הלועזית. מוקדם בבוקר ה-26 בדצמבר, 1996, התקשרה פטסי למשטרת בולדר ודיווחה על חטיפתה של ג'ונבנה; מישהו השאיר מכתב כופר על גרם המדרגות שבין הקומה הראשונה והשנייה בבית משפחת רמזי, וג'ונבנה לא נמצאה בחדרה. המשטרה הגיעה למקום במהרה וניסתה לדלות מיושבי הבית כמה שיותר פרטים. יושבי הבית ברגעים אלה היו אך ורק הוריה ואחיה של ג'ונבנה, שחזרו שוב ושוב על אותה הגרסה" ההורים קמו בבוקר, ומצאו על המדרגות מכתב ארוך ובו דרישת כופר בסך 118,000 דולר תמורת חייה של ג'ונבנה. הם לא שמעו ולא ראו דבר, ולאורך כל שעות החקירה הראשונות, ברק המשיך לישון בחדרו.
גופה במרתף ומתקן חניקה מאולתר
השעות חלפו, ולקראת הצהריים היה בית משפחת רמזי עמוס שוטרים, בני משפחה וחברים. לקראת אחת בצהריים ביקשו השוטרים לערוך חיפוש ברחבי הבית כדי לנסות למצוא סימני פריצה. ג'ון הציע שיתחילו במרתף, וכשירדו לשם גילו את גופתה של ג'ונבנה כשהיא מכוסה בסדין. פיה של הילדה נחסם בסרט דביק וסביב צווארה ופרקי ידיה נמצאו חוטי ניילון קשורים במתקן חניקה מאולתר. ג'ון העלה מיד את גופת הילדה לסלון הבית. החלל הפך מיד מאזור פריצה וחטיפה לזירת רצח, וחמור מכך - זירת רצח "מזוהמת". כמות האנשים ששהו בבית באותו רגע בשילוב העובדה שגופתה של ג'ונבנה הוזזה מספר פעמים מרגע שנמצאה גרמו לכך שכל ממצא, כל שריד וכל עדות איבדו לפחות חלק מאמינותם.
נתיחה נוספת של הגופה מצאה גם סדק גדול בגולגולתה של הילדה, כזה שנגרם מהכאה בחפץ קהה וכבד. על הגופה לא נמצאו סימנים לאלימות מינית, אך על התחתונים שלבשה ג'ונבנה בעת מותה נמצאו שרידי DNA שלא השתייכו לאיש מבני הבית. כמו כן, נמצאו על הגופה שני סימני דקירה זעירים, שנראו כאילו בוצעו בשני זיזים חדים ומדויקים. בחלון המרתף נמצא שבר קטן, שיכול היה לשמש לפתיחתו מבחוץ. המצב אם כך, הצביע על פשע משונה במיוחד - על פי עדויות המשפחה, מישהו פרץ לביתם, תקף והרג את ג'ונבנה במרתף הבית מבלי שאף אחד מהם התעורר, ואז עלה אל קומת הכניסה והשאיר מכתב כופר על חטיפה שכלל לא התרחשה.
גם מכתב הכופר עצמו היה משונה - הוא נמשך על גבי שלושה עמודים, הכיל ציטוטים מסרטי קולנוע וייחס את החטיפה ל"פלג זר" (לא צוין שמה של אף מדינה) שחטף את הילדה כדי לנקום באורח החיים האמריקאי של אביה ולסחוט אותו. כתב היד בדרישת הכופר וכן הניסוח שלו הצביעו על אדם בוגר ומשכיל, והמכתב נרשם ונוסח על דפי המחברת של פטסי. למעשה, גם העט בו נכתב היה העט של פטסי, ומבדיקת סימני החריטה שהותיר כלי הכתיבה על הדף, הבינו החוקרים כי המכתב הארוך נכתב לפחות פעמיים לפני שהגיע לנוסחו הסופי.
התאוריה הראשית: בני המשפחה רצחו אותה
מכאן התפצלה חקירת המקרה לשתי תאוריות מרכזיות. הראשונה סופקה על ידי בני המשפחה, וגרסה כי מישהו פרץ לביתם באמצע הלילה, רצח את ג'ונבנה, השאיר אחריו פתק מנוסח ביסודיות ונמלט. בין החשודים שנחקרו היה שחקן שנשכר על ידי המשפחה לגלם את סנטה קלאוס במסיבת חג המולד שערכו בביתם, ותואר על ידי הזוג רמזי כמי ששלח מבטים עורגים ולא הולמים בג'ונבנה. משרד התובע המחוזי שלח בלש מטעמו, שטען כי הילדה הוכנעה על ידי שימוש בשוקר חשמלי, מה שהסביר את העובדה שלא השמיעה קריאות לעזרה וכן את סימני ה"שיניים" שנמצאו עליה. זו גם הגרסה שעמדה במרכז טיעוני ההגנה בשימוע שנערך לזוג רמזי אל מול חבר מושבעים, אשר היו צריכים להכריע אם בני הזוג יועמדו לדין בגין סיוע לרצח, סילוף ראיות או הסתרת מידע. חבר המושבעים החליט שהראיות נגד בני הזוג אינן מספקות והם לא הועמדו לדין.
