ימים לא קלים בכלל עברו על תושבי צפון ארה"ב, עם גל קור שהביא במוקדים רבים את הטמפרטורות לנמוכות יותר מאלו שיש באנטארקטיקה וכאשר באזורים רבים נמדדו טמפרטורות שהגיעו ואף עברו את המינוס 50 מעלות מתחת לאפס. גל הקור גרם לאלפי תושבים לצאת מהבית ולצלם תמונות מרהיבות וליצור אתגרי רשת מהפנטים, אך גם לסכנת חיים ממשית עבור כל אלו החיים ברחוב, המבוגרים, התינוקות והשכבות החלשות שאינן מצוידות בצורה טובה מספיר עבור מזג האוויר הקיצוני.
העיתונאי איתי אנגל, שבימים אלה חי באן ארבור, מישיגן, במסגרת מלגה של אוניברסיטת מישיגן, חווה על בשרו את גל הקור הבלתי נתפס וכתב על כך בפוסט בפייסבוק. "אז איך באמת החיים במינוס 50 מעלות צלזיוס.....?", הוא פותח, ומיד מסביר - "ברגע מסוים המספרים הפכו למשהו שכבר לא באמת יכולתי להבין. בתחילת השבוע הזהירו שבעיר שלנו - אן ארבור, מישיגן - הטמפרטורות יהיו יותר נמוכות מסיביר. יום אחרי כבר הודיעו שיהיה אצלנו יותר קר באנטרקטיקה. אנשים השתעשעו (באמת השתעשעו) בנתון המספרי שכשהטמפרטורה תהיה מינוס 40 מעלות אז זה מינוס 40 גם בצלזיוס וגם בפרנהייט!".
אנגל ממשיך: "העניין הוא שכאן מחשבים את המזג אוויר בשקלול עם הרוח. כך שביומיים האחרונים, כשהעצים העירומים התנדנדו ברוח והשירו גושי קרח על הקרקע, הטמפרטורות אצלנו צנחו למינוס 53 מעלות. במינוס 20 נשמתי עמוק. במינוס 30 הייתי מבוהל. במינוס 40 חשבתי שאולי כדאי לעזוב אבל כל הכבישים היו קרח. וכשאמרו מינוס 53 כבר לא התייחסתי. זה לא מספר שבאמת אפשר להבין. זה כמו שיגידו שבחוץ מינוס 153 מעלות. זה אותו סוג של לא נורמלי".
אנגל סיפר בפוסט שרק במישיגן דחו את הכרזת מצב החירום במדינה לחצות (בניגוד לעשר מדינות אחרות בהן מצב החירום הוכרז "משמונה בערב ביום שלישי") והכל רק משום ש"בתשע היה אמור להתקיים משחק כדורסל קולג' בין אוניברסיטת מישיגן לאוהיו סטייט" - משחק שכלל יריבות ארוכת שנים בין מדינת אוהיו למישיגן. אנגל נאלץ ללכת מרחק של רבע שעה ממקום החנייה לאולם, אבל אותה תיאר כ"רבע שעה מאד מאד קשה. כל מילימטר חשוף בגוף ממש כאב... כי אפשר להחזיק מעמד כמה דקות בטמפרטורות האלה כשלבושים ממש טוב. אבל כשמגיע משב רוח - לא סופה או סערה, רק משב קל שמזיז את האוויר הזה לכיוון של הפנים - זה מרגיש כמו שלא הרגישו גם זקני מישיגן".
"יותר מ-20 אנשים כבר נהרגו כתוצאה מהגל קור הזה"
למרות הצד המעניין שבלחוות את גל הקור הקיצוני, בטח עבור ישראלי, אנגל הדגיש את הסכנות שבמזג האוויר היפה, והן לא רק מגיעות רק מהטבע אלא גם מאיך שהוא גורם לאנשים להתנהג ברחוב: "מישיגן היא מדינה בצפון ארה"ב. למעשה אנחנו 40 דקות נסיעה מקנדה. באגמים האדירים של מישיגן מצויים 20% מכמות המים המתוקים בכדור הארץ. המראה של האגם היום, בגל קור, עם גושי קרח והאדים שהוא מעלה, פשוט מרהיב. בתחילת השנה הסבירו לנו שגם כשקר מאד ומתבטלים הלימודים בבית ספר, אין דואר, אין איסוף זבל ומוסדות הציבור נסגרים, האוניברסיטה הגאה שלנו ממשיכה לתפקד. וזה היה נכון עד היומיים האחרונים. אני מעריץ את הסטודנטים כאן שצועדים לאט לאט בסופות שלג כדי להגיע לכיתה. אבל ברביעי וחמישי גם אוניברסיטת מישיגן הודיעה שאין לימודים כי אנחנו חווים את גל הקור הכי קשה בשלושים שנה האחרונות.
"יותר מ-20 אנשים כבר נהרגו כתוצאה מהגל קור הזה. להומלסים בחוץ שלא מתפנים למקלטים שהכינו עבורם, אין סיכוי לשרוד, אבל לא רק הם. כל מי שנתקע בחוץ מסיבה כלשהי, לא משנה כמה חסון הוא יהיה, נכנס לסכנת מוות. סטודנט בן 18, לא מאוניברסיטת מישיגן, הלך מרחק של עשר דקות במינוס 46 מעלות. מתברר שהוא לא היה לבוש מספיק טוב. הוא סבל מכוויות קור קשות ומאוחר יותר מת בבית החולים. בשיקגו, אחת הערים האלימות ביותר בארה"ב, יש בימים האחרונים תופעה של שוד מעילים. השודד מצמיד אקדח למישהו שהולך בחוץ, מוריד לו את המעיל והולך. השודדים מכוונים בעיקר למעילי 'קנדה גוס' שמחממים הכי טוב עולים בממוצע קצת יותר מאלף דולר".
בתוך כך, ידיעות רבות על רוחב לב של תושבי ארה"ב בזמן גל הקור היכו גלים במדינות בהן הייתה סכנה לשהייה מחוץ לבתים. אישה בשם קנדיס פיין היוותה השראה לרבים בסוף השבוע האחרון, כאשר חייבה בכרטיס האשראי שלה תשלום על 20 חדרים במלון כששמעה ש-70 הומלסים נאלצים לפנות את האוהלים שלהם מאזור בו שהו. המעשה שלה, שהפך לוויראלי ברשתות החברתיות, גרם לאחרים לשלם על עוד 40 חדרים להומלסים.
"אנחנו לא מכירים האחד את השני", אמרה פיין על שאר התורמים בריאיון לחדשות CBS Chicago, "אולי הם לא ידעו מאיפה או איך להתחיל לעזור, אז אני שמחה שהייתי כלי עבורם". החלק הגרוע של גל הקור עבר, אבל במקומות רבים ברחבי ארה"ב עדיין מדובר בטמפרטורות קיצוניות לעונה, שעלולות להוביל לסכנת חיים בשהייה ממושכת בקור.