התאוריה השנייה והמטרידה יותר גרסה שאחד מבני המשפחה עשה זאת. אבל מי? ומדוע? כבר מההתחלה משכה משפחת רמזי תשומת לב תקשורתית רבה. הצעד הראשון שעשו לאחר גילוי גופת בתם היה להתראיין ל-CNN, במשדר טלוויזיוני מיוחד שנערך פחות משבוע אחרי הרצח. במשדר זה הם טבעו את הביטוי שהפך למזוהה איתם: "There's a killer on the loose" (יש רוצח שמסתובב חופשי). לשם השוואה, התחקור הראשון שעברו קרה רק ארבעה חודשים לאחר מכן. המקרה סוקר במגוון גופי תקשורת בערבוב של חמלה, מציצנות ומה שנראה כמעט כמו שמחה לאיד. צהובונים ועיתוני חדשות התענגו על הזכות לנבור בחייהם של משפחת רמזי, וחשפו מערכת יחסים סבוכה בין ההורים לילדיהם, וגם בין שני האחים. בין השאר הועלתה ההשערה כי פטסי הרגה את ג'ונבנה בהתקף זעם לאחר שגילתה שבתה חזרה להרטיב במיטה. מכתב הכופר, כך נטען, היה ניסיון הסחה של המשטרה ונועד לגרום לה להתרכז בחקירה מחוץ לבית. הסכום שהופיע במכתב היה נמוך למדי ביחס להכנסות של ג'ון רמזי, והעובדה שהדפים וכלי הכתיבה השתייכו שניהם לאם המשפחה סימנו את פטסי כחשודה מיידית.
מי שחשדו דווקא בג'ון ציינו שמציאתו את הגופה הייתה "נוחה מדי", והעובדה שזיהם את זירת הפשע נראתה להם לא מקרית. אפילו ברק, שהיה בן 9 הצטייר כחשוד אפשרי. הוא היה ידוע בהתפרצויות אלימות, ושכנים ידעו לספר שהכה בעבר את אחותו במחבט גולף. הידיעה שתמיד יעמוד בצלה של ג'ונבנה היפה והאהובה, כך נטען, מילאו אותו מרירות וזעם, וייתכן שהוא התפרץ עליה באלימות בלי להיות מודע לכוחו. הרי איך יכול להיות שבזמן שביתו התמלא אנשים והוריו ניהלו שיחת טלפון נסערת עם המשטרה, הוא רק המשיך לישון? על פי תרחיש זה, הזוג רמזי בחר לטייח את הפשע שביצע בנם, והם זייפו את הפריצה והחטיפה כדי להסיט את תשומת הלב התקשורתית מבנם.
ואכן, ג'ון ופטסי ניסו בכל כוחם לגונן על ברק - הם עזבו את קולורדו ושלחו אותו לפנימיה יוקרתית כדי שיסיים את לימודיו ללא הפרעות. בזמן שהם התראיינו, הסתבכו בתביעות דיבה נגד העיתונים שהאשימו אותם בסיוע לרצח והפכו למושא לעג בתכניות בידור וסדרות טלוויזיה, ברק כמעט נעלם מהמפה. הוא חזר לתודעה השנה, במלאת 20 שנים לרצח אחותו, כשהבין ש"התיק של ג'ונבנה רמזי" עומדת להציג אותו באור שלילי במיוחד. תמורת סכום לא ידוע (אך גבוה, להערכות גורמים מביני עניין) הסכים מהנדס התוכנה בן ה-29 להופיע בתכנית האירוח של ד"ר פיל, בראיון מוזר וגמלוני שלווה גם בחיוכים רבים:
פטסי מתה ב-2006 מסרטן שחלות אלים. עד יומה האחרון היא דבקה בגרסתה, וטענה שאדם זר רצח את בתה. ג'ון נישא בשלישית בשנת 2011. עד היום, איש לא הועמד לדין בגין מותה של ג'ונבנה רמזי ותיק הרצח שלה נשאר פתוח. הרוצח, כפי שאמרו בעצמם ג'ון ופטסי, עדיין מסתובב חופשי